ריבוע הערים
ריבוע הערים הוא דין הקובע את תחומיה של עיר הנחשבת כארבע אמות לענין תחום שבת. לפי דין זה עיר בכל צורה גיאומטרית שהיא, נחשבת כבעלת צלעות ישרות היוצרות ריבוע או מלבן, דבר המרחיב את שטחה של העיר ומוסיף לה את הזוויות.
מקור
מקור דין זה במשנה ” וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין טַבְלָא מְרֻבַּעַת, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיוֹת”.
דין זה מפורש יותר בברייתא:
תנו רבנן: כיצד מעברין את הערים? ארוכה - כמות שהיא, עגולה - עושין לה זויות. מרובעת - אין עושין לה זויות. היתה רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר - רואין אותה כאילו היא שוה. היה בית אחד יוצא כמין פגום, או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין - רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהן, ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה.
ההלכה נלמדת מהפסוקים שמדידת שטחים בנוגע להלכות שבת נעשית בקוים ישרים ובצורה מרובעת ולא עגולה, כך שהשטח הנמדד יהיה רחב יותר[1].
בברייתא אחרת מוסבר כי הריבוע שאותו מעניקים לעיר, הוא לפי ריבוע העולם. כלומר בית שבולט לכיוון מזרח, מותחים קו מקביל לו בצד מזרח עד קצה העיר, וכן לכל צדדי העיר[2]. אך עיר שהינה כבר מרובעת, אין מוסיפים לה קצוות לפי ריבוע עולם, אלא מותירים את תחומה לפי ריבועה הנוכחי[3].
נחלקו הראשונים האם ריבוע הערים נחשב לחלק בלתי נפרד מהעיר, או שהוא נחשב כעיבור העיר. דעת רוב הראשונים (ביניהם: רש"י, רבינו חננאל, רשב"א) שהריבוע הוא חלק בלתי נפרד מהעיר[4].
עיר העשויה כקשת
בתלמוד דנו בדין עיר העשויה כקשת או זווית, האם מודדים אלפים אמה מן הקשת או שרואים את השקע של תוך הקשת כמלא בתים ומודדים מן היתר.
בברייתא האמורה נקבע: ”היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם - רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות, ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה”.
תנאי לדין זה נאמר בתלמוד, שרק אם המרחק בין שני קצות הקשת הוא פחות מ4000 אמות, כך ששטח תוך הקשת מובלע בתחומי השבת של ראשי הקשת ואפשר להגיע אליו מהם, ניתן לכוללם יחד ולרבע את כל הקשת, אבל אם שני ראשי הקשת רחוקים יותר מ4000 אמה לא ניתן לחבר אותם יחד, ואין למדוד מן היתר אלא מן הקשת עצמה.
האמוראים נחלקו האם צריך שיהיה השטח מובלע בתוך 2000 אמה גם לכיפת הקשת כדי למדוד מהיתר, או שדי בכך שאדם יכול ללכת בתוך העיר מהכיפה לראשי הקשת ומשם להגיע לשטח זה. התוספות הרא"ש והטור פסקו כדעה השניה המקילה, אבל הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו קולא זאת, ומכאן שפסקו כפי הדיעה הראשונה[6].
בטעם ההגבלה ל4000 נחלקו הראשונים: הראב"ד[7] כתב שמכאן נלמד שלדין "ריבוע" העיר ישנה הגבלה עד 4000 אמות, וביותר מדין זה לא נקבע דין זה כלל, אבל הרשב"א חולק ומסביר שעיר שבולטים ממנה בתים סופה להתמלא בתים ולכן מרבעים אותה, אבל עיר שנבנתה מלכתחילה בצורת קשת, אינה אמורה להתמלא בחללה, אלא הבתים עתידים להתווסף בהמשך לצורתה המקורית, ולכן שני חלקי הקשת נחשבים כערים נבדלות, ואין למלאם אלא אם כן תחומיהם מובלעים זה בזה[8].
אקטואליה
הפוסקים דנו בנושא חיבור ערים בפגישת ריבועי העיר, האם ריבוע העיר נידון כמלא בתים, כך שאם שתי ערים מתחברות על ידי הריבוע המוסיף על תחומם הן נחשבות לעיר אחת, או שמא דין זה נאמר רק לגבי הליכה במרחק של 2000 אמה של העיר, אבל אין השטח המתווסף נחשב לחלק מהעיר. דין זה נוגע לערים בני ברק ותל אביב[9], וכן באנגליה בין הערים רמסגייט וקליפטונוויל[10] בחזון איש[11] קבע בפשטות שדין ריבוע הערים מחבר את שני הערים להיות כעיר אחת אולם בסוגריים הוסיף שהדבר צריך הכרע[12], ולמעשה הורו המנחת יצחק[13] ובעל שבט הלוי להקל, אולם רבי יוסף שלום אלישיב הורה להחמיר[14].
שאלה דומה קיימת בעיר העשויה כקשת, האם מחשיבים את מילוי הקשת כמלא בתים ונחשבות הערים כמחוברות, או לא. נידון זה משפיע גם על השאלה אם שתי הערים נחשבות על ידי הקשת לעיר אחת, וממילא צורת ריבוע העיר נקבעת לפי הצורה שנוצרה משתי הערים יחד. במידה וניתן לחבר את הערים על ידי קשת, ניתן להתיר על ידה את ההליכה בין הערים בני ברק, פתח תקווה, תל אביב וגני תקווה[15].
דוגמא לעיר העשויה כקשת בארץ ישראל היא המושב תפרח. מכיון שזרועותיו השלוחות לצפון מרוחקות זו מזו רק כשבע מאות מטרים ניתן לרבע את כולו כאחת[16].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"א עמוד א'
- ^ מסכת עירובין, דף נ"ו עמוד א'
- ^ מסכת עירובין, דף נ"ה עמוד א'
- ^ בקובץ בית אהרן וישראל גליון קנ עמ' תרח שהוכיח שדעת הר"ח ודעת רש"י ודעת הרשב"א שאין הריבוע נחשב כעיבור העיר. וכדברי רש"י במשנה: "בעיבורה של עיר באחד מן הבתים העומדין בתוך שבעים אמה ושירים." מדוקדק היטב שדוקא התוספת לעיר במקום הבית נחשב כדין עיבור העיר, ולא כל מקום הפנוי שבריבוע. וכ"כ במאמר אחר בבית אהרן וישראל גליון קא עמ' עא
- ^ לערים נוספות ראו קטגוריה:ערים עגולות
- ^ בית יוסף, אורח חיים, סימן שצ"ח
- ^ מובא ברשב"א, מסכת עירובין, דף נ"ה עמוד א', ד"ה והקשה
- ^ בית הבחירה למאירי, מסכת עירובין, דף נ"ה עמוד א' ביאר שיסוד הדין בנוי על דין הבלעת תחומין שעל ידו נעשה הכל כתחום אחד ומותר ללכת מראש האחד לשני
- ^ ראו במאמרו של הרב גבריאל יהודה איליאוטש, בענין תחום שבת בין הערים בני ברק ותל אביב, קובץ בית אהרן וישראל - קא, סיון תשס"ב, עמוד ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ראה במאמרו של הרב צבי נחמיה הלוי שנעק, גליון פעלים לתורה, אב תשעד, באתר אוצר החכמה
- ^ סימן ק"י ס"ק ט"ז. ועיין בשו"ת מחזה אליהו סימן עד
- ^ ראו שונה הלכות שצח סעיף יט
- ^ חלק ח' סימן לג
- ^ ראו הרב אריאל בוקוולד, קרית אריאל, פרק ו עמוד קלא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) משנה ברורה מהדורת דרשו סימן שצח הערה 21
- ^ קובץ אליבא דהלכתא שע"י ישיבת אהבת שלום - עח, עמוד קסה- קסו, באתר היברובוקס
- ^ הרב יואל שילה, אל יוציא, עמוד 53, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)