שמורת עוז וגאו"ן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמורת עוז וגאו"ן
שילוט בשמורת עוז וגאו''ן.JPG
מידע כללי
סוג שמורת טבע
תאריך הכרזה התוכנית הופקדה בשנת 2000
כניסה בתשלום הכניסה לשמורה דרך הכביש הפונה מזרחה מכיכר צומת גוש עציון לכיוון הקיבוץ מגדל עוז. הפנייה אל השמורה במרחק של כחצי קילומטר ימינה בכביש זה.
נתונים ומידות
גובה ממוצע 940 מ'
צומח עצי עוזר קוצני ואלון מצוי
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום גוש עציון
'שדרת הציונות'
מבט לשמורה מכיוון צומת גוש עציון

שמורת עוז וגאו"ן היא שמורת חורש ביער אבו סודא הצופה אל צומת גוש עציון שכביש 60. השמורה חודשה והורחבה על ידי תנועת נשים בירוק מייד לאחר רצח שלושת הנערים, כאתר הנצחה לזכרם.

שטח השמורה הוא אדמות מדינה, וקיימת בו תב"ע מאושרת[1].

השמורה

שטח השמורה סלעי. הצמחייה שבה כוללת בעיקר עצי עוזר קוצני ואלון מצוי. ניתן למצוא בשולי השמורה גם עצי שקד וכרמי גפן. כמו כן שיחי סירה קוצנית וקורנית מקורקפת. בין סלעי השמורה גדלים פרחי רקפת בחלק מעונות השנה. בעונת הפריחה צומחות בשמורה חלמוניות.

בפסגת הגבעה התגלו שרידי יישוב מהתקופה הישראלית. לצידו נמצא אתר עתיקות 'חרבת אום א-טלע', בו נחשפו שרידי מצודה מהתקופה הפרסית. במזרח השמורה השתמר "בית היערן" מהתקופה העותמאנית ולצידו בור מים מתקופה זו.

היסטוריה

בתקופת העות'מאנית שימשה הגבעה לרעיית צאן והוקם בה בית היערן אך בתחילת המאה ה-19 הגבעה ננטשה. אדמות האזור, ובכללן שטח השמורה נרכשו באמצע שנות ה-20 בידי חברת זיכרון דוד שפעלה להקמת מגדל עדר הסמוך[1]. באותן שנים ניטעו בגבעה עצי אורנים.

במלחמת העצמאות הוצבו בפסגת הגבעה התותחים מהם הופגזו יישובי גוש עציון עד נפילתם.

בשנות ה-70 קק"ל הציבה במקום מתקנים, אך אלו הושחתו בידי פורעים מכפרי הסביבה. בסוף שנות ה-90 בית ספר שדה כפר עציון הוביל מאבק למניעת כריתת העצים מהיער, ובהמשך נאבק למנוע את הקמת גדר ההפרדה בלב השמורה.

בעשור הראשון של המאה ה-21 שימש המקום אתר השלכת פסולת של כפר בית פג'אר והתבצעה השחתה מסיבית של כריתת עצי היער[2][3] העזובה וההזנחה שאפיינו את המקום, משכו אליו גורמים עברייניים.

חידוש השמורה והרחבתה

ב-30 ביוני 2014 (ג' בתמוז ה'תשע"ד) בלילה בו נודע על רצח שלושת הנערים, הובילו מנהיגות נשים בירוק, נדיה מטר ויהודית קצובר, את פיתוח השמורה הסמוכה לתחנת ההסעה שממנה נחטפו השלושה. כבר באותו לילה החלו פעילים רבים להכשיר את השטח כשמורת תיירות וטבע. השמורה המחודשת נקראה עוז וגאו"ן על שם שלושת הנערים; גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל. הבחירה במילה 'עוז' לשמה של השמורה נבעה מהסמיכות לקיבוץ מגדל עוז ונבחרה להדגשת העוז המלווה את ההיאחזות היהודית.

חידוש השמורה זכה לתמיכת שרים ואישי ציבור רבים[4][5][6]. בפברואר 2015 הנחה שר הביטחון להסדיר את תכנון השמורה[7].

השמורה מתוחזקת בידי בני נוער מהארץ ומחו"ל. בני הנוער עוסקים בהנגשת המקום תוך סלילת שבילים, ניכוש וניקוי, הצבת שילוט, נטיעה וחיזוק עצי השמורה ועוד.

כיום השמורה פעילה כאתר תיירות וקמפינג הכולל חניון קרוואנים ומתקיימות סדנאות חקלאיות ופעילויות תרבותיות לבני נוער ולמבוגרים בנושאי אקולוגיה, איכות סביבה, ציונות, יהדות ומורשת. במרכז השמורה ניצבת "שדרת הציונות", לאורכה תלויים שלטים עם ציטוטים ערכיים של מנהיגי הציונות ב-120 השנים האחרונות והוצבה במקום פינת ישיבה אינטראקטיבית המאפשרת קבלת מידע ושירים אודות נקודות ציון בתולדות הציונות.

בשמורה קיים בית כנסת פעיל. במקום נערכים אירועי ברית ובר מצווה לעיתים קרובות.

פעילות בשמורה

הפעילות בשמורה כוללת הן את הכשרתה ואחזקתה והן מיזמי תרבות ומורשת לצד הרצאות חוגים וכנסים. בחגי סוכות ופסח מקיימת נשים בירוק אירועים המוניים הכוללים קמפינג, מפגשים כנסים והרצאות עם אישי ציבור מובילים, מופעי שירה וריקודים סביב החג, דוכני מכירה, מתקני שעשועים וסדנאות יצירה לילדים.

ביום השנה השני לעלייה לעוז וגאו"ן נערך טקס הנצחה לשלושת הנערים בהשתתפות אלפי איש[8]. ביום השנה השלישי התקיים במקום טקס חנוכת "שדרת הציונות" בהשתתפות ההסתדרות הציונית העולמית, מועצת גוש עציון והורי שלושת הנערים[9].

בית הכנסת שבשמורה משמש בית מדרש לגברים ובמקביל מועברות בו הרצאות תורניות ברוח ציונית לנשים מדי יום שלישי בעונת הלימודים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0