1935 במדע

ערך מורחב – 1935

אנטנת מכ"ם רדיו, חלק ממערכת צ'יין הום ששימשה להגנת החוף המזרחי של בריטניה במלחמת העולם השנייה.

גאולוגיה

• צ'ארלס ריכטר, גאולוג אמריקני ועמיתו במכון הטכנולוגי של קליפורניה בֶּנוֹ גוטנברג (Beno Gutenbergg), גאולוג גרמני, מציגים את סולם ריכטר לכימות עוצמתן של רעידות אדמה.

טכנולוגיה

הרכבת התחתית של מוסקבה, תחנת ארבטסקיה (Арбатская)

תצלום אווירי של סכר הובר

• 12 בפברואר – שימוש ראשון במכ"ם לגילוי מטוס.
• 28 בפברואר-1 במרץ - חברת דופונט רושמת פטנט על פוליאמיד בשם המסחרי "ניילון" ועל תהליך ייצורו. בראש קבוצת המפתחים עמד וולאס קרותרס.
• 15 במאי – פתיחת הרכבת התחתית של מוסקבה.
• 16 יולי - המדחן הראשון מופעל באוקלהומה סיטי.
• 30 בספטמבר – נחנך סכר הובר על נהר הקולורדו.
• בניית אורגן האמונד - אורגן חשמלי דו קומתי.
• חברת קודק החלה במכירת סרט צילום צבעוני Kodachrome.
• אדווין ארמסטרונג מציג את עבודתו על שימוש באפנון תדר בשידורי רדיו.
• טיסה ראשונה של מטוס הקרב הבריטי הוקר הוריקן.

כימיה

סכמה של מהלך תגובה, מצב המעבר תלוי בנוכחות זרז

• הנרי אירינג ( Henry Eyring), מרדית אוונס (Meredith Gwynne Evans) ומיכאל פולני מפתחים את תאוריית מצב המעבר, קונספט בסיסי בקינטיקה של ריאקציה כימית.
• ויטמין E בודד לראשונה על ידי גלאדיס אמרסון.
• סינתזה של פיזוסטיגמין על ידי פרסי לבון ג'וליאן וג'וזף פיקל, אלקלואיד המשמש לטיפול בגלאוקומה

מתמטיקה

• 19 באפריל - אלונזו צ'רץ' מציג את עבודתו על בעיית הכריעות (Entscheidungsproblem) לאגודה האמריקאית למתמטיקה.
• ג'ורג' קינגסלי זיף מנסח את חוק זיף , נוסחה אמפירית המתארת את התפלגות שכיחות מילים בטקסט בשפה טבעית.

פיזיקה

הידקי יוקאווה

רוברט ווטסון-ואט, חלוץ ביישום טכנולוגיה לגילוי עצמים בעזרת גלי רדיו

• הידקי יוקאווה מנסח תאוריה המנבאת את קיומם של בוזונים.
• המצאת ספקטרופוטומטר על ידי א.ס. הרדי (A.C. Hardy).
• הצגה ראשונה של מכ"ם על ידי רוברט ווטסון-ואט (Robert Watson-Watt) בבריטניה.
• ניסוח הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן, ניסוי מחשבתי שבא לתקוף את הפרשנות ההסתברותית למכניקת הקוונטים.
• רלף פאולר (Ralph Howard Fowler) מנסח את חוק האפס של התרמודינמיקה הקובע כי יחס שיווי-המשקל התרמי הוא טרנזיטיבי.

רפואה

• חב' אי גה פארבן מקבלת פטנט על Prontosil, תרופה אנטיביוטית ראשונה.
• פיתוח חיסון נגד קדחת צהובה.

פרסים

• פרס נובל

• • פרס נובל לפיזיקה – ג'יימס צ'דוויק, על גילוי הנייטרון.
  • פרס נובל לכימיה – פרדריק ז'וליו-קירי ואירן ז'וליו-קירי, על סינתזה של יסודות רדיואקטיביים חדשים.
  • פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה – הנס שפמן, על גילויים בתחום ההתפתחות המוקדמת של איברי הגוף.

נולדו

• 3 בינואר – ריצ'רד קארפ, מדען מחשב אמריקאי, ידוע בעיקר בזכות מחקרו בתאוריה של אלגוריתמים, חתן פרס טורינג ב-1985.
• 27 בפברואר – אן טריזמן, חוקרת בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית. מתמחה במחקר קשב ויזואלי, תפישת אובייקטים ותהליכי זיכרון.

• 12 ביולי – סטושי אומורה, ביוכימאי יפני. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ביחד עם ויליאם קמפבל וטו יויו בזכות גילוי ופיתוח מגוון תרופות ממיקרואורגניזמים.
• 15 ביוני – שמעון אבן, מדען מחשב ישראלי, מהחלוצים בתחום, (נפטר ב-2004)

• 14 ביולי – אי איצ'י נגישי, כימאי אמריקאי יליד סין ממוצא יפני, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2010 על ריאקציות מצומדות בעזרת קטליזטור פלדיום בסינתזה אורגנית.
• 21 בספטמבר – יעקב סיני, מתמטיקאי יהודי-רוסי-אמריקאי, עוסק במערכות דינמיות במכניקה סטטיסטית ובתורה הארגודית וביישומן בפיזיקה. חתן בפרס וולף ב-1997 ובפרס אבל ב-2014.
• 29 בספטמבר – הלל פורסטנברג, מתמטיקאי ישראלי, ממפתחי התורה הארגודית והדינמיקה הטופולוגית, נודע בזכות יישומים של תורת המידה והסתברות לתורת המספרים ולחבורות לי. חתן פרס ישראל, פרס וולף.
• 16 בנובמבר – מגדי יעקוב  לכירורגיית לב-חזה בריטי מיצרי, על חדשנותו בנושא השתלות לב הוענק לו תואר אבירות.
• 6 בדצמבר – ולדימיר וַפְּניק, מתמטיקאי רוסי, מחשובי התאורטיקנים בתחום למידת המכונה.
• דוד אוסישקין, ארכאולוג ישראלי, חוקר ארכאולוגיה של ארץ-ישראל ותרבויות המזרח הקדום.

נפטרו

ג'ון מקלאוד

ויקטור גריניאר

• 16 במרץ – ג'ון מקלאוד, רופא וביוכימאי סקוטי, זוכה פרס נובל לרפואה בשנת 1923, במשותף עם פרדריק בנטינג, על מיצוי האינסולין ותחילת הטיפול בו לבני אדם, גילוי שעל פי ההערכות, הציל יותר מ-166 מיליון נפשות בעולם (נולד ב- 1876).
• 14 באפריל – אמי נֶתֶר מתמטיקאית ופיזיקאית יהודייה-גרמנייה נודעה בזכות תרומתה לאלגברה ולפיזיקה תאורטית, ובעיקר בזכות הרעיונות שפיתחה בתורת החוגים (נולדה ב-1882).
• 11 במאי – אדוארד הרברט תומפסון (Edward Herbert Thompson), חוקר בני המאיה (נולד ב-1857).
• 14 במאי – מגנוס הירשפלד, רופא וסקסולוג יהודי-גרמני. ממקימי הוועדה המדעית-הומניטרית (נולד ב-1868).
• 3 ביולי – אנדרה סיטרואן, מהנדס צרפתי (נולד ב-1878).
• 19 בספטמבר – קונסטנטין ציולקובסקי, מדען רוסי וסובייטי, נחשב לאבי הפיתוח התאורטי בתחום האסטרונאוטיקה הטילים וחקר החלל (נולד ב- 1857).
• 26 בספטמבר – פיוטר קוזלוב, חוקר ארצות רוסי וסובייטי (נולד ב-1863).
• 28 בספטמבר – ויליאם קנדי דיקסון, ממציא בריטי, בין ראשוני מפתחי הקולנוע (נולד ב- 1860).
• 2 בנובמבר – תמיסטוקלס זאמיט, ארכאולוג  היסטוריון, כימאי, רופא, חוקר וסופר מלטזי (נולד ב-1864)
• 4 בדצמבר – שארל רישה, פיזיולוג ורופא צרפתי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה על גילוי האנפילקסיס (נולד ב-1850).
• 13 בדצמבר – ויקטור גריניאר, כימאי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1912 על גילוי תרכובת גריניאר, תרכובת בעלת חשיבות  בסינתזה אורגנית (נולד ב-1871).

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0