1962 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 1962
אסטרונומיה וחקר החלל
- 26 בינואר – שיגור הגשושית ריינג'ר 3 לצילום פני הירח, בהמשך החטיאה הגשושית את הירח ב-35,000 ק"מ ונכנסה למסלול סביב השמש.
- 20 בפברואר – תוכנית מרקורי - ג'ון גלן הופך האמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ.
- 26 באפריל – הגשושית ריינג'ר 4 מתרסקת על הירח.
- 10 ביולי – טלסטאר, ארצות הברית משגרת לוויין תקשורת ראשון למסלול סביב כדור הארץ, למחרת מתבצע בעזרתו שידור טלוויזיה טרנסאטלנטי חי ראשון בין ארצות הברית ובריטניה.
- 14 בדצמבר – הגשושית מארינר 2 עוברת כ-14 אלף ק"מ מנוגה ומספקת תמונות ראשונות של כוכב לכת.
ביולוגיה
- לינוס פאולינג ואמיל צוקרקנדל פרסמו מאמר עם תיאור של שעון מולקולרי.
- גילוי עכבר, זן חסר בלוטת תימוס המשמש לניסויים בחקר מחלות ממאירות והשתלות איברים.
גאוגרפיה
- משלחת אוסטרלית (ANARE) משלימה מסע פנים יבשתי בשם Vostok traverse, באורך של 3000 ק"מ באנטארקטיקה.
טכנולוגיה
- בניית דיודה פולטת אור (LED) ראשונה על ידי ניק חולונייק (Nick Holonyak) בארצות הברית.
- 11 ביולי – שידור טלוויזיה טרנסאטלנטי ראשון באמצעות לווין.
כימיה
- ניל ברטלט (Neil Bartlett) הצליח לייצר תרכובת שכוללת גז אציל.
- מחקרים של ג'ורג' אולה (George Andrew Olah) בתחום הקרבוקטיונים, חומרי ביניים בתגובות אורגניות שהבנת התנהגותם מאפשרת הבנה ושליטה בסינתזה האורגנית.
מדעי המחשב
- נכתבת תוכנת "Sketchpad", פריצת דרך בגרפיקה ממוחשבת שיושמה בתכנון בעזרת מחשב (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס)
- המצאת שיטת עץ AVL
- המצאת שיטת מיון מהיר
- המצאת אלגוריתם קו ברזנהם (Bresenham's line algorithm)
- הפעלת מחשב Atlas בבריטניה. זה היה המחשב החזק בעולם בזמנו והראשון ממחשבי-על.
- כתיבת Spacewar! - משחק המחשב הראשון בעולם.
- ג'ון מושלי (John Mauchly), פיזיקאי ומדען מחשבים אמריקאי משער שתוך זמן קצר לכל בן אדם יהיה מחשב בביתו.
מתמטיקה
- המצאת שיטת קרצובה (Karatsuba algorithm) לביצוע כפל מהיר.
פיזיקה
- גילוי החלקיק היסודי נייטרינו מיואוני על ידי לאון לדרמן, מלווין שוורץ וג'ק שטיינברגר
- בריאן ג'וזפסון מנבא את קיום אפקט ג'וזפסון בחומר במצב של מוליכות על
פרסים
- מדליית פילדס: לארס הרמנדר (Lars Hörmander), ג'ון מילנור (John Milnor)
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - לב לנדאו, על התאוריות החלוציות שלו עבור חומר מעובה, ובייחוד הליום נוזלי.
- פרס נובל לכימיה - מקס פרוץ, ג'ון קנדרו, על מחקריהם בנושא מבנה של חלבונים גלובולריים.
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - פרנסיס קריק, ג'יימס ווטסון, מוריס וילקינס, על גילוי המבנה המולקולרי של ה-DNA.
- פרס ישראל
- מדעי היהדות - חנוך ילון
- מדעי החברה - יצחק קנב
- מדעים מדויקים - זאב לב
- מדעי הרפואה - צבי סליטרניק
נולדו
- 27 באפריל – אדוורד מוֹסֶר, פסיכולוג ונוירוביולוג נורווגי, חלוץ (יחד עם אשתו מיי-בריט מוסר) בחקר מנגנון ההתמצאות במרחב במוח, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה
- 18 ביוני – ליסה רנדל, פיזיקאית תאורטית אמריקאית, עוסקת במחקר בחלקיקים אלמנטריים ובכוחות היסוד.
נפטרו
- 19 בפברואר – גאורגיוס פאפאניקולאו (Georgios Papanikolaou) רופא אמריקאי ממוצא יווני מחלוצי חקר הסרטן, ממציא בדיקת פאפ שמיועדת לזיהוי שינויים תאיים טרום-ממאירים בתאי צוואר הרחם (נולד ב-1883).
- 2 במרץ – שארל דה לָה וָאלֵה פּוּסָן, מתמטיקאי בלגי, זכור בעיקר בזכות ההוכחה שמצא למשפט המספרים הראשוניים (נולד ב-1866).
- 15 במרץ – ארתור קומפטון, פיזיקאי אמריקאי, הוכיח ניסיונית את ההנחה של אלברט איינשטיין בדבר האופי החלקיקי של האור (אפקט קומפטון), חתן פרס נובל לפיזיקה (נולד ב-1892).
- 24 במרץ – אוגוסט פיקר, חוקר שווייצרי, יחד עם עוזרו היה הראשון בהיסטוריה שהגיעו לסטרטוספירה, ביצע צלילות עומק חלוציות. הוכר כאסטרונאוט הראשון על ידי נאס"א (נולד ב-1884).
- 29 ביולי – רונלד פישר, סטטיסטיקאי אנגלי, ביולוג אבולוציוני וגנטיקאי (נולד ב-1890)
- 18 בנובמבר – נילס בוהר, פיזיקאי ממוצא יהודי דני. חתן פרס נובל לפיזיקה. תרם רבות להבנת מבנה האטום והיה מאבות מכניקת הקוונטים
- 20 בדצמבר – אמיל ארטין, מתמטיקאי אוסטרי-אמריקאי רב השפעה, עסק בעיקר באלגברה, תורת המספרים האלגברית, תורת השדות ותורת גלואה. (נולד ב-1898).
קישורים חיצוניים
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
