1919 במדע

ערך מורחב – 1919

אסטרונומיה

• הקמת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי

ארכאולוגיה

• בדיקות ראשונות באתר צ'אווין דה ואנטאר, פרו (אתר מורשת עולמית)
• קתרין רטלג' (Katherine Routledge) פרסמה ספר על המחקרים שלה באי הפסחא

טכנולוגיה

• 17 בדצמבר – פתיחת הרכבת התחתית של מדריד
• לי דה פורסט מקבל פטנט על תהליך הוספת קול לסרט קולנוע
• מפתח כלי הירייה ג'ון בראונינג מסיים את פתוח המקלע M1919 בראונינג

תעופה

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה נמשך פיתוח התעופה לצרכים אזרחים

• לראשונה, חציית האוקיינוס האטלנטי
  • 8-31 במאי - טיסה טרנסאטלנטית ראשונה תוך עצירה באיים האזוריים
  • 14-15 ביוני - טיסה טרנסאטלנטית ראשונה ללא עצירה
  • 2-6 ביולי - טיסה טרנסאטלנטית ראשונה שבוצע על ידי ספינת אוויר
• 19 במאי – הוכרז על "פרס אורטייג" לביצוע טיסה ללא עצירה בין פריז לניו יורק. הפרס ניתן בשנת 1927 לצ'ארלס לינדברג
• 1 ביולי – פתיחת נמל התעופה הראשון של לונדון
• 4 באוקטובר – שיא חדש בגובה טיסה - 9,622 מ'.
• 30 באוקטובר – שיא חדש במהירות טיסה - 268.8 קמ"ש

כימיה

דיאגרמת לואיס של מולקולת מתאן, מודל דו-ממדי של קשר קוולנטי

• אירווינג לאנגמיור משתמש לראשונה במושג קוולנטי בהקשר למודלים של קשר כימי

פיזיקה

• 29 במאי – אישוש ניסיוני של תורת היחסות הכללית. ארתור אדינגטון מבצע מדידות של התנהגות קרני אור שמקורן בכוכבים בשעת ליקוי חמה מלא ומראה כי בסביבת השמש הן סוטות ממסלולן, כפי שמנבא תורת היחסות הכללית
• ניסוח חוק ההזזה של זומרפלד-קוסל על ידי ארנולד זוֹמֶרְפלד יחד עם ולטר קוסל (Walther Kossel)

פרסים

• פרס נובל:
  • פרס נובל לפיזיקה -יוהנס שטארק, על גילוי אפקט דופלר בקרני תעלה ופיצול קווים ספקטרליים בשדה חשמלי (הידוע כאפקט שטארק)
  • פרס נובל לכימיה - לא הוענק
  • פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - ז'ול בורדה, על גילוי מערכת המשלים כחלק ממערכת החיסון

נולדו

• 19 במרץ – ארתור קרונקויסט, בוטנאי אמריקאי, התמחה בחקר משפחת המורכבים, יוצר מערכת המיון של קרונקויסט (נפטר ב-1992)
• 1 באפריל – ג'וזף א. מורי (Joseph Murray), מנתח פלסטי אמריקאי, ביצע את השתלת הכליה המוצלחת הראשונה מתאומים זהים, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה על חלקו בתגליות בשטח השתלת איברים ותאים כחלק מטיפול במחלות (נפטר ב-2012)
• 9 באפריל – ג'ון פרספר אקרט, חלוץ בתחום מדעי המחשב, ממפתחי המחשב האלקטרוני הדיגיטלי הראשון (נפטר ב-1995)
• 22 באפריל – דונלד קראם (Donald Cram), כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה על חלקו בפיתוח ושימוש במולקולות קומפלקסיות עם אינטראקציות בררניות תלויות מבנה כגון אתר כתר - פריצת דרך בפתוח כימיה סופרא מולקולרית (נפטר ב-2001)
• 25 במאי – ריימונד סמוליאן, מתמטיקאי, לוגיקן ופילוסוף אמריקאי, חיבר ספרים רבים העוסקים בשעשועי מתמטיקה (נפטר ב-2017)
• 5 ביוני – ג'יימס פלטשר פיזיקאי אמריקאי, עמד פעמיים בראש נאס"א והיה מעורב בפרויקטים כמו מעבורת החלל, תוכנית ויקינג, ששלחה חלליות בלתי מאוישות אל קרקע מאדים, משימות בסקיילאב, תוכנית וויאג'ר, טלסקופ החלל האבל, ומשימת אפולו-סויוז (נפטר ב-1991)
• 7 ביוני – יוחנן אהרוני ארכאולוג ישראלי, עסק בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל (נפטר ב-1976)
• 27 ביולי – ג'ק גודי, אנתרופולוג חברתי בריטי, עסק במחקר השוואתי של אירופה, אפריקה ואסיה, חלוץ באנתרופולוגיה השוואתית של האוריינות (נפטר ב-2015)
• 12 באוגוסט – ויקראם סַארַאבְּהַאי, פיזיקאי ומהנדס הודי, אבי תוכנית החלל של הודו (נפטר ב-1971)
• 28 באוגוסט – גודפרי נ. האונספילד, מהנדס חשמל בריטי, פיתח את הטומוגרפיה הממחושבת (מכשיר CT), חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על פתוח זה (נפטר ב-2004)
• 1 בנובמבר – הרמן בונדי, פיזיקאי, קוסמולוג ומתמטיקאי יהודי אשר חי באוסטריה ובאנגליה, מוכר בזכות חלקו בפיתוח תאוריית המצב היציב כאלטרנטיבה למודל המפץ הגדול, תרם לתורת היחסות הכללית (נפטר ב-2005)
• 10 בנובמבר – מיכאיל קלשניקוב, גנרל ומעצב נשק רוסי שהתפרסם בזכות פיתוח הרובה AK-47, הנקרא "קלשניקוב", על שמו (נפטר ב-2013)
• 6 בדצמבר – קלייד קוואן (Clyde Cowan), פיזיקאי אמריקאי, גילה את חלקיק הנֵייטְרִינוֹ יחד עם פרדריק ריינס שקיבל פרס נובל לפיזיקה בשם שניהם לאחר מותו של קוואן (נפטר ב-1974)
• 9 בדצמבר – ויליאם נון ליפסקומב (William Lipscomb), כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה על השגיו בתחום הכימיה של היסוד בור, (נפטר ב-2011)

נפטרו

• 4 באפריל, ויליאם קרוקס, כימאי ופיזיקאי בריטי עסק בספקטרוסקופיה, חקר תרכובות של היסוד סלניום (נולד ב-1832)
• 21 במאי – יֶבגרַאף פְיוֹדוֹרוֹב, מתמטיקאי, מינרלוג וקריסטלוגרף רוסי, ידוע בשל גילוי הרשימה המלאה של 230 חבורות הסימטריה המרחביות (נולד ב-1853)
• 30 ביוני – ג'ון ויליאם סטראט ריילי, פיזיקאי בריטי, גילה את התופעה הנקראת כיום פיזור ריילי - הסיבה לתכלת השמיים, חתן פרס נובל לפיזיקה על גילוי גז הארגון (נולד ב-1842)
• 15 ביולי – הרמן אמיל פישר, כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה "על עבודתו בסינתזת סוכר ופורין" (נולד ב-1852)
• 9 באוגוסט – אֶרְנְסְט הֶקֶל, ביולוג, חוקר טבע, פילוסוף, רופא ואמן גרמני, הגדיר אלפי מינים חדשים, מיפה עץ גנאלוגי המתייחס לכל צורות החיים וטבע מונחים רבים בביולוגיה (נולד ב-1834)
• 15 בנובמבר – אלפרד ורנר, כימאי שווייצרי, חתן פרס נובל לכימיה "על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות", במיוחד על הצעת תצורה אוקטהדרלית לקומפלקסי מתכות מעבר, פיתח את הבסיס לכימית קואורדינציה מודרנית (נולד ב-1866)
• 18 בנובמבר – אדולף הורוויץ, מתמטיקאי גרמני עסק בעיקר באנליזה מרוכבת, באלגברה ובתורת המספרים (נולד ב-1859)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 1919 במדע בוויקישיתוף