שדרות הגעתון
שגיאות פרמטריות בתבנית:דרך
פרמטרים [ רחובות מסתעפים, תאריך הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| אפיק הזרימה של נחל הגעתון בשדרה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | נחל געתון הזורם לאורך השדרה |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| ערים ראשיות | נהריה |
| שכונה | עיר צפון |
| אתרים | תחנת רכבת נהריה, העירייה, חנות מפעל זוגלובק, מלון קרלטון, התחנה המרכזית, ועוד. |
שדרות הגעתון הוא שמה של שדרה ראשית והמרכז העסקים העירוני של נהריה. השדרה נקראת על שם על שם נחל (נהר) הגעתון הזורם במרכזה. בשדרה נמצאים סניפי בנקים, בתי קפה, מסעדות, חנות מפעל זוגלובק, עיריית נהריה, תחנת הרכבת נהריה המשרתת את אזור הגליל המערבי, מלון קרלטון, התחנה המרכזית של נהריה וחנויות רבות.
שדרות הגעתון הם אחד הסמלים הבולטים ביותר של העיר נהריה. השדרה מתחברת, בין השאר, לשני רחובות אורכיים חשובים בנהריה, ויצמן והרצל. צומת נהריה וקניון ארנה נמצאים בסמוך לשדרות הגעתון. השדרה מתחילה בצומת נהריה ונגמרת בים התיכון בשפך הגעתון לים, שם מתחילה טיילת נהריה.
מבנה הרחוב
השדרה מתחילה בקרבת קניון ארנה נהריה מכיוון מזרח ומסתיימת עם "פארק תרבות ופנאי" ממערב. השדרה נבנתה כך שבמרכזה שורר נחל (נהר) הגעתון.
היסטוריה
שדרות הגעתון נבנו בשנת 1934 והם הרחוב הראשון שנבנה בנהריה. בשנת 1937 גודר נחל הגעתון הזורם במרכז השדרה וניטעו עצי אקליפטוס בשני צידיו במטרה למנוע את עליית מפלס המים בנחל, שהיה אז נחל איתן, ולמנוע הצפות ושיטפונות. מאמצים אלו עלו על שרטון והאזור מועד בחורף להצפות ושיטפונות. כבר בחורף 1944 התרחש שיטפון גדול בעיר כתוצאה מעליית מפלס מי הנחל. בשיטפון נגרמו נזקים לענף החקלאות ולענף המסחר, שני הענפים הבולטים והחשובים ביותר בעיר. כמו כן, בשיטפון נהרגו שני חיילים בריטים ותושב נהריה יהודי אחד. בחודש ינואר 2020 עלה נחל געתון על גדותיו והציף רחובות רבים באזור מרכז העיר. ב-8 בינואר, בשיא ההצפות, ביקש ראש העיר רונן מרלי מהתושבים שלא לצאת מבתיהם וכוחות צה"ל הוזעקו לעיר על מנת לסייע בחילוץ תושבים[1][2]. בן 38 טבע בשיטפון כשניסה לסייע למשפחה שרכבה נסחף[3][4]. הוא אותר ללא רוח חיים במרינה בעיר[2]. ראש העיר רונן מרלי העריך כי אמדן הנזקים נע בין 200 ל-300 מיליון שקלים[5].
אתרים ומבנים מרכזיים
- פארק תרבות ופנאי - פארק ספורט ומשחקים ששטחו 18 דונם. בפארק רחבה מרכזית המיועדת לאופניים, גלגיליות וסקייטבורד, מסלולים צדדים לאופניים וגלגיליות, מגרש הוקי גלגיליות, מגרש כדור-סל, מגרש קטרגל ומתקני שעשועים. בפארק הושקעו 8 מיליון ש"ח[6]. בשנות ה-50 של המאה ה-20 ובשנות ה-60 של המאה ה-20 היה במקום מגרש ששימש את תלמידי בית הספר ויצמן וזכה לכינוי "גן אריה", על שם אריה צימרינג, המורה לחינוך גופני בבית הספר. ביוזמתו של צימרינג, הוכשר הפארק לאימוני אתלטיקה קלה: קפיצה לרוחק, קפיצה לגובה, זריקת דיסקוס, הדיפת כדור ברזל והטלת כידון.
- אמפיתיאטרון - בשדרות הגעתון 46 שוכן אמפיתיאטרון שבשנות החמישים שימש כקולנוע ותיאטרון. היציע בנוי מאבנים שהונחו באופן מדורג. כיום משמש המקום לפעילויות ספורט.
- זוגלובק - בשנת 1937 ייסדו המשפחות קבליצקי וזוגלובק בשדרות הגעתון את זוגלובק - מפעל לעיבוד בשר. המפעל זכה להצלחה רבה.
- מאפיית זליג ויעקב - המאפייה הראשונה בנהריה, נפתחה בשנת 1938. לפי רשמים גרמניים שונים, המאפייה אפתה לחם, לחמניות ועוגות. המבנה של המאפייה עדיין קיים וכיום שוכנת בו חנות "צוקולטה".
- מספרת בליצבלאו - אחת משתי המספרות הראשונות בנהריה. ב-26 במאי 1948 התרסקה במקום פצצה. מר בליצבלאו סיפר על כך: ”אחר הצהריים היו אנשים במספרה, ביניהם ילד בן שלוש וחצי, דניאל נוימן ואימו וכן ארנון גולדברג, שעבד במודעות שטיינברג. דניאל לא היה שקט ובכה בשעת התספורת, הצעתי לאמו לעמוד ליד הדלת ואכן הילד נרגע. אז החליטה אמו לקנות לו ממתק. כשעמדה ליד הדלת בדרכה חזרה למספרה, נפלה הפצצה. האם עפה למרחק שני מטר, היא ניצלה, אך הילד דניאל מת במקום.”
- בית כהן - הפנסיון השני בנהריה.
- פינגוין - בית קפה ומסעדה שנוסדה בשנת 1936 על ידי משפחת אופנהיימר.
- מודעות שטיינברג - בגעתון 41 הוצא בעבר המקומון "מודעות שטיינברג" שהיה המקומון הראשון בארץ. במקומון הופיעו פרסומות, דיווחים על אירועי תרבות, דיווחים על אירועים פרטיים (נישואין, לידות ופטירות). המקומון יצא משנת 1944 ועד תחילת שנות האלפיים. נכון לשנת 2020, נמצא במקום סניף של שופרסל.
- מלון קרלטון - הפנסיון הראשון בעיר נהריה. המלון נוסד בשנת 1936 על ידי טוטי לוי ובעלה פאול לוי. במלחמת העולם השנייה התגייסו השניים לצבא הבריטי ויוסף נויברגר, עורך דין בהכשרתו, החליף אותם. לאחר שהמלחמה הסתיימה, חזרה לוי לנהל את המלון.
- קפה פלטוב - בית קפה-בר שנקרא בהמשך קפה גינתי. גבי זוהר ז"ל, תושב העיר, סיפר על המקום: ”בקצה המזרחי של החצר, בסמוך לעצים הגבוהים שהיו גם גבול החלקה, במת עץ עם 4 עמודים תומכי גגון מיצל, כשממערב לבמה רחבת ריקודים חלקה. את הבמה איישו בין שלושה לארבעה נגנים, ובכל יום החל מהשעה 5 בערב היו מתכנסים הרבה אנשים, יושבים, שותים קפה ואוכלים גלידה והנגנים משמיעים מוזיקה לריקודים. המקום היה נסגר בד"כ בחצות ולפעמים גם לאחר מכן.”
- תחנה מרכזית נהריה - תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נהריה והגליל המערבי.
- תחנת הרכבת נהריה - תחנת הרכבת בנהריה, שוכנת בצד המזרחי של השדרה, על יד קניון ארנה.
לקריאה נוספת
- שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 35-49), ביחד, 2012
קישורים חיצוניים
- נהריה מתרחבת שנות ה-50' - המסחר המתרחב, באתר של חנה קליין לתולדות נהריה
הערות שוליים
- ^ הצפות כבדות בנהריה. התושבים קיבלו הנחיה לא לצאת מהבתים, באתר כיפה, 08.01.2020
- ^ 2.0 2.1 דן לביא ועדי חשמונאי, ההצפות בנהריה: לוחמי צה"ל הוזעקו לסייע בחילוץ תושבים, 08.01.2020 19:41
- ^ נעה שפיגל, בן 38 נהרג בשיטפונות בנהריה; המשטרה: הוא ניסה לסייע למשפחה שרכבה נסחף, 08.01.20
- ^ אחיה ראב"ד, נהריה: ניסה לחלץ בני משפחה בהצפות - וטבע למוות, 08.01.20
- ^ אחיה ראב"ד, "נהריה עיר מוכת אסון, התשתית נהרסה כמעט כליל", כלכליסט, 9 בינואר 2020
- ^ פארק תרבות ופנאי, באתר עיריית נהריה
