1949 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 1949
אסטרונומיה וחקר החלל
- מדידה של קרני רנטגן שמקורם בשמש על ידי הרברט פרידמן (Herbert Friedman) בעזרת מיכשור מדידה ששוגר מחוץ לאטמוספירה על גבי טיל V-2 כדי להתגבר על הבליעה של קרינה זו על ידי האטמוספירה, צעד משמעותי בהתפתחות מדעי החלל בעזרת אסטרונומיית רנטגן
- 26 בינואר – הפעלה ראשונה של טלסקופ בקוטר של כ-5 מ' במצפה הכוכבים פאלומר, טלסקופ הייל. היה הטלסקופ הגדול בעולם עד לשנת 1974
- 14 ביוני – מקוק רזוס "אלברט השני" היה ליונק הראשון ששרד מסע לחלל באמצעות טיל V-2 ששוגר על ידי ארצות הברית. הוא נהרג במהלך הנחיתה
ביולוגיה
- קונראד לורנץ מפרסם את הספר "טבעת המלך שלמה" על מחקר בהתנהגות בעלי חיים
טכנולוגיה
- שעון אטומי ראשון נבנה במכון התקנים הלאומי האמריקאי, בשלב זה פחות מדויק משעון קוורץ
- קלוד שאנון מפרסם מאמר בו הובאו יסודות מתורת הדגימה העוסקת באותות מתמשכים
- המצאת מוניטור הולטר על ידי הביופיזיקאי האמריקאי נורמן הולטר (Norman Holter)
כימיה
- פיתוח שיטה לתיארוך פחמן-14 על ידי הכימאי האמריקאי וילארד פרנק ליבי
- גילוי מבנה תלת ממדי של פניצילין על ידי דורותי קרופוט הודג'קין
מתמטיקה ומדעי המחשב
- 6 במאי – הפעלת EDSAC, מחשב בריטי ראשון.
- ג'ון רנץ' (John Wrench) מבצע חישוב של פאי עד לספרה 2037 באמצעות מחשב ENIAC.
- דאטארייה רמאצ'אנדרה קפרקר מראה תכונה מיוחדת של קבוע קפרקר
פיזיקה
- הפיזיקאי הבריטי פרימן דייסון מראה כי הגישות השונות לאלקטרודינמיקה הקוונטית אקוויוולנטיות ומציג את סדרת דייסון
פסיכולוגיה
- ניסוח חוק מרפי
רפואה
- בדיקת אולטרה סאונד רפואית ראשונה בוצעה על ידי ג'ון ויילד (John J. Wild) כדי להעריך את עובי דופן המעי בניסיון לאבחן גידול
- שימוש במלחי ליתיום כתכשיר מייצב מצב רוח
פרסים
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - הידקי יוקאווה, יפן, על ניבוי קיום מזונים על בסיס עבודתו התאורטית על כוחות גרעיניים
- פרס נובל לכימיה - ויליאם פרנסיס גיאקו, על תרומותיו לתחום התרמודינמיקה הכימית
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - וולטר רודולף הס (Walter Rudolf Hess), שווייץ, על מיפוי תפקודי מרכז המוח; אנטוניו אגש מוניש על גילוי הטיפול בלובוטומיה
נולדו
- 25 בינואר – פול נרס, ביולוג בריטי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2001 על חלקו בגילוי משפחת חלבונים שיש להם תפקיד מרכזי בויסות מחזור התא
- 30 בינואר – פיטר אגרה, רופא וביולוג מולקולרי אמריקאי, חתן בפרס נובל לכימיה ב-2003 על חלקו בגילוי אקוופורינים (Aquaporin), תעלות שמעבירות מולקולות מים דרך קרום התא
- 19 בפברואר – פרץ לביא, פסיכולוג ישראלי, חוקר הפיזיולוגיה והפתולוגיה של השינה
- 28 במרץ – מייקל יאנג, כרונוביולוג אמריקאי. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על חלקו במחקר בתחום השעון הביולוגי
- 4 באפריל – שינג טונג יאו (Shing-Tung Yau), מתמטיקאי סיני זכה במדליית פילדס לשנת 1982
- 6 באפריל – הורסט שטורמר (Horst Ludwig Störmer), פיזיקאי אמריקאי יליד גרמניה, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1998 על חלקו בגילוי צורה חדשה של נוזל קוונטי עם אקסיטציות של מטען שבור
- 18 באפריל – צ'ארלס פפרמן (Charles Fefferman), מתמטיקאי אמריקאי זכה במדליית פילדס לשנת 1978
- 26 במאי – וורד קנינגהם, מהנדס תוכנה אמריקאי שהגה את רעיון הויקי
- 21 באוגוסט – דייוויד פוליצר, פיזיקאי יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2004 על חלקו במחקר בתחום מחקריו בתחום הכרומודינמיקה הקוונטית
- 1 בנובמבר – מייקל גריפין, פיזיקאי ומהנדס אמריקאי, מנהלה ה-11 של נאס"א עד 2009 ותת-מזכיר ההגנה לענייני מחקר והנדסה מ-2018
נפטרו
- 22 בפברואר – פליקס ד'הרל (Felix d'Herelle), מיקרוביולוג צרפתי קנדי, שותף לגילוי הבקטריופאג'ים, עסק במחקר על השימוש רפואי בהם, (נולד ב-1873)
- 30 במרץ – פרידריך ברגיוס, כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1931 על חלקו בפתוח שיטות כימיות בלחץ גבוה, (נולד ב-1884)
- 27 במאי – אגידיוס אלינג (Ægidius Elling), מהנדס נורווגי, חוקר וממציא חלוץ בתחום טורבינת גז (נולד ב-1861)
- 8 באוקטובר – לאונור מיכאליס, ביוכימאי ופיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, שמו ידוע בעיקר בזכות חלקו בפיתוח מודל קינטיקת מיכאליס-מנטן לתיאור הקינטיקה של פעילות אנזימים (נולד ב-1875)
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
קישורים חיצוניים
