ריחאניה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 674 מטר |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,242 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.1% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   ריחאניה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 |
ריחאניה (באדיגית: Рихьаные, צמח ההדס) הוא ישוב צ'רקסי בגליל העליון, כ-8 קילומטרים צפונית לצפת. מבחינה מנהלתית שייך הכפר למועצה אזורית מרום הגליל. תושבי הכפר הם אבזאכים, אחד מ-12 השבטים הצ'רקסים. כל תושבי הכפר הם מוסלמים סונים.
רקע והיסטוריה
הצ'רקסים הגיעו למזרח התיכון לאחר שגורשו ממולדתם שבצפון הקווקז. הצ'רקסים, שנלחמו תקופה ארוכה בכיבוש הרוסי בצפון הקווקז, נטבחו וגורשו על ידי רוסיה הצארית מהקווקז באירוע אשר קיבל את השם "גלות הצ'רקסים". האימפריה העות'מאנית, שראתה בצ'רקסים לוחמים מנוסים, קלטה אותם בשטחה ויישבה אותם באזורים שהיו דלילים בהתיישבות, בין השאר - בגליל.
הכפר ריחאניה נוסד בשנת 1873 אך רק בשנת 1880 הגיעו אליו משפחות צ'רקסיות משבט אבזאח מצפון הקווקז, אזור אשר נמצאות בו כיום הרפובליקות קאראצ'אי-צ'רקסיה ואדיגיה, בתחומה של הפדרציה הרוסית.
הכפר נבנה בשיטה צ'רקסית מסורתית, אשר מקורה בקווקז ושמה "כפר חומה" - הבתים נבנו כשהם צמודים זה לזה ויוצרים חומת מגן מסביב לכפר אשר שרידיה נשתמרו עד היום. בכפר מסגד שצורתו כמסגדים הצ'רקסיים בקווקז, ושונה מהותית מהמסגדים הערביים. כמו כן נמצא במקום מוזיאון ומרכז למורשת הצ'רקסית. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בכפר 290 תושבים ושטחו השתרע על 6,137 דונמים (מתוכם 25 דונם שטחים ציבוריים).
במלחמת העצמאות סייעו תושבי היישוב להעפלה מלבנון והתנדבו לשרת לצד היישוב היהודי. מכיוון שהצ'רקסים היו לבני ברית של היהודים, ברחו למקום מעט תושבים ערבים בדואים וכיום מקצת מתושבי המקום הם ערבים.
ריחאניה הוא אחד משני הכפרים הצ'רקסיים היחידים בישראל (השני הוא כפר כמא שבגליל התחתון).
המסגד בריחאניה
החומה הישנה בריחאניה
שלט הסבר בריחאניה
המוזיאון הצ'רקסי
בכפר קיים מוזיאון להנצחת התרבות ואורח החיים הצ'רקסי. המוזיאון הוקם ביוזמתו של בן הכפר, שאוקי חון (ז״ל), והוא ממוקם בבית פרטי השייך למשפחתו מאז התיישבותם בכפר בשנת 1873 לערך. המוזיאון בריחנייה הוא קטן יותר מזה הממוקם בכפר כמא אך גם הוא מכיל כלי בית וכלים חקלאיים, פרטי ביגוד מסורתיים, וכלי נגינה ונשק האופייניים לתרבות הצ'רקסית. חון עצמו היה עורך את הסיורים במוזיאון ומלווה אותם בהסברים ובחוויות מתקופת ילדותו וזכרונותיו האישיים.
קישורים חיצוניים
- דובי זכאי, קווקז בהרי הגליל: טיול בכפרי הצ'רקסים, באתר nrg, 2 באוקטובר 2012
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
| ||||||||||||||||
