1939 במדע

תיאור סכמטי של ביקוע גרעיני

ערך מורחב – 1939

אסטרונומיה

רוברט אופנהיימר, פיזיקאי יהודי-אמריקאי והארטלנד סניידר (Hartland Snyder) מפרסמים מאמר על מנגנון ההיווצרות של חורים שחורים.
רוברט אופנהיימר, פיזיקאי יהודי-אמריקאי וג'ורג' ולקוב (George Volkoff) מפרסמים מאמר על המבנה של כוכב נייטרונים.

נוסדה חברה ליצור מכשירי בדיקה ומדידה בשם הִיוּלֶט-פָּקַארְד על ידי ויליאם היולט ודייב פקארד, במהלך השנים הפכה HP לענקיות מוצרי תקשורת בינלאומית שמרכזה בפאלו אלטו, קליפורניה, ארצות הברית.
27 בינואר – טיסת בכורה של לוקהיד P-38 לייטנינג, אחד המטוסים החשובים ביותר בזירת האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה
המצאת צילום קירליאן על ידי סמיון קירליאן.
27 באוגוסט – טיסת בכורה של המטוס Heinkel He 178 של החברה גרמנית לייצור כלי טיס הַיִינְקל כשהוא מצויד במנוע סילון.
ניסוי מוצלח ראשון בבעלי חיים של תהליך דֵּפִיבְּרִילַצְיָה בעזרת זרם חשמלי ישר על ידי קרדיולוג היהודי רוסי נאום גורביץ' (Naum Gurvich) ויונוייב (G. S. Yunyev)

דגם מרחבי של די די טי: שחור-פחמן, לבן-מימן, ירוק-כלור

סינתזה של הדי די טי על ידי פאול הרמן מילר, כימאי שווייצרי, ושימוש בו כמדביר לפרוקי-רגליים מעבירי מחלות, על תגליתו זו זכה בפרס נובל (1948).
פרסום ספר יסוד של לינוס פאולינג 'טבעו של הקשר הכימי', סיכום של מחקר על מהות הקשר כימי והסבר מושגים כמו קשר קוולנטי, קשר יוני, גבישים, קוטביות, רֵזוֹנַנְס כימי, הכלאה אורביטלית ואלקטרושליליות.
אדוארד אדֶלבֶרט דוֹיְזי בעזרת הנריק דאם ובשיתוף פעולה עם פאול קארר מפענחים את המבנה הכימי של ויטמין K ומצליחים בבידוד ובסינתזה שלו. על תגליתם זכו בפרס נובל (1943)
גילוי פרנציום (Fr), יסוד כימי מס' 87 על ידי מרגרט פירי ( Marguerite Perey).
ניילון מוצג לראשונה לקהל הרחב בתערוכה העולמית של ניו יורק.

4 בספטמבר– יום לאחר שהממלכה המאוחדת הכריזה מלחמה על גרמניה, אלן טיורינג וגורדון ולצ'מן מתייצבים בבית הספר לצפנים של המודיעין הבריטי (GC&CS) בבלצ'לי פארק
סתיו – הצגת אב טיפוס של מחשב אתנסוף ברי באוניברסיטת איווה

ינואר – אוטו האן ופריץ שטרסמן מפרסמים את תוצאות הניסוי שמוכיח כי האורניום מתפרק ליסודות קלים וקטנים יותר לאחר הפגזה בנייטרונים מהירים
פברואר – ליזה מייטנר ואוטו פריש מפרסמים הסבר תאורטי פיזיקלי לביקוע הגרעיני שביצעו אוטו האן ופריץ שטרסמן ובו טבע פריש את המינוח "Nuclear fission", שהתקבל מאז כשמה של התופעה.
2 באוגוסט – אלברט איינשטיין שוכנע על ידי לאו סילארד וכותב את "מכתב איינשטיין-סילארד", מכתב לנשיא רוזוולט על פיתוח נשק גרעיני.
הפיזיקאי רוברט אופנהיימר ותלמידו ג'ורג' וולקוף, בהתבסס על עבודתו של ריצ'רד טולמן מפרסמים את גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף. החסם העליון עבור הפיכה של כוכב לכוכב נייטרונים והחסם התחתון להפיכה של כוכב לחור שחור

ג'ון לורנס (John H. Lawrence) משתמש בקרן של נייטרונים עתירי אנרגיה שהתקבלו במאיץ חלקיקים כדי לטפל בלוקמיה, צעד מכונן ברפואה גרעינית
פיליפ לוין (Philip Levine) ועמיתיו מציגים לראשונה את הקשר בין חוסר התאמה בגורם רזוס (Rh) ותמס דם של היילוד
נתניאל קלייטמן פרסם את עבודתו המכוננת "השינה ומצב הערות" שבה הציג היפותזה על קיום מחזור בסיסי של מנוחה - פעילות במהלך שינה וערות גם יחד.

פרס נובל
- סידני אלטמן
  פרס נובל לפיזיקה – ארנסט לורנס (ארצות הברית), על המצאת הציקלוטרון ופיתוחו, ועל התוצאות שהושגו בו, בייחוד בנוגע ליסודות רדיואקטיביים מלאכותיים
- פרס נובל לכימיה – אדולף בוטנאנדט, ביוכימאי גרמני על עבודתו על הורמוני מין, לבוסלב רוז'יצ'קה, כימאי קרואטי על עבודתו על פולימתילנים וטרפנים גבוהים
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה – גרהרד דומק על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים