שיחה:תחיית המתים/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

ערך זה חסום לעריכה- למרות שדרוש עריכה

1
טרוצער (שיחהתרומות)

ערך זה חסום לעריכה ומאידך מופיע בהתחלה פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולשכתב אותו. הסיבה לכך: ניכר שיש פה תוספות רבות שאינן מסודרות כמהלך הגיוני רציף.

איך אפשר לשכתב אותו אם הוא חסום לעריכה?

שמואל חיים (שיחהתרומות)

למחוק את הקטע הזה:

מפעילי מערכת, מכלולאים פעילים‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏‏‎‎‏‎‏‎‏ ו|מנטרים וכל מי שמתעסק במלאכה

תחיית המתים בתרבויות הקדומות

הרעיון של תחיית המתים מצוי גם בכתבים של מספר דתות לא אברהמיות במזרח התיכון. בדת היוונית העתיקה מסופר על כמה גברים ונשים שנהפכו לאלמותיים לאחר שקמו לתחייה מן המתים.

תחיית המתים בנצרות

ערך מורחב - יום הדין ותחיית המתים לפי הנצרות.

הנצרות אימצה את המושג "תחיית המתים" מן היהדות.

תחיית המתים בדת הזורואסטרית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

זרתוסטרא, נביאה של הדת הזורואסטרית היה כנראה הראשון מאומות העולם לדבר על תחיית המתים. כמוטיב מרכזי באגדה הקדומה ביותר על "תחיית המתים" שימשו הדמעות, אלו על פי האגדה, נאספו על ידי האל הזורואסטרי, לאוצר מיוחד בשמים, שכאשר יבוא היום והסבל האנושי ימלא עד תום את אוצר הדמעות, ויכפר על חטא קדום, או אז יהפוך האל את הדמעות לטל ויחיה בהם את המתים. כוונת האגדה הקדומה הייתה להראות, שהדמעות של כולנו אינן לחינם, ושדרך הדמעות עוד תצמח הישועה לעולם כולו.

מדינת ישראל- חזון העצמות היבשות

1
טרוצער (שיחהתרומות)

בהערה 9 נכתב ''ישנם הרואים בחיזיון זה התייחסות ל"תחיית המתים" של שנת תש"ח (1948), שבה קמה מדינת ישראל לאחר השואה. לאחר השואה, היהודים אשר שרדו ויצאו מהמשרפות, רבים מהם היו לא יותר מ"עצמות יבשות". לאחר שאיבדו את כל רכושם, משפחתם ותקוותם, הם הגיעו בגמר השואה לארץ ישראל, שיקמו את עצמם, ועזרו בהקמת המדינה לאחר כאלפים שנות גלות.''

לדעתי יש למחוק הערה זו 1. מי זה 'ישנם הרואים' ? זה לא נשמע ויקיפדי בעליל 2. גם אם זה נאמר הכוונה היתה על דרך המליצה בלבד 3. ודאי חלק מהערה זו נוגדת את השקפת הציבור החרדי

מב"ם (שיחהתרומות)

אין לי גישה לעריכה לכן אבוא בזה בכמה עניינים: . כהקדמה יש לציין שיש שתי אגרות יסודיות מהרבי מלובביץ' בזה: אחת באג"ק ח"ב ע' ס"ה ואילך, והיא היסודית ביותר המבארת פרטים רבים עניין תחיית המתים וכן את סיבת וחלק מבהא לקמן הוא משם. והאגרת השניה היא באג"ק ח"א ע' קמ"א ואילך והיא ביאור בהוכחות רבות איך כל ישראל כפשוטו יחיו בתחה"מ.מלבד זאת יש ליקוט של כל אגרות הרבי בנושא בספר לקט אגרות קודש בענייני אולה ומשיח ויש בזה עניינים נפלאים. ועכשיו אבא לכמה עניינים:

א. מוכח מסנהדרין צא ב ומבראשית רבה ר:פ צה ומזהר ח"א (רג ב) שבעל מום קם במומו ואח"כ מתרפא ומהערך אין זה ברור.

ב. לדעת הרמב"ם עניין האמונה בתחיית המתים שהיא מעיקרי האמונה הוא בעצם להאמין בכך שה' יכול לחולל ניסים למעלה מהטבע משא"כ לדעת האומרים שעולם התחיה הוא שלימות השכר - שבראשם ואבי שיטתם הוא הרמב"ן בשער הגמול דבר שלא הוזכר בערך - הרי יש בזה עניינים נוספים, ע"פ תורת חסידות חב"ד למשל יש בזה עניין של אמונה שתושלם כוונת הבריאה של "דירה לה' בתחתונים" שתושלם בתחיית המתים ויש עוד מה להאריך בזה ואכ"מ. ג. בעניין הגלגולים באיזה גוף תקום - מבואר בזהר (זח"א קלא א. תיקו"ז תי' מ) ע"פ פירוש האריז"ל (שער הגלגולים הקדמה ד), שכל גוף יקום עם החלק באותו נפש אותו תיקנה, וביאר הרבי מלובביץ' שאין הכוונה שיקום אדם רק עם חלק בנפש ולא עם נפש שלימה כי כל חלק כלול מכל החלקים (ויאר בדוגמא: אדם עבד ותיקן את חלק נפשו בעניין אהבת ה'. הרי ודאי שיהיה לו גם יראת ה' אבל זה בגלל שהוא ירא להיפרד מהאהוב, יש לו ידיעת ה' כי הוא ר וצה לדעת על האהוב וכדומה). וכפי שזכור לי אבל צריך לבדוק שם מבואר בסבא דמשפטים (זח"ב ק,א) שגם אישה עם 2 בעלים תקום פעמיים כל פעם עם החלק השייך לאותו בעל (אבל אינני בטוח בזה). ד. "כסות היורדת עם אדם לשאול היא באה עמו" (ירושלמי כתובות פי"ב ה"ג, וכ"מ בנדה סא ב) ולפי גירסת התוס'(כתובות קיא ב) מחלוקת יש בדבר ולדעת רבי קמים בלבושיהם בחייהם. ה. לדעת הרס"ג הראב"ד הרמב"ן, רבי מאיר בן טודרוס הלוי, עבודת הקודש, השל"ה, ואדמור"י חב"ד עולם הבא הוא בזמן התחיה ועל כן גם המאמר עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה מדבר בזמן התחיה. וזה שהקב"ה עתיד לעשות סעודה לצדיקים - שלרוב המפרשים זה כפשוטו- יהי' או בימות המשיח (ר"א בן הרמב"ם בס' מלחמות ה') או בתחילת זמן התחיה (רשב"א, רבינו בחיי ועוד), ובתקופה מאוחרת יותר יהי' עולם הבא אן בו לא אכילה ולא שתי'. אמנם משמע מדברי אדמו"ר הזקן שהסעודה לצדיקים תהי' באותו זמן של: "עטרותיהם בראשיהם" וכו', ולכן מפרש הרבי מלובביץ' לשיטתי' את המאמר:,עוה"ב אין בו לא אכיל" וכו' לא כפשוטו אלא שבא ללמדנו שלע"ל קיום הגוף יהי' ע"י "נהנין מזיו השכינה" ולא ע"י אכו"ש אמנם יהי' אכו"ש לצורך אחר ונעלה יותר. ו. לפי ר' אלעזר הנה בפשטות יש ללמוד שלמסקנת הסוגיא בכתובות שם כולם חיים אלא שמתי חו"ל יצטרכו לבוא ע"י גלגול והצדיקים יבואו במחילות שלא ע"י גלגול (שהרי ממ"מ למסק' הסוגיא הפס' ונתתי צבי מדבר במקום התחי' ולא במי אלו החיים שהרי צדיקי חו"ל ודאי חיים ודו"ק. והנה מכיוון שכמה אמוראים ס"ל כרב אלעזר או ששקו"ט בשיטתי' ובן שהלכה כמותו כנודע בכללי הש"ס (וצ"ע על הנוב"י שכתב בפשיטות (במהד"ת חלק יו"ד סי' "ה - ר"ו) שהלכה כרב אבא בר ממל) כמו"כ בירושלמ כלאים וכתובות בראשית רבה ובכ"מ בזהר מוכח כדעת רב אלעזר. אמנם יש לציין בערך את דעת ר" בר מלל תוך ציון שבפשיטות -אף שהנוב"י חולק ע"ז- הלכה כרב אלעזר. ואין לומר שכללי הש"ס לא נאמרו אלא בדברים הנהוגים בימיהם כדברי המהרי""ק (שרש קסה הובא בתוי"ט כלים פ"ג מ"ב) אלא בכללים כמו פלוני ופלוני הלכה כפלוני ווכיו"ב שכללים אלו הם בגלל שידעו שפלוני בקי יותר בעניינים אלו ולכן הלכה כפלוני במקצוע וזה והלכה כהשני במקצוע אחר. שזה יש מקום לומר שלא נאמר אלא בדברים הנהוגים בימיהם. משא"כ בכללים שהשכל מחייבם כמו יחיד ורבים הלכה כרבים וכיו"ב (מלבד זאת שהמהרי,ק מסיק שם שהיכא דאפשר לקיים הכלל נקיימו) ז. ויש עוד הרבה מה להאריך בכמה וכמה עניינים ואין הזמ"ג. כהנ"ל הוא ממכתב הרבי מלובביץ' הראשון דלעיל.

אין נושאים ישנים יותר