דורי גולד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דורי גולד
Dgold-05-master.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1980
מנכ"ל משרד החוץ ה־26
20152016
תחת שר החוץ בנימין נתניהו
שגריר ישראל באו"ם ה־11
19971999
(כשנתיים)
תחת שרי החוץ דוד לוי, בנימין נתניהו ואריאל שרון
תפקידים בולטים

איזידור (דורי)[1] גולד (נולד ב-1953) הוא איש אקדמיה ודיפלומט ישראלי. כיהן כמנכ"ל משרד החוץ, שימש בעבר כיועצו המדיני של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושגריר ישראל באו"ם בין השנים 1997–1999, וכנשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

ביוגרפיה

דורי גולד עם יעקב נגל (באמצע) ותת המזכיר לענייני מדיניות חוץ, טוני בלינקן, במהלך הדיאלוג האסטרטגי בין ישראל לארצות הברית בירושלים, יוני 2016

גולד נולד בהרטפורד שבמדינת קונטיקט בארצות הברית. את עיקר חינוכו היסודי קיבל בישיבת הרטפורד. בשנות ה-70 של המאה ה-20, למד גולד בבית הספר התיכון הפרטי היוקרתי "הר חרמון" (מחזור 1971), שנמצא בצפון מסצ'וסטס. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת קולומביה, שם סיים תואר ראשון בלימודי אסלאם בשנת 1975.

בשנת 1976 קיבל את תואר המוסמך במדע המדינה, ואת תואר הדוקטור קיבל בשנת 1984. הוא למד ערבית ספרותית ועבודת הדוקטורט שלו עסקה בערב הסעודית ושימשה כבסיס לספרו "ממלכת האיבה: ערב הסעודית החממה של הטרור הבינלאומי החדש". בספר, שכיכב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס (מקום 9)[2], טוען גולד כי הממלכה הסעודית מממנת בפועל ארגוני טרור ותומכת באויביה של ארצות הברית. דייוויד הרסט, כתב עיתון הגרדיאן, כתב על ממלכת האיבה: "לא תמצאו את ממלכת האיבה, שראה אור לאחרונה, בשום חנות ספרים בערב הסעודית, אבל הוא מבוקש שם בקרב פקידים בכירים עד כדי כך שהממשלה הדפיסה למענם מהדורה מיוחדת משלה"[3]. בשנת 1980, עלה גולד לישראל ושרת בצה"ל. מתגורר כיום בירושלים עם רעייתו ושני ילדיו.

ב-2020 קיבל את פרס בוני ציון בתחום ההשפעה הגלובלית.

פעילות אקדמית ומדינית

לאחר שחרורו מצה"ל ב-1983, החל גולד בקריירה אקדמית, כשכיהן כעמית מחקר בכיר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב. בהמשך שימש ראש הפרויקט למדיניות חוץ וביטחון של ארצות הברית במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים של אוניברסיטת תל אביב, בניהולו של אלוף (במיל.) אהרן יריב.

ב-1991, שימש גולד כאחד היועצים במשלחת הישראלית לועידת השלום במדריד ולשיחות וושינגטון לאחר מכן. בתקופה זו חבר גולד לבנימין נתניהו ושימש יועצו המדיני, תפקיד אותו המשיך למלא כשנבחר נתניהו לראשות הממשלה. גולד מילא תפקיד מרכזי ביצירת הקשר בין הנהגת מפלגת הליכוד לממלכה ההאשמית בירדן, שבא בתגובה לקשרים האסטרטגיים שנטוו בין הממשלה בראשות מפלגת העבודה לארגון אש"ף בראשות יאסר ערפאת. גולד התלווה אל נתניהו בפגישותיו עם ההנהגה הירדנית בין השנים 1994–1995 בלונדון, רבת עמון ועקבה[4]. במסגרת תפקידו כיועצו המדיני של ראש הממשלה נתניהו לאחר בחירות 1996, ניהל גולד מגעים עם הרשות הפלסטינית, מצרים, ירדן וגורמים אחרים בעולם הערבי. בין השאר, הוא גם עסק במשא ומתן שהוביל לניסוח הנספחים של הסכם חברון שעסק בהדדיות.

גולד עצמו לא כתב על התקופה בה כיהן כשליחו של רה"מ נתניהו לשיחות עם מדינות ערב. עם זאת, מקורות אחרים חשפו פרטים על ההתנהלות המדינית באותם ימים. בספרם Yasser Arafat: A Political Biography[5], כותבים בארי רובין וג'ודית קולפ-רובין כי גולד ויועץ נוסף של נתניהו, יצחק מולכו, היו שליחיה הראשונים של ממשלת נתניהו שנועדו עם יאסר ערפאת ברצועת עזה, ב-27 ביוני 1996. דניס רוס טוען כי שיחות "אבו מאזן-דורי גולד" שהתקיימו לאחר מכן הובילו לסגירת משרדים פלסטינים במזרח ירושלים, בהם ראתה ישראל הפרה של הסכמי אוסלו (The Missing Peace, עמ' 263). זה המחיר שנאלץ ערפאת לשלם טרם פגישתו הראשונה עם נתניהו. עבור הפלסטינים היה זה ויתור כואב, כותב רוס, מכיוון שהם ראו בו "נסיגה סמלית ממזרח ירושלים".

אשר למסלול השיחות הסורי, השגריר לשעבר לארצות הברית, איתמר רבינוביץ', מתאר בספרו את המגעים הישירים בין גולד לשגריר הסורי בארצות הברית, ואליד אל-מועלם[6]. העיתונאי הצרפתי, שארל אנדרלן, מוסיף כי גולד חילץ ממזכיר המדינה האמריקאי, וורן כריסטופר, התחייבות לפיה ה"פיקדון" שהבטיח יצחק רבין בנוגע לעתיד רמת הגולן לא יחייב את מדינת ישראל (Shattered Dreams, עמ' 49-47[7]). מאמץ זה כלל גם התחייבות אמריקאית חדשה מצד ממשל קלינטון למכתבו של נשיא ארצות הברית ג'רלד פורד מ-1975, בו הוצהר כי ארצות הברית תעניק משקל רב להישארותה של ישראל ברמת הגולן. בהתאם לידיעה שהתפרסמה בעיתון מעריב (31 בדצמבר 1999), כריסטופר ניסח את ההתחייבות מחדש במכתב רשמי ששלח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ב-19 בספטמבר 1996.

בין השנים 1997–1999, שימש גולד כשגריר ישראל באו"ם. ב-1998 היה גולד חבר המשלחת הישראלית לועידת ואי פלנטיישן, בהשתתפות ישראל, הרשות הפלסטינית ונשיא ארצות הברית, ביל קלינטון.

מאז שנת 2000 מכהן גולד כנשיא מכון המחקר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, העוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי. בין השנים 2001–2003, הוא שימש כיועצו של ראש הממשלה, אריאל שרון, והיה מעורב בעיקר בפסגת עקבה, בה השתתף נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש. במהלך אותה תקופה הרבה גולד להופיע בכלי התקשורת האמריקאים כדוברה של ממשלת שרון בתוכניות מחוף אל חוף כמו "פגוש את העיתונות" (NBC), "אוריילי" (FOX), ו"אש צולבת" (CNN). ביולי 2003, הוא נתן עדות מומחה בפני ועדת הסנאט של ארצות הברית בעניין התפקיד שמילאה לכאורה סעודיה באספקת תמיכה אידאולוגית וכלכלית לארגוני טרור בינלאומיים.

גולד חיבר חמישה ספרים, שניים מהם תורגמו לעברית. הוא חיבר ספר על הליקויים של האו"ם (2004), בהוצאת Crown, וספר נוסף על זכויותיה הבינלאומיות של ישראל בירושלים (2007), בהוצאת Regnery, שהגיע למקום השלישי ברשימת רבי המכר של הוושינגטון פוסט. הספר נמסר לידי כל אחד מחברי בית הנבחרים והסנאט בארצות הברית והוזמן על ידי חברי המועצה לביטחון לאומי. גולד עצמו מסר עותק מספרו למזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליזה רייס.

המאבק נגד מחמוד אחמדינז'אד

מאז שנת 2006, עומד גולד בראש מאמץ בינלאומי[8] שמנהל המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה שמטרתו לגרום למדינות החברות באו"ם לנקוט בצעדים משפטיים נגד נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד, על בסיס הפרת הסעיפים נגד הסתה שבאמנה נגד רצח עם (1948). ב-14 בדצמבר 2006, גולד עמד בראש משלחת לכנס שנערך בלשכת עורכי הדין של מחוז ניו יורק[9], בו השתתפו בין היתר שר המשפטים הקנדי לשעבר, ארוין קוטלר, פרופ' אלן דרשוביץ, והשגריר האמריקאי באו"ם, ג'ון בולטון. הסנאטורית הילרי קלינטון שיגרה למשתתפי הכנס מכתב תמיכה.

גולד עמד בראש משלחת נוספת לכנס שנערך בבית הנבחרים הבריטי ב-25 בינואר 2007, וזכה לתמיכת חברי מפלגת הלייבור והמפלגה השמרנית בבריטניה[10]. ראש ממשלת ישראל לשעבר, בנימין נתניהו, הצטרף אף הוא למשלחת הישראלית. לאחר הכנס, למעלה מ-60 חברי בית הנבחרים הבריטי קראו להעמדתו לדין של אחמדינז'אד.

אירוע שלישי שנערך ביוזמתם של גולד והארגון הבינלאומי של חוקרי הג'נוסייד התקיים בוושינגטון, ב-23 בספטמבר 2008. על דוברי הכנס נמנו ריצ'רד הולברוק, השגריר האמריקאי לשעבר באו"ם, וסאליח מחמוד עוסמאן, חבר הפרלמנט הסודאני ופעיל זכויות אדם בחבל דרפור.

דיוני דוחה

באפריל 2009, גולד השתתף ב"דיוני דוחה" באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון[11]. יחד עם הפרופ' למשפטים, אלן דרשוביץ, גולד התמודד נגד הטענה כי "הגיע הזמן שארצות הברית תקשיח את עמדתה כלפי ישראל". הדוברים שתמכו בטענה היו ראש הסוכנות היהודית לשעבר, אברהם בורג, ובכיר ה-CIA לשעבר, מייקל שוייר. גולד ודרשוביץ הפסידו בדיון, בו הצביעו 63% מהקהל בעד הקשחת העמדה האמריקאית כלפי ישראל.

דיון עם השופט ריצ'רד גולדסטון, ראש משלחת האו"ם לבדיקת אירועי עזה

ב-5 בנובמבר 2009, התקיים באוניברסיטת ברנדייס דיון ראשון מסוגו בעניין דו"ח גולדסטון בהשתתפות השופט ריצ'רד גולדסטון וד"ר גולד. השופט גולדסטון, מחבר הדו"ח הקשה נגד ישראל, דן בדו"ח בפעם הראשונה מול נציג מישראל[12].

מנכ"ל משרד החוץ

ב-7 ביוני 2015 אישרה הממשלה את מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד החוץ[13].

באוגוסט 2015 נחשף כי גולד נחשד בעבירת מס בשנת 2007, וכעונש לכך חויב לשלם כופר בסך של 200,000 ש"ח והסתיר זאת כאשר מונה למנכ"ל משרד החוץ. בטפסים שמילא גולד לקראת המועמדות למשרה בשירות המדינה, נשאל האם הוטל עליו תשלום כופר בגין עבירה כלשהי, והוא השיב בשלילה[14].

באוקטובר 2016 הודיע גולד על התפטרותו מתפקיד מנכ"ל משרד החוץ בשל נסיבות אישיות[15].

ספריו

  • The Fight for Jerusalem: Radical Islam, the West, and the Future of the Holy City (מסת"ב 0786147849 / Publisher: Regnery, Blackstone Audiobooks / Date: Jan 2007)

יצא לאור בתרגום לעברית בשנת 2008 בהוצאת ידיעות ספרים תחת השם "המערכה על ירושלים: האתגר המדיני של ישראל"

  • Hatred's Kingdom: How Saudi Arabia Supports the New Global Terrorism (Regnery, 2003)

יצא לאור בתרגום לעברית תחת השם "ממלכת האיבה".

  • Tower of Babble: How the United Nations Has Fueled Global Chaos (Crown Forum, November, 2004)מסת"ב 1-4000-5475-3
  • American Military Strategy in the Middle East: The Implications of the US Regional Command Structure (CENTCOM) For Israel (Tel Aviv: Ministry of Defense Publications), 1993
  • Israel as an American Non-NATO Ally: Parameters of Defense and Industrial Cooperation (Boulder: Westview Press), 1992.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דורי גולד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ במקור אברהם יעקב אליעזר
  2. ^ ממלכת האיבה ברבי המכר של הניו יורק טיימס(הקישור אינו פעיל, 15.5.2020)
  3. ^ ממלכת האיבה באתר ידיעות ספרים
  4. ^ הקדמה למהדורה האנגלית של Hatred’s Kingdom
  5. ^ Yasir Arafat: A Political Biography
  6. ^ The Brink of Peace: The Israeli-Syrian Negotiations, עמ' 234 The Brink of Peace
  7. ^ Shattered Dreams
  8. ^ אחמדינז'אד היזהר, דורי גולד מחכה לך, הארץ, 12 בספטמבר 2006.
  9. ^ הכנס בניו יורק, אתר המרכז הירושלמי(הקישור אינו פעיל, 15.5.2020)
  10. ^ The Legal Case against Iran's President, אתר המרכז הירושלמי(הקישור אינו פעיל, 15.5.2020)
  11. ^ דיוני דוחה, האתר הרשמי
  12. ^ עיקרי המצגת של ד"ר גולד בדיון עם השופט ריצ'רד גולדסטון(הקישור אינו פעיל, 15.5.2020)
  13. ^ מינוי המנהל הכללי של משרד החוץ, החלטה מספר 53 של הממשלה, אתר משרד ראש הממשלה, 7 ביוני 2015
  14. ^ אתר למנויים בלבד אורי בלאו, דורי גולד נחשד בעבירת מס, שילם כופר והסתיר זאת כאשר מונה למנכ"ל משרד החוץ, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015
  15. ^ טל שלו, בצעד מפתיע: מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד התפטר מתפקידו, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2016
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0