שיחה:רבי יהודה אבן קריש/ארכיון

הוחלט להעביר ל"רבי"

דויד

אתה בטוח שצריך להוסיף? לא ראיתי בבירור מדוע.

אין לי מושג, לכן לא הוספתי, הבט ב'לקריאה נוספת' וכאן

להלן דברי החיד"א (אליהם מפנה הערת שוליים): "(א) ספר אב ואם - חיבר רבי יהודה בן קריש ממדינת תאהר"ת והוא ספר היחס בדקדוק. וכתב הראב"ע דצריך לנהוג בו כבוד." אני מקווה שהם משכנעים את הוד מעלתכם.

באמת אינני מבין מדוע אתה משתמש בביטוי כמו "הוד מעלתכם", ולגופו של עניין אותי זה לא משכנע. אני גם יכול להביא שהרב שטיינמן והרב קניבסקי והרב עובדיה קראו למשה גפני ולאריה דרעי רב, ושצריך לנהוג בהם כבוד. ולגופו של הערך - לא מצאתי אזכור שהוא היה אישיות תורנית. ואינני מכיר מספיק את ספרו והאם מתייחסים אליו כתלמיד חכם וכו'. מכלולאים פעילים‌‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‌‌‏‌‏ ועמוס חדד מישהו יודע?

אין לי מושג, ולמרות שאני נוטה כדבריך שלא לכנותו רב, אני חושש מאוד בעקבות דברי איש גלילי דלהלן.

הביטוי אכן מיותר. ולדעתי מיותר יותר יהיה לפתח דיון על מידת הרצינות של כינויו בתואר "רבי" ע"י האבן עזרא (כאמור, כינוי שאותו ראה החיד"א לחקוק בספרו) ובחילוק שיש בינו לבין גפני ודרעי...

מה שברור הוא שאבן קורייש היה אשיות תורנית ברמה גבוהה. כתביו מלאים בבקיאות יוצאת דופן בתנ"ך ובדברי חז"ל, ובמגמה דתית להבנת התורה לאשורה, מתוך יראת שמים טהורה. ראו ספר הרסאלה באתר אוצר החכמה המקוון.

אם החיד"א מכנה אותו בשם הגדולים "רבי", זה מספיק.

החיד"א לא היה נדיב בשם הגדולים, והתארים שם מדודים ומחושבים מאד (הראב"ע אינו ראיה לענין זה, כי הוא נהג לתת תואר "רבי" כמעט לכל חכם רשע כצדיק; כדוגמת "רבי" יהודה הפרסי, "רבי" ישועה ועוד).

מצטרף לדיעה זו. (עקרונית. אם הנתונים נכונים)

עי' כאן בסוף העמוד (12) למטה ובתחילת עמ' 13.

מחלוקת בין החוקרים אם היה קראי או לא.

לכאו' אם החיד"א מביא אותו, אז קראי הוא לא היה, או שלא היה ידוע ככזה, וצ"ע.

החיד"א נפטר כששמחה פינסקר, הראשון שהעלה את ההשערה הקראית, היה כבן חמש.

לגופו של עניין, למרות שהחוקרים נחלקו אם היה קראי או לא, אין פלא שבראש ספרו אגרת תוכחה ליהודי פאס (!) שימשיכו במנהג אבותיהם ללמוד תרגום אנקלוס. יתר על כן, חלק נכבד מספרו מוקדש לפירוש מילים המפוזרות בספרות חז"ל, הוא מראה שא"א להבין את המקרא ללא הידיעה בדברי חז"ל.

ובכל אופן, לסברה שהיה קראי לא צורף שום ביסוס במהדורה הביקורתית, אדרבה, כמסקנת הדיון נכתב: "אך האחרונים, ובהם פקראנל, מאן, אלוני ועוד, מוכיחים בראיות ברורות, כי אין להטיל שום צל של ספק ברבניותו."

כנראה שכך הוא, וגם אני קראתי את מה שהבאתי עד הסוף...

אבל הרושם שנוצר הוא שאם יש ויכוח על אמונתו, אז כנראה הוא לא היה מפורסם כגדול בישראל, אבל עדיין דברי החיד"א הם משקל מכריע בעיני (לבד אם נאמר שהדבר עדיין לא התפרסם בזמן החיד"א כמו שחידדת...)

[אגב: אני מקווה שכל אחד מבין שהכוונה "אין להטיל שום צל של ספק ברבניותו", אינה על 'רבנותו' כמובן, אלא על השתייכותו למחנה היראים לדבר ד' שכונו 'רבניים' להבדיל מה'קראים'. והדברים פשוטים]

1. אינני מסכים לכך שאדם הנחשב גדול בישראל מוגן מפני הטלת ספקות בטיב אמונתו מצדם של חוקרים פורקי עול (יעיד על כך היחס לאבן עזרא והרמב"ם [ובמקרים אלו היו גם חכמים בני זמנם שהטילו בזמנו ספקות בכשרות אמונותיהם]).

2. נדמה שקריטריון של "מפורסם כגדול בישראל" למשך מאות רבות בשנים באופן החוצה מדינות, תרבויות ועדות - כדי לזכות בתואר "רבי" - הוא מחמיר למדי ואינו הולם בשום אופן את מידת הסבירות.

3. אני מקווה שמובן היטב לקורא את דבריי שההנחה שרבי יהודה ראוי לתואר "רבי" איננה מתבססת על על הבנה מוטעה של המונח "רבניות".

4. אני מקווה שמובן היטב שהבנה מוטעה של להמונח "רבניות" איננה מצדיקה את הצגת מחלוקת החוקרים כשקולה, תוך השמטה בוטה של העובדה כי הובאו ראיות ברורות השוללות את הסברה הקראית.

מסכים עם כל מילה, לא באתי לחלוק עליך ובוודאי לא על רבינו החיד"א, סה"כ רציתי להאיר עוד צדדים בדיון, [ ולגבי הערה 3, אכן לא התכוונתי אליך, שמבין בתרי דבריך ניכר שמבין עניין אתה, אלא בבחינת 'היזהרו בדבריכם... וישתו התלמידים הבאים אחריכם וכו'..].

בקיצור אם יש ספק כזה רציני, אפשר לדעתי להוסיף תואר "רבי". אך צריך להוסיף את המידע של מלאך לערך.

לדעתי לא הועלתה כאן סיבה רצינית לשלול את התואר "רבי" מת"ח דגול וקדמון כרבי יהודה קורייש ז"ל - הדעה המוזרה שהיה קראי נדחתה ע"י החוקרים בראיות ברורות.