שיחה:שלוש השבועות
ראו גם - שיחת טיוטה:שלוש השבועות
שלוש השבועות בציבור החרדי
ר' קובנא, אני מבין מדבריך שבני העדה החרדית, הישוב הישן, נטורי קרתא וחסידי סאטמאר אינם שייכים ל'ציבור החרדי'? מלאך (שיחה) 13:43, 16 ביוני 2019 (IDT)
- הרב הדומה למלאך איפה ראית בדברי שמץ מחשבה שכזו? ואם יצא כך בטעות הריני חוזר בי כמובן. קובנא (שיחה) 14:31, 18 ביוני 2019 (IDT)
לכו נרננה
אריה יונה, החוברת לכו לרננה היא שלך? כתוב בהסכמה שזה הרב יהודה טאוב. דויד (שיחה) י"ג בסיוון ה'תשע"ט 16:32 (IDT)
קישור פנימי
מקוה הרב אביעד נייגר הוא העורך של ילקוט השבעתי אתכם כמדומני שזה מצדיק קישור פנימי. קובנא (שיחה) 22:35, 13 בפברואר 2020 (IST)
- קובנא אם אתה רוצה להחזיר תחזיר. בעיני זה מצחיק. זה כמו שתקשר את נתי גרוסמן להפלס או ישראל פרידמן ליתד וכן ע"ז הדרך... זה שונה לגמרי ממחבר ספר חשוב כמו למשל הח"ח וכו' ועדיין יש מקום לדון. ועשה כרצונך. כטו"ס מקוה • שיחה • י"ט בשבט ה'תש"ף 23:10 (IDT) 23:10, 13 בפברואר 2020 (IST)
לא שייך
פסקה זו לא שייכת לערך זה, אלא לערך אתחלתא דגאולה.
התעוררות האומה לשוב לארצה, היא בגדר פקידה מאת ה', המבטאת כי תם זמנן של השבועות. ואלו הם דברי ר' יהושע מקוטנא: "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה (לעלות לארץ) הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בליבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. וכן פירש המהר"ל בחידושי אגדות למסכת כתובות דף קי"ב - ה' מונע מאיתנו לעלות כחומה, אך כשיש אפשרות לעלות כחומה, סימן שבטלה גזירה. וכן כתב בעל שו"ת הריב"ש קא/שפז. וכן משמע משו"ת הרשב"ש סימן ב, וכן פסק פאת השולחן (בית ישראל א יד).
מכלולאים פעילים משהו משיג על זה? ~ מעוניינים לכתוב על רבנים שלחו לי אימייל או תכנסו לדף שיחה שלי. --תכליתי (שיחה) 14:31, 5 ביוני 2023 (IDT)
- בהחלט, זה מתייחס באופן ישיר לשייכות השבועות לזמננו, אתה יכול לטעון שזה מחקר מקורי, יש לעבור על המקורות אחד אחד, כל מה שללא מקור אפשר למחוק. אפרון (שיחה) 14:41, 5 ביוני 2023 (IDT)
- מה קשר לזה שאנשים עולים לארץ ש'מבטאת כי תם זמנן של השבועות'? ~ מעוניינים לכתוב על רבנים שלחו לי אימייל או תכנסו לדף שיחה שלי. --תכליתי (שיחה) 14:45, 5 ביוני 2023 (IDT)
- הטענה היא שיש כביכול "זמן תפוגה" לשבועות, וזה הזמן, אגב המהר"ל ייתכן שהכוונה (ספר נצח ישראל פרק כד)
וכבר בארנו למעלה אצל (בראשית טו, יג) "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך", ידוע שאני ממשכנן, תדע שאני פורקן. ידוע שאני משעבדן, תדע שאני גואלם. ידוע שאני מפזרן, תדע שאני מכנסן (ב"ר מד, יח), כמו שהתבאר למעלה. והם הם אלו דברים שנזכרים כאן, כי כנגד 'שאני ממשכנן', והמשכון הוא תחת מי שממושכן בידו, לכך גזר שלא ימרדו באומות לצאת מתחת רשותם. וכנגד 'שאני משעבדם', גזר שלא יהיו האומות משעבדים בהם יותר מדאי. ואם לא כן, לא היה קיום אל הגלות שגזר השם יתברך עליהם, כי די בעצם הגלות אף שאינו יוצא מסדר העולם, ולכך לא יוסיפו עליהם בשעבוד. וכנגד 'שאני מפזרן' גזר עליהן שלא יעלו בחומה, שזהו קבוץ גליות, והוא בטול הפיזור. וכנגד אלו ג' יש כאן ג' שבועות; כי שלא יתגברו ישראל ויצאו מרשותם - השביעם שלא ימרדו באומות. נגד השני - שלא יתגברו האומות לגמרי עליהם, השביעם שלא ישתעבדו בהם יותר מדאי. נגד הג' - שלא יפרדו זה מזה, השביעם שלא יעלו בחומה.
קישור לפאת השולחן - ישראל בן שמואל, משקלוב, 1770-1839, פאת השלחן סוף וסיום שלחן ערוך, באתר היברובוקס, לא עברתי על החומר עצמו, לעייונכם. אפרון (שיחה) 14:49, 5 ביוני 2023 (IDT)- הישו"מ לא כותב מילה אחת שבטלו השבועות, ומעתה מותר למרוד באומות, והרי אפי' אחר ביאת המשיח באמצע הגאולה, אומר התרגום יונתן (שה"ש ח, ד) שהמשיח יאמר לישראל שלא למרוד בגוג ומגוג בגלל השבועות, וזה מדובר אחר 'אתחלתא דגאולה', אחר שכבר חזרו לא"י, כך שאתחלתא דגאולה לא קשור לביטול איסור השבועות, והבאת דבריו בסוגיית השבועות זה "מחקר מקורי".
- ולגבי מחיקת המהר"ל גם כן הסברתי שבכתובות הוא לא כותב מה שמצוטט כאן בהמכלול משמו,ואדרבא בבאר הגולה ז, הוא כותב מפורש שהשבועות זה "אזהרה גדולה לישראל" לא לבטל גזירות הקב"ה בכח.
- ולגבי:"משמע מהרשב"ש שבטלו השבועות", "משמע" זה מחקר מקורי, בנוסף לא משמע כלל כן, אלא ההיפך הרשב"ש, פוסק שמצות ישוב א"י אינה מצוה לכל ישראל, בגלל 2 שבועות איסור לא יעלו בחומה, ולא ידחקו הקץ, ומביא דוגמה מבני אפרים שנענשו בגלל שיצאו ממצרים לפני שבא הקץ (ו"הקץ" זה בביאת המשיח כמו במצרים בביאת משה, וכן כתב ברוקח (שה"ש ב, ז, 'עד שתחפץ' עד שיבא קץ משיח) וכן בת"י (שה"ש ז, יג, ח, א) שהקץ לעלות לא"י יהיה בביאת משיח). תהלים (שיחה) 15:06, 5 ביוני 2023 (IDT)
- אשתדל לעבור על המקורות בהקדם, אתה יכול בינתיים לשים תבנית:הבהרה אם טענה למחקר מקורי, הקטע של תרגום יונתן הוא מחקר מקורי שלך, כל הנושא זה רק האם יש מי שכתב את הטענות שהובאו במכלול או לא, לא נכונותם. אפרון (שיחה) 15:12, 5 ביוני 2023 (IDT)
- כמו אפרון. ברור שהקטע שייך לכאן, בתנאי שהוא אינו מחקר מקורי. מקוה • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג 15:18 (IDT)
- אפרון מקוה מי הביא את הישועות מלכו כראיה שבטלו השבועות? אחד מעורכי ויקיפדיה? ואפי' נניח שתמצא ספר שהביא את הישו"מ כראיה בסוגיית השבועות, אז צריך שבהמכלול יהא כתוב: פלוני טוען שמהישועות מלכו "משמע" שחולק על השבועות, אבל לא לכתוב בפשיטות מהישועות מלכו, המצאות בשמו. אתה מבין ההבדל? תהלים (שיחה) 15:21, 5 ביוני 2023 (IDT)
- אשתדל לעבור על המקורות בהקדם, אתה יכול בינתיים לשים תבנית:הבהרה אם טענה למחקר מקורי, הקטע של תרגום יונתן הוא מחקר מקורי שלך, כל הנושא זה רק האם יש מי שכתב את הטענות שהובאו במכלול או לא, לא נכונותם. אפרון (שיחה) 15:12, 5 ביוני 2023 (IDT)
- הטענה היא שיש כביכול "זמן תפוגה" לשבועות, וזה הזמן, אגב המהר"ל ייתכן שהכוונה (ספר נצח ישראל פרק כד)
- מה קשר לזה שאנשים עולים לארץ ש'מבטאת כי תם זמנן של השבועות'? ~ מעוניינים לכתוב על רבנים שלחו לי אימייל או תכנסו לדף שיחה שלי. --תכליתי (שיחה) 14:45, 5 ביוני 2023 (IDT)
איזה "חלק" כן שייך לאותה פיסקה המדובר?
- הועבר מהדף שיחת משתמש:שמש מרפא
@שמש מרפא כתבת שאתה מסכים שחלק מהפיסקה אכן לא שייך, רק רגע ואיזה "חלק" כן שייך שם? אשמח אם תסביר לי בבקשה.
לגבי הישו"מ הסברתי למה לא שייך לסוגיה, ולגבי "משמע מהרשב"ש" (והפאת השולחן שפוסק כמוהו) זה "מחקר מקורי", בנוסף זה כלל לא משמע כך, והסברתי למה. לגבי המהר"ל זה זיוף בשמו, ואין כזה ציטוט ממנו, והבאתי לך מראה מקום מדברי המהר"ל (באר הגולה ז'), שהשבועות זה אזהרה גדולה לישראל לא לבטל גזירות הקב"ה בכח.
ולגבי הריב"ש סי ק"א, אדרבא הוא פוסק השבועות להלכה (בניגוד לאחד הטיעונים שם לעיל שזה מדרש אגדה לא להלכה) והוא כותב שבזה"ז יש איסור השבועות, וא"כ מה זה קשור לנידון ולאותה פיסקה??
עכ"פ אשמח שתסביר לי איזה "קטע" מאותה פיסקה כן שייך שם? תהלים (שיחה) 16:02, 5 ביוני 2023 (IDT)
- סוף העברה