שחמט בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השחמט בישראל הוא בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בינלאומיים. משחק השחמט פופולרי מאד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות. האיגוד הישראלי לשחמט מוביל ומרכז חלק נכבד מפעילות השחמט במדינה.

היסטוריה

לפני קום המדינה

אליפויות ארץ ישראל
# שנה מקום מנצח
1 1936 תל אביב משה צ'רניאק
2 1937 ירושלים יוסף פורת
3 1938 תל אביב משה צ'רניאק
4 1940 תל אביב יוסף פורת
5 1945 תל אביב יצחק אלוני

פעילות שחמט בארץ ישראל התקיימה עוד לפני הקמת המדינה. בימי המנדט הבריטי פעל ארגון שאיגד את מועדוני השחמט בארץ: האגודה השחמטית הארץ ישראלית. בין השנים 1936 ל-1945 נערכו חמש תחרויות אלוף ארץ ישראל בשחמט.

במהלך שנות השלושים השתתפה פעמיים באולימפיאדות השחמט נבחרת ארץ ישראל: ב-1935 (בוורשה) הגיעה נבחרת ארץ ישראל למקום ה-15 כשההרכב שלה היה: יוסף פורת (נולד כהיינץ פרדר), דוד אנוך, יוסף דובקין, ויקטור וינץ ומשה צ'רניאק,[1][2] וב-1939בואנוס איירס) הגיעה הנבחרת למקום ה-9 עם 26 נקודות כשהרכב הנבחרת היה: משה צ'רניאק, יוסף פורת, ויקטור וינץ, זלמן קלינשטיין ומאיר ראוך.[2]

באליפות העולם בשחמט לנשים, שנערכה ב-1937 בסטוקהולם, מונה מיי קארף שיחקה כנציגת ארץ ישראל המנדטורית והגיעה למקום השישי.

לאחר קום המדינה

אליפות ישראל הראשונה בשחמט. מימין לשמאל: פנחס רוזן, דוד בן-גוריון, ישראל בהרב, וד"ר יהודה גרינגרד

ב-1949 נוסד האיגוד הישראלי לשחמט, ממשיך דרכה של האגודה השחמטית הארץ ישראלית. בעת הקמתו של האיגוד נכללו בו כ-20 מועדוני שחמט.

שנות ה-50 של המאה ה-20

החל מ-1951 נערכת אליפות ישראל מדי שנתיים. אליפות השחמט הראשונה של מדינת ישראל אורגנה על ידי האיגוד ונערכה בתל אביב. טקס הסיום וחלוקת הפרסים של האליפות נערך במעמד ראש הממשלה דוד בן-גוריון. בניגוד לאליפויות של ארץ ישראל לפני קום המדינה נערכו באליפות זו שלבים מוקדמים. ב-1951 נערכה גם אליפות ישראל הראשונה לנוער בתל אביב.

באולימפיאדת השחמט העשירית, שנערכה בהלסינקי ב-1952, השתתפה נבחרת ישראל (שכללה את צ'רניאק, ד"ר מנחם אורן, פורת, אלוני ומנדלבאום)[2] והגיעה למקום ה-11. באולימפיאדה הבאה אחריה, שנערכה באמסטרדם ב-1954, הגיעה ישראל למקום ה-7 עם 22 נקודות (הרכב הנבחרת היה: פורת, צ'רניאק, ד"ר אורן, אלוני וקניאז'ר).[2] באולימפיאדה זו הצליחה ישראל לסיים בתיקו 2:2 עם אלופת העולם - ברית המועצות. בעקבות הישג זה של הנבחרת החלה תמיכה ממלכתית בענף השחמט.

ב-1958 אורגנה, במסגרת חגיגות העשור למדינה, תחרות השחמט הבינלאומית הראשונה, אשר נערכה מיד לאחר שהקבוצה האולימפית של ישראל שבה מאולימפיאדת השחמט ה-13 שנערכה במינכן. בתחרות זו, שנערכה בחיפה ובתל אביב, נטלו חלק 14 שחמטאים, מהם 7 מחו"ל, כולל רבי האמנים שמואל רשבסקי מארצות הברית ולאסלו סאבו מהונגריה.[3]

השחמטאים המובילים בשנותיה הראשונות של המדינה היו ד"ר מנחם אורן, משה צ'רניאק, יוסף פורת ויצחק אלוני.

ב-1959 אורגנה אליפות ישראל הראשונה לנשים. החל מאותה שנה השתתפה ישראל גם באולימפיאדת הסטודנטים באופן כמעט קבוע. ב-1965 הגיעה הנבחרת למקום השני באולימפיאדה זו, נקודה אחת אחרי נבחרת ברית המועצות.

שנות ה-60 של המאה ה-20

ב-1967 ניצח שמעון כגן באליפות ישראל ה-14 שהתקיימה בתל אביב. הייתה זו הפעם הראשונה בה זכה באליפות ישראל שחמטאי מהדור החדש. כגן הצליח לשמור על תוארו גם באליפות ה-15 שהתקיימה ב-1969.

במהלך שנות השישים אורגנו מספר תחרויות שחמט בינלאומית בארץ. ב-1961 נערכה תחרות בינלאומית בנתניה במסגרת הכינוס ה-7 של הפועל. ב-1964 אורגנה תחרות בינלאומית במסגרת שח קיט נתניה על ידי האיגוד הישראלי לשחמט. בנובמבר אותה שנה נערכה האולימפיאדה ה-16 בתל אביב. לאחר גמר האולימפיאדה נערכה בדצמבר תחרות בינלאומית בירושלים על ידי המועדון הירושלמי לשחמט על שם עקיבא רובינשטיין. ב-1965 נערכה תחרות בינלאומית נוספת במסגרת שח קיט נתניה. תחרות בינלאומית נוספת אורגנה במאי 1966 במלון דבורה בתל אביב על ידי האיגוד. בתחרות זו, שנערכה במסגרת הכינוס ה-8 של הפועל, השתתפו 4 רבי אמנים ו-4 אמנים בינלאומיים. ב-1967 תוכננה תחרות בינלאומית נוספת בארץ, אך זו בוטלה מחמת מחסור בתקציב ומחמת מלחמת ששת הימים. באותה שנה נערכה בירושלים אליפות העולם ה-9 לנוער. בתקופה זו התקיימו תחרויות בינלאומיות במסגרת שח קיט נתניה כמעט מדי שנה ובהן השתתפו כמה מן השחמטאים החזקים בעולם (בהם בובי פישר, שמואל רשבסקי, ברונו פרמה, לובומיר קאבאלק, דניאל ינופסקי ויאן טימן).

שנות ה-70 של המאה ה-20

ב-1970 נערכה אולימפיאדת הסטודנטים העולמית בחיפה.

ב-1971 ניצח באליפות ישראל עוזי גלר מקיבוץ גבעת חיים מאוחד ובמקום השני התחלקו ארבעה : שמואל פרידמן, שמעון כגן, אבנר מרט ואברהם קלדור.

ב-1976 נערכה בחיפה אולימפיאדת השחמט ה-22. אולימפיאדה זו נערכה בארץ חרף התנגדותן של מדינות רבות ועקב כך נעדרו מדינות רבות מהגוש המזרחי וממדינות ערב. היעדרותן של מדינות אלו סייעה לזכייתה בזהב של נבחרת ישראל באולימפיאדת הנשים. באותה שנה זכתה ישראל להישג חשוב נוסף, כאשר ניר גרינברג היה לאלוף העולם עד גיל 17, בהקדימו, בין השאר, את גארי קספרוב בן ה-13.

במסגרת העלייה מברית המועצות בשנות השבעים עלו לישראל שחמטאים רבים מברית המועצות, בהם מספר רבי אמנים ואמנים אשר חיזקו את ישראל, בין הבולטים שבהם נמנים ולדימיר ליברזון, רומן ג'ינג'יחשווילי ואלה קושניר. נוסף אליהם עלו גם מספר מאמני שחמט, בהם אליהו לבנט, שאימן את קבוצת השחמט של באר שבע והקים בה פעילות ענפה, דבר שהוביל את באר שבע לצמרת הארצית. עם זאת, במהלך שנות השמונים היגרו מישראל מספר שחמטאים חזקים וכתוצאה מכך התדרדרה ישראל בהישגיה באולימפיאדות וירדה לעשירייה השנייה. מצבה של נבחרת הנשים היה עגום עוד יותר כאשר ב-1982 אף התדרדרה למקום ה-30.

שנות ה-80 של המאה ה-20

ב-1980 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. אורי אבנר זכה במקום הראשון במחלקת מט לדעת, במקום השלישי במחלקת מט עזר והיה שותף לבעיה הזוכה במקום הראשון במחלקת בעיות אגדתיות באליפות העולמית השנייה שנערכה בין השנים 1980 ל-1983. באליפות העולם השלישית (1988-1984) זכה אבנר פעם נוספת במקום הראשון במחלקת מט לדעת.

ב-1985 נערכה בפתח תקווה אליפות העולם עד גיל 16. היה זה האירוע הבינלאומי היחיד שארגן האיגוד הישראלי לשחמט בשנות השמונים. עם זאת, כמה מועדונים ערכו תחרויות בינלאומיות באופן קבוע, אך לארץ לא הגיעו בדרך כלל שחקנים מהצמרת העולמית (למעט ויקטור קורצ'נוי, ידידו של אליהו לבנט). בשנה זו זכה עפר קומאי באליפות העולם לפתרון בעיות שחמט.

ב-1986 נערכה האולימפיאדה ה-27 בדובאי. בשל סיבות פוליטיות נמנעה השתתפותה של ישראל באולימפיאדה. כמה מדינות ממערב אירופה, בהן שוודיה, נורווגיה, דנמרק והולנד לא השתתפו אף הן, כאות הזדהות עם ישראל. כתגובה על כך שישראל לא יכלה להשתתף באולימפיאדה זו אורגנה בירושלים תחרות בינלאומית חזקה שלא הוכרה על ידי הנהלת האיגוד. דבר זה עורר מחלוקות וויכוחים.

ב-1988 זכה ערן ליס באליפות העולם עד גיל 14.

ב-1989 נערכה בחיפה אליפות אירופה לאומות, שבה זכתה ברית המועצות.

שנות ה-90 של המאה ה-20

עם העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הגיעו לארץ שחקני שחמט חזקים רבים, בהם לב פסחיס, ליאוניד יודסין, איליה סמירין, בוריס אלתרמן ואלכסנדר חוזמן. יחד עמם הגיעו לארץ גם מאמני שחמט שפעלו בין היתר באימון הנוער, דבר שסייע להשגתם של הישגים חשובים בהמשך. ב-1992 זכה באליפות העולם עד גיל 16 רונן הר צבי, ב-1994 זכה אליק גרשון באליפות העולם עד גיל 14. ב-1995 נערכה בחולון אליפות אירופה עד גיל 20, שבה זכו נציגי ישראל אמיל סוטובסקי וערן ליס בכסף ובארד תוך שוויון נקודות עם המנצח. ב-1996 זכתה ישראל בשלוש אליפויות עולם לגילאים שונים. בשנה זו זכתה ישראל גם באליפות אירופה לבתי ספר תיכוניים שנערכה בטורקיה. באותה שנה זכה נועם אלקס באליפות העולם לפתרון בעיות. ב-1999 זכה עפר קומאי פעם נוספת באליפות העולם לפתרון בעיות. ב-2004 זכה מקסים רודשטיין באליפות העולם לנוער עד גיל 16.

ב-1996 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. ישראל חזרה על הישג זה ב-1997, ב-1998, ב-2001 ופעם נוספת ב-2004.

העשור הראשון של המאה ה-21

ב-2002 זכתה תוכנת דיפ ג'וניור הישראלית שפותחה על ידי שי בושינסקי ואמיר באן באליפות העולם לתוכנת שחמט. הישג זה חזר על עצמו באליפות העולם לתוכנות שחמט ב-2004 שנערכה באוניברסיטת בר-אילן ופעם נוספת ב-2006 באליפות העולם שהתקיימה בטורינו שבאיטליה.

באחד מהישגיה הגדולים זכתה נבחרת השחמט הישראלית במקום השני באליפות אירופה באוקטובר 2003, כשנבחרת רוסיה הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה. נבחרת ישראל הגיעה למקום השני באליפות אירופה פעם נוספת ב-2005 (הפעם הזוכה הייתה הולנד).

בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר 2005 נערך בישראל גמר הגביע העולמי בשחמט לנבחרות, "מונדיאל השחמט". את התחרות אירחה העיר באר שבע.

ב-2006 ניצחה ולריה דותן באליפות אירופה לנשים (סניוריות).[4]
ב-2007 זכה בוריס גלפנד בתואר סגן אלוף העולם בשחמט במקסיקו סיטי, ההישג הגדול ביותר של שחמטאי ישראלי.

ב-2008 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית כסף באולימפיאדת השחמט 2008 שנערכה בדרזדן.


ביולי 2008 נערך פסטיבל השחמט הראשון בירושלים, בעיקר מול שער יפו. הפסטיבל התקיים שלושה ימים, במהלכו הוקרנו משחקים און ליין על חומות העיר העתיקה.[5]

העשור השני של המאה ה-21

בשנת 2010 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית ארד באולימפיאדת השחמט 2010 שנערכה בחנטי-מנסייסק.

באוקטובר 2010 שבר רב אמן אליק גרשון את שיא גינס במשחק סימולטני, כששיחק מול 525 שחמטאים בכיכר רבין וניצח 86% מהם.[6]

בשנת 2011 ניצח בוריס גלפנד בטורניר המועמדים, והתמודד במאי 2012 בדו-קרב על אליפות העולם מול האלוף באותו זמן וישוואנתן אנאנד. לאחר ששנים עשר המשחקים הראשונים הסתיימו בתיקו המשיך הדו-קרב לארבעה משחקי בזק. שלושה משחקים מתוך הארבעה הסתיימו בתיקו ובאחד ניצח אנאנד, מה שהוביל לתוצאה סופית של ½7 - ½8 לטובת אנאנד, ששמר על תוארו.

באוקטובר 2013 זכתה אנסטסיה וולר במדליית הזהב באליפות אירופה לשחמט לילדות עד גיל 10, שנערכה במונטנגרו.

בין 23 בפברואר ל-8 במרץ 2015 אירחה ירושלים את אליפות אירופה בשחמט ליחידים, שכללה 250 שחמטאים מ-33 מדינות באירופה.

תחרויות שחמט במכביות

ערך מורחב – שחמט במכביות

המכביות, תחרויות ספורט בינלאומיות של העם היהודי, נערכות בקביעות בישראל, ומהמכביה העשירית נערכות גם תחרויות שחמט במסגרת משחקי המכביה.

ספרות שחמט

עמוד השער של כתב העת שחמט מיוני 1962

בעיתונים הגדולים בישראל יש מדורי שחמט קבועים ובמהלך השנים הוצאו ספרים וכתבי עת רבים העוסקים בשחמט.

במהלך השנים שלפני קום המדינה נעשו מספר ניסיונות שונים ליצירתו של כתב עת בנושא השחמט. כתבי עת אלו הופיעו בדרך כלל רק פעמים אחדות. ירחון בשם "השחמט" הופיע בשנים 19231924 בירושלים בעריכתו של ד"ר א. ל. מוהילבר והוציא לאור 4 חוברות. ניסיון נוסף ליצירת כתב עת בנושא שחמט היה "השחמט" - ירחון שיצא ב-1932 ושנערך על ידי מנדל מרמורוש. כתב עת זה יצא לאור רק פעם אחת וכלל 20 עמודים. ב-1936 יצא כתב העת "שחמט" בעריכת משה צ'רניאק שבמסגרתו יצאו לאור שתי חוברות. ב-1946 יצא כתב העת "שחמט" שנערך על ידי שאול הון. בכתב עת זה הונהג לראשונה רישום מסעים עברי, אולם גם כתב עת זה לא החזיק מעמד זמן רב והוציא רק שלוש חוברות.

בשנת 1956 נוסד כתב העת הראשון לשחמט במדינת ישראל, "64 משבצות" על ידי משה צ'רניאק שיצא עד 1958. כתב עת זה לא יצא במועדים קבועים.

ב-1962 נוסד כתב העת הרשמי של האיגוד הישראלי לשחמט "שחמט". בתחילה לא עלתה תפוצתו של העיתון על 200 גיליונות, אולם בהמשך עלתה תפוצתו והגיעה לאלפים. ב-2006 הפך כתב העת הרשמי להיות גיליון חודשי מקוון בשם "שחמט בישראל". במהלך השנים קמו מספר עיתוני שחמט נוספים אך לא החזיקו מעמד זמן רב.

אלופי ישראל

אלופי ישראל בשחמט הם האנשים שניצחו באליפות ישראל בשחמט אשר מאורגנת על ידי האיגוד הישראלי לשחמט.

אלופי ישראל אלופות ישראל לנשים אלופי ישראל לנוער עד גיל 20 אלופי ישראל לשחמט בכתב

דירוג השחמטאים והשחמטאיות הבכירים של ישראל

השחמטאים הישראלים הבכירים לפי מד כושר בינלאומי
נכון ל-1 בינואר 2024
מס' שם דרגה מד כושר שנת לידה
1 בוריס גלפנד רב-אמן 2664 1968
2 תמיר נבאתי רב-אמן 2646 1991
3 בוריס אלתרמן רב-אמן 2608 1970
4 יבגני פוסטני רב-אמן 2597 1981
5 אמיל סוטובסקי רב-אמן 2597 1977
6 איליה סמירין רב-אמן 2582 1968
7 מקסים רודשטיין רב-אמן 2575 1989
8 מיכאל רויז רב-אמן 2575 1983
9 בוריס אברוך רב-אמן 2567 1978
10 סמיון לומאסוב רב-אמן 2565 2002
השחמטאיות הישראליות הבכירות לפי מד כושר בינלאומי
נכון ל-1 בינואר 2024
מס' שם דרגה מד כושר שנת לידה
1 מרסל אפרוימסקי אמן בינלאומי 2434 1995
2 יוליה שוויגר אמן בינלאומי 2350 1994
3 מיה שפיר אמן בינלאומי לנשים 2255 1991
4 מאשה קלינובה אמן בינלאומי 2245 1968
5 מיכל להב אמן בינלאומי לנשים 2205 1999
6 דינה בלנקיה רב אמן לנשים 2202 1993
7 אירינה בוטביניק אמן פיד"ה לנשים 2190 1961
8 נטלי וובינקין 2131 1961
9 דנה כוכבי אמן בינלאומי לנשים 2121 2007
10 מישל קטקוב אמן בינלאומי לנשים 2106 2003
שחמטאי הנוער הישראלים הבכירים לפי מד כושר בינלאומי
נכון ל-1 באוקטובר 2022
מס' שם דרגה מד כושר דירוג בישראל שנת לידה
1 סמיון לומסוב רב אמן 2541 11 2002
2 יאיר פרחוב אמן בינלאומי 2484 22 2002
3 עידו גורשטיין אמן בינלאומי 2471 30 2002
4 איתן רוזן אמן בינלאומי 2462 33 2006
5 ישעיהו צדקיה אמן בינלאומי 2444 41 2003
6 אלי מיליקוו אמן פיד"ה 2424 50 2007
7 יהלי סוקולובסקי אמן פיד"ה 2416 52 2006
8 יואב מיליקוו אמן בינלאומי 2412 55-56 2004
9 אור גלובוס אמן פיד"ה 2411 58 2003
10 ינאי בן-ארי אמן בינלאומי 2401 62-63 2004

ישראל באולימפיאדות השחמט

ב-1976, בהיעדר רוב המתחרות החזקות ממזרח אירופה, זכתה נבחרת ישראל לשחמט במקום הראשון בין נבחרות הנשים. ההישגים הגדולים של נבחרת הגברים הגיעו רק בעשור הראשון של שנות ה-2000: ב-2006 זכתה ישראל במקום הרביעי באולימפיאדה שנערכה בטורינו, ב-2008 במדליות הכסף באולימפיאדה שנערכה בדרזדן, וב-2010 במדליות הארד באולימפיאדה שנערכה בחנטי-מנסייסק.

שנה מארחת נבחרת שחקניות/שחקנים מקום
1952 פינלנדפינלנד פינלנד, הלסינקי גברים משה צ'רניאק, מנחם אורן, יוסף פורת, יצחק אלוני, אלברט מנדלבאום 10
1954 הולנדהולנד הולנד, אמסטרדם גברים יוסף פורת, משה צ'רניאק, מנחם אורן, יצחק אלוני, ישראל יוסף קניאז'ר 7
1956 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות, מוסקבה גברים משה צ'רניאק, יוסף פורת, יצחק אלוני, מנחם אורן, שלמה סמילטינר 12
1958 מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה, מינכן גברים יוסף פורת, משה צ'רניאק, יצחק אלוני, שלמה סמילטינר, גיורא פילצ'יק, יאיר קריידמן 17
1960 מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה, לייפציג גברים יוסף פורת, משה צ'רניאק, יצחק אלוני, רפי פרסיץ, יאיר קריידמן, עמנואל גוטי 13
1962 בולגריהבולגריה בולגריה, וארנה גברים יוסף פורת, יצחק אלוני, משה צ'רניאק, יאיר קריידמן, צדוק דומניץ, גדלי שפירא 15
1964 ישראלישראל ישראל, תל אביב נשים לא השתתפה -
גברים יוסף פורת, יאיר קריידמן, צדוק דומניץ, יצחק אלוני, עמנואל גוטי, ידעאל סטפק 14
1966 קובהקובה קובה, הוואנה נשים לא השתתפה -
גברים יוסף פורת, יאיר קריידמן, משה צ'רניאק, שמעון כגן, יצחק אלוני, שלמה סמילטינר 19
1968 שווייץשווייץ שווייץ, לוגאנו נשים לא השתתפה -
גברים משה צ'רניאק, יוסף פורת, יאיר קריידמן, שמעון כגן, צדוק דומניץ, מלכיאל פרץ 18
1970 מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה, זיגן נשים לא השתתפה -
גברים שמעון כגן, יאיר קריידמן, מלכיאל פרץ, עוזי גלר, ישראל גלפר, יעקב בליימן 13
1972 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה, סקופיה נשים פרידה רבינוביץ, לידיה גל, ס. קלוגס, משתתפת לא ידועה 18
גברים שמעון קגן, יאיר קריידמן, עוזי גלר, אברהם קלדור, עמיקם בלשן, שמואל פרידמן 18
1974 צרפתצרפת צרפת, ניס נשים אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן 12
גברים ולדימיר ליברזון, יאיר קריידמן, משה צ'רניאק, שמעון כגן, יעקב בליימן, יצחק רדשקוביץ' 17
1976 ישראלישראל ישראל, חיפה נשים אלה קושניר, לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן
גברים ולדימיר ליברזון, יאיר קריידמן, רומן ג'ינג'יחאשווילי, לאון לדרמן, שמעון כגן, נתן בירנבוים 6
1978 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה, בואנוס איירס נשים לא השתתפה -
גברים רומן ג'ינג'יחאשווילי, ולדימיר ליברזון, שמעון כגן, יעקב בליימן, נתן בירנבוים, יהודה גרינפלד 5
1980 מלטהמלטה מלטה, ולטה נשים ילנה גלס, לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן 7
גברים ולדימיר ליברזון, נתן בירנבוים, יהודה גרינפלד, יעקב מוריי, שמעון כגן, דוד ברנשטיין 8
1982 שווייץשווייץ שווייץ, לוצרן נשים ילנה גלס, מלקה שוורץ, לידיה גל, א. עינבר 30
גברים יהודה גרינפלד, יעקב מוריי, לב גוטמן, נתן בירנבוים, אלון גרינפלד, שמעון כגן 13
1984 יווןיוון יוון, סלוניקי נשים לא השתתפה -
גברים יהודה גרינפלד, אלון גרינפלד, לב גוטמן, נתן בירנבוים, יעקב מוריי, אלי שווידלר 13
1986 איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות, דובאי נשים לא השתתפה -
גברים לא השתתפה -
1988 יווןיוון יוון, סלוניקי נשים לובה קריסטול, לנה גלס, אולגה פודרז'נסקיה, שלומית ורדי 18
גברים אלון גרינפלד, גד רכליס, אלי שווידלר, אילן מנור, רונן לב, יעקב מוריי, עופר ברוק 11
1990 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה, נובי סד נשים לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, אנה סגל, אושרה בר שלום 18
גברים לב פסחיס, יהודה גרינפלד, גד רכליס, אלון גרינפלד, ולרי ביים, יונה קוסאשווילי 16
1992 הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים, מנילה נשים אנה סגל, מ. ירמולינסקיה, אינה זק, נדיה פוקין 25
גברים לב פסחיס, איליה סמירין, בוריס אלתרמן, זבולון (לאוניד) גופשטיין, יהודה גרינפלד, יעקב זילברמן 11
1994 רוסיהרוסיה רוסיה, מוסקבה נשים מאשה קלינובה, אנה סגל, לודמילה צ'יפנסקיה, אירינה יודסינה 9
גברים ליאוניד יודסין, איליה סמירין, לב פסחיס, אלון גרינפלד, בוריס אלתרמן, ודים מילוב 14
1996 ארמניהארמניה ארמניה, ירוואן נשים מאשה קלינובה, אנה סגל, לודמילה צ'יפנסקיה, אלה פיטם 7
גברים איליה סמירין, ליאוניד יודסין, בוריס אלתרמן, לב פסחיס, אלכסנדר חוזמן, אמיל סוטובסקי 17
1998 רוסיהרוסיה רוסיה, אליסטה נשים מאשה קלינובה, אלה פיטם, לודמילה צ'יפנסקיה, אנה סגל 18
גברים בוריס אלתרמן, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, לב פסחיס, יונה קוסאשווילי, בוריס אברוך 4
2000 טורקיהטורקיה טורקיה, איסטנבול נשים מאשה קלינובה, אלה פיטם, אנג'לה בורסוק, לודמילה צ'יפנסקיה 20
גברים בוריס גלפנד, איליה סמירין, בוריס אברוך, לב פסחיס, אמיל סוטובסקי, אלכסנדר חוזמן 5
2002 סלובניהסלובניה סלובניה, בלד נשים מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, טטיאנה זטולובסקיה, אירינה בוטוויניק 13
גברים בוריס גלפנד, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, לב פסחיס, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן 9
2004 ספרדספרד ספרד, קלביה נשים אנג'לה בורסוק, אירינה בוטוויניק, בלה איגלה, אולגה גוטמחר 25
גברים בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן, מיכאל רויז 5
2006 איטליהאיטליה איטליה, טורינו נשים מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, בלה איגלה, אירינה בוטוויניק 29
גברים בוריס גלפנד, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, בוריס אברוך, אלכסנדר חוזמן, ויקטור מיכלבסקי 4
2008 גרמניהגרמניה גרמניה, דרזדן נשים מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, בלה איגלה, אולגה גוטמחר, מרסל אפרוימסקי 9
גברים בוריס גלפנד, מיכאל רויז, בוריס אברוך, יבגני פוסטני, מקסים רודשטיין
2010 רוסיהרוסיה רוסיה, חנטי-מנסיסק נשים מאשה קלינובה, בלה איגלה, אלה פיטם, אולגה גוטמחר, מרסל אפרוימסקי 23
גברים בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, איליה סמירין, מקסים רודשטיין, ויקטור מיכלבסקי
2012 טורקיהטורקיה טורקיה, איסטנבול נשים מיה פורת, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אנג'לה בורסוק, יוליה שוויגר 29
גברים בוריס גלפנד, אמיל סוטובסקי, מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, בוריס אברוך 26
2014 נורווגיהנורווגיה נורווגיה, טרומסה נשים מאשה קלינובה, יוליה שוויגר, אולגה גוטמחר, אנג'לה בורסוק, אילנה גלז 26
גברים בוריס גלפנד, מקסים רודשטיין, איליה סמירין, אמיל סוטובסקי, יבגני פוסטני 9
2016 אזרבייג'ןאזרבייג'ןאזרבייג'ן, באקו נשים יוליה שוויגר, מרסל אפרוימסקי, מאשה קלינובה, אולגה גוטמחר, מיכל להב
פתוחה מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, תמיר נבאתי, מיכאל רויז, טל בראון

תחרויות שחמט בולטות שנערכו בישראל

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ א"י באולימפיאדה השחמטית, דבר, 26 באוגוסט 1935
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 אליהו שחף, השעה ה-12, דבר, 24 באוגוסט 1956
  3. ^ רשבסקי - במקום הראשון, דבר, 18 בנובמבר 1958, המשך, המשך
  4. ^ European Senior Chess Championship, Chess News & Events, August 14, 2006
  5. ^ Jerusalem Chess Festival, Chess News, August 5, 2008
  6. ^ יוני קמפינסקי, ישראל הביסה את איראן... בשחמט, באתר ערוץ 7, 22 באוקטובר 2010
  7. ^ תחרות הנשים לא התקיימה בנפרד, אלא כחלק מהתחרות הפתוחה (גברים ונשים)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0