1906 במדע

ערך מורחב – 1906

אסטרונומיה

18 באפריל – רעידת האדמה בסן פרנסיסקו (1906) החריבה את העיר
ריצ'רד אולהם (Richard Dixon Oldham), גאולוג אירי, מוכיח שלכדור הארץ יש ליבה מותכת

סיום בניית בניין רויאל ויקטוריה הוספיטל בבלפסט - הבניין הראשון בעולם שמשלב מיזוג אוויר
בניית ג'ירוקומפס ראשון.
הרמן הולרית' המציא לוח תקעים במודל I שאפשר למכונת הטבולציה לבצע מטלות שונות ללא צורך לבנות את המכונה כל פעם מחדש
המצאת שפופרת ריק על ידי לי דה פורסט
10 בפברואר – השקת אוניית קרב אה"מ דרדנוט
10 במאי – פתיחת מנהרת סימפלון (Simplon Tunnel). מנהרה באורך של כ-19.7 ק"מ מתחת להרי האלפים
18 באוקטובר – הממציא הגרמני ארתור קורן (Arthur Korn) הצליח להעביר תמונה למרחק של 1800 ק"מ באמצעות פוטוטלגרף
5 בדצמבר – פתיחת הרכבת התחתית של המבורג (Hamburg S-Bahn)
24 בדצמבר – שידור רדיו ראשון שכולל קול ומוזיקה על ידי רג'ינלד פסנדן (Reginald Fessenden)

17 בינואר – טיסה מוצלחת ראשונה של צפלין.
5 במרץ – מטוס של טראיאן וויה (Traian Vuia) ביצע את הטיסה הראשונה
18 במרץ – טראיאן וויה (Traian Vuia), טיסה ראשונה עם המראה ללא עזרת רוח
13 בספטמבר – טיסה ראשונה של אלברטו סנטוס דימון
9 באוקטובר – צפלין מדגם LZ3 מצבע טיסה באורך של 97 ק"מ תוך שעתיים
13 בנובמבר – אלברטו סנטוס דימון מבצע טיסה שנחשבת לטיסה ראשונה באירופה שקיבלה הוכחה במסמכים

מיכאיל צבט (Mikhail Tswett), בוטניקאי רוסי, משתמש לראשונה במונח כרומטוגרפיה לכינוי שיטת הפרדה של חמרים אורגניים שפיתח, תוך הדגמה שהכלורופיל אינו תרכובת כימית אחת

פרדריק הופקינס ( Frederick Hopkins), ביוכימאי אנגלי, מניח קיום הוויטמינים ומציע כי חסר גורם למחלות הצפדינה והרככת
בלה שיק (Béla Schick), רופא הונגרי, משתמש לראשונה במילה אלרגיה
גילוי מנגנון התפתחות של קדחת דנגי בעזרת יתושים

פרס נובל לפיזיקה - ג'יי ג'יי תומסון, פיזיקאי אנגלי, "בהוקרה לערכם הגדול של מחקריו התאורטיים והניסיוניים בהולכת חשמל על ידי גזים"
פרס נובל לכימיה - אנרי מואסאן, כימאי יהודי-צרפתי, על חקירת ובידוד היסוד פלואור, ועל הכבשן החשמלי הקרוי על שמו
פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - קמילו גולג'י וסנטיאגו רמון אי קחאל, מדענים איטלקים, על מחקר על מערכת העצבים

11 בינואר – אלברט הופמן, כימאי שווייצרי, ממציא ה-LSD
4 בפברואר – קלייד טומבו, אסטרונום אמריקאי, גילה את פלוטו
8 בפברואר – צ'סטר קרלסון, ממציא מכונת צילום (נפטר ב-1968)
18 בפברואר – האנס אספרגר, רופא ילדים אוסטרי, על שמו קרויה תסמונת אספרגר
28 באפריל – קורט גדל, לוגיקן אוסטרי
2 ביולי – הנס בתה, פיזיקאי גרמני-אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיקה
19 באוגוסט – פילו פרנסוורת' (Philo Farnsworth), ממציא אמריקאי, בונה הטלוויזיה האלקטרונית ראשונה
4 בספטמבר – מקס דלבריק, ביופיזיקאי גרמני-אמריקאי, חתן פרס נובל
5 בנובמבר – פרד לורנס וויפל ( Fred Lawrence Whipple), אסטרונום אמריקאי
18 בנובמבר – ג'ורג' ואלד, מדען יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
9 בדצמבר – גרייס הופר, מדענית מחשב אמריקנית
25 בדצמבר – ארנסט רוסקה ( Ernst Ruska), פיזיקאי גרמני, מתכנן מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון, חתן פרס נובל לפיזיקה

13 בינואר – אלכסנדר סטפנוביץ' פופוב, פיזיקאי רוסי, הדגים את השימוש המעשי בגלי רדיו, אך לא רשם פטנט על המצאתו
27 בפברואר – סמואל לנגלי (Samuel Pierpont Langley), פיזיקאי ואסטרונום אמריקאי
8 במרץ – הנרי בייקר טריסטראם, אורניתולוג אנגלי
19 באפריל – פייר קירי, פיזיקאי צרפתי, חתן פרס נובל
5 ביולי – פול דרודה (Paul Drude), פיזיקאי גרמני
5 בספטמבר – לודוויג בולצמן, פיזיקאי אוסטרי המוכר בעיקר כאבי המכניקה הסטטיסטית