תעוז
ערך זה עוסק ביישוב בישראל. אם התכוונתם ל | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 221 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 657 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.4% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   תעוז | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
תעוז (תָּעֹז) הוא מושב של ארגון המושבים של הפועל המזרחי. נמצא צפונית לבית שמש, בצד כביש הגבורה, השייך למועצה האזורית מטה יהודה.
היסטוריה
היישוב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן, על יסודות הכפר הערבי בית סוסין, שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות, במהלך מבצע בן נון ב', ולא הורשו לחזור לבתיהם.
הרב הראשון של היישוב שהיה אז כפר, היה הרב יוסף שמן. הוא כיהן במשרתו משלהי שנת ה'תש"י ועד אמצע שנת ה'תשי"ז. הרב הנוכחי הוא הרב יעקב יעקב, המשמש גם כרבם של יוצאי קוצ'ין בישראל.
בשלב מאוחר יותר, בעקבות בעיות ביטחוניות שנבעו מסמיכות המושב לגבול עם ירדן, עזבו חלק מהמתיישבים המקוריים ובמקומם התיישבו עולים מקוצ'ין[3]. בשנת 1958 סירב המושב לקלוט משפחות נוספות של יוצאי קוצ'ין מחשש שהדבר יביא להפרת האיזון הדמוגרפי[4].
תעוז הוא אחד מחמשת המושבים שמהווים עד היום מרכז לקהילה הקוצ'ינית. בינואר 1957 החלו העבודות לחיבור המושב לרשת החשמל הארצית[5]. המושב אומץ על ידי יחידה של משמר הגבול שקיים פעילויות משותפות עם המושב[6].
שטחו כ-1,500 דונם.
מקור שמו של היישוב הוא מהפסוק בספר תהילים:
"לְךָ זְרוֹעַ, עִם-גְּבוּרָה; תָּעֹז יָדְךָ, תָּרוּם יְמִינֶךָ"
מפסוק זה נגזר גם שם המושב הסמוך תרום[7].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ עת הבציר הגיעה, דבר, 29 ביולי 1956
- ^ מושב תעוז מסרב לקלוט עשר משפחות מעולי קוצ'ין, דבר, 13 בנובמבר 1958
- ^ העבודות בחיבור מושב תעוז, דבר, 11 בינואר 1957
- ^ מפה ומפה, מסיבת חנוכה, דבר, 16 בדצמבר 1963
- ^ יואב רגב, מדריך ישראל החדש, כרך 10: השפלה, כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון, 2001
| ||||||||||||||||
