1952 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 1952
המגדל העגול בתל יריחו
ארכאולוגיה
- גילוי שרידים של ספינת ויקינגים על יד בוסטון[דרוש מקור]
- חשיפת העיר הפונית קרקואן בתוניסיה, העיר השתמרה במצבה בעת חורבנה מבלי שתרבויות מאוחרות יותר הקימו בה יישוב חדש
- תחילת חפירות בתל יריחו על ידי קתלין קניון
ביולוגיה
- ביצוע שיבוט ראשון על ידי רוברט בריגס ( Robert Briggs) ותומאס קינג (Thomas King) שכלל העברת גרעין מתא עוברי לתא ביצית לא מופרית
- חקר מבנה ה-DNA על ידי רוזלינד פרנקלין
- חקר גורם הגדילה העצבי על ידי סטנלי כהן וריטה לוי-מונטלצ'יני
- 14 באוגוסט – אלן טיורינג מפרסם מאמר בשם "הבסיס הכימי של מורפוגנזה" ומציג מנגנונים להיווצרות תבניות ביצורים חיים, ציון דרך בחקר המורפוגנזה
- 28 באוגוסט – אלן הודג'קין ואנדרו הקסלי מפרסמים את מודל הודג'קין-הקסלי שמסביר את אופן היווצרותם של דחפים עצביים
- 20 בספטמבר – פרסום תוצאות ניסוי הרשי-צ'ייס על ידי אלפרד הרשי ומרתה צ'ייס (Martha Chase) שהוכיח כי הדנ"א ולא החלבון הוא החומר הגנטי של החיים
- גילוי תריודוטירונין, אחד ההורמונים המופרשים על ידי בלוטת התריס
פרוצן (Ferrocene)
כימיה
- המצאת שיטות חדשות בתחום ספקטרוסקופיית בליעה אטומית על ידי אלן וולש (Alan Walsh)
- גילוי מבנה של פרוצן (Ferrocene) על ידי ארנסט אוטו פישר (Ernst Otto Fischer), ג'פרי ווילקינסון (Geoffrey Wilkinson) ורוברט וודוורד, עבודה פורצת דרך בתחום הכימיה האורגנומתכתית והקטליזה
- פרסום תמונות של ננו-צינורית פחמן שבוצעו על ידי כימאים סובייטים (L. V. Radushkevich and V. M. Lukyanovich).
מדעי המחשב
- פיתוח קוד האפמן על ידי דייוויד האפמן, קוד המספק דחיסת נתונים מרבית
- פיתוח Autocode - המהדר הראשון בעולם על ידי מדען בריטי אליק גלני (Alick Glennie)
- 29 באפריל – תחילת ייצור ומכירה של מחשבי IBM 701. חלק מהמחשבים מדגם זה היו בשימוש עד לשנות ה-80
- 7 באוקטובר – קבלת פטנט על ברקוד על ידי ברנרד סילבר (Bernard Silver) ונורמן וודלנד (Norman Woodland)
פיזיקה
- 1 בנובמבר – מבצע קיסוס מייק, הניסוי הראשון במתקן תרמו-גרעיני (פצצת מימן), נערך על ידי ארצות הברית באטול אנווטאק באיי מרשל שבמרכז האוקיינוס השקט
- המצאת הסיב האופטי
- המצאת תא בועות על ידי דונלד גלייזר
- 7 במאי – הצגת רעיון של מעגל משולב על ידי ג'פרי דאמר (Geoffrey Dummer), הרעיון יושם רק 6 שנים מאוחר יותר.
- אוקטובר – קבלת החלטה על הקמת CERN
רפואה
- 6 בפברואר – השתלת הלב המלאכותי הראשון בוצע בארצות הברית
- פיתוח חיסון נגד שיתוק ילדים של יונה אדוארד סאלק
- שימוש ראשון בכלורפרומאזין. תרופה אנטי-פסיכוטיות טיפוסית
- גילוי מעכב מונואמין אוקסידאז, משמש לטיפול בתסמינים של מחלת פרקינסון ובדיכאון
- וירג'יניה אַפְּגָאר, מומחית להרדמה, מפתחת את מבחן אפגאר, בדיקה הנעשית בתינוק מיד בתום הלידה, במטרה להעריך את מצבו הגופני
פרסים
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - פליקס בלוך ואדוארד מילס פרסל, על פיתוח שיטות חדשות למדידות מגנטיות גרעיניות מדויקות, ולתגליות הקשורות בהן כמו תהודה מגנטית גרעינית
- פרס נובל לכימיה - ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין (Archer John Porter Martin) וריצ'רד לורנס מילינגטון סינג (Richard Laurence Millington Synge), על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - זלמן אברהם וקסמן, על גילוי הסטרפטומיצין לטיפול בשחפת ותרופות אנטיביוטיות אחרות
נולדו
- 1 בפברואר – רוג'ר טסיין, ביוכימאי סיני-אמריקאי. חתן בפרס נובל לכימיה על חלקו בגילוי ופיתוח השימוש בחלבון הפלואורסצנטי GFP
- 6 ביולי – עדי שמיר, מדען מחשב ישראלי העוסק בעיקר בקריפטוגרפיה, חתן פרס טיורינג ופרס ישראל
- 9 בנובמבר – ג'ק שוסטק, ביולוג אמריקאי, עוסק בביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה סינתטית, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2009, על חלקו במגלית באשר לדרך שבה הטלומר מגן על הכרומוזום
- 31 בדצמבר – ווהן ג'ונס, מתמטיקאי ניו זילנדי זכה במדליית פילדס
נפטרו
- 8 בינואר – אנטוניה מורי, אסטרונומית אמריקאית, חקרה הספקטרום של כוכבים ופרסמה קטלוג ראשוני של אסטרונומיה המבוססת על ההספקטרום האלקטרומגנטי הנראה (נולדה ב-1866)
- 5 במרץ – צ'ארלס סקוט שרינגטון, בקטריולוג בריטי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1932) על חלקו בתגליות בתחום תפקודי הנוירונים (נולד ב-1857)
- 27 ביוני – מקס דֶן, מתמטיקאי יהודי יליד גרמניה, פתר את הבעיה השלישית של הילברט, תרם תרומה משמעותית לתורת הקשרים, אחד ממייסדי הטופולוגיה האלגברית (נולד ב- 1878)
- 8 בנובמבר ג'ינו פאנו, מתמטיקאי יהודי איטלקי, עסק בגאומטריה, גאומטריה האלגברית ופרויקטיבית (נולד ב-1871)
- 9 בנובמבר – חיים ויצמן, כימאי, מראשי הציונות, נשיאה הראשון של מדינת ישראל (נולד ב-1874)
- 12 בדצמבר – בֵּדְזִ'יך הְרוֹזְנִי, מזרחן ובלשן צ'כי, נודע בעיקר בשל תרומתו לפיענוח השפה החתית ויסוד ענף החתיתולוגיה (נולד ב- 1879)
קישורים חיצוניים
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
