1925 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 1925
תוכן עניינים
בישראל
- הקמת הטכניון בחיפה
- הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים
אסטרונומיה
- ססיליה פיין-גפושקין, אסטרונומית בריטית-אמריקאית, מוכיחה שהשמש מורכבת בעיקר ממימן.
ארכאולוגיה
- חשיפה מלאה של הספינקס הגדול של גיזה
- תחילת חפירות ב"מגדל השד" בגיברלטר על ידי הארכאולוגית הבריטית דורותי גארוד
ביולוגיה
ג'ון סקופס בתקופת משפט הקופים
- 21 ביולי – בדייטון, טנסי נפתח משפט הקופים: ג'ון סקופס, מורה מחליף לביולוגיה, הואשם שהפר את החוק האוסר על לימוד תורת האבולוציה של דרווין בבתי הספר בטנסי
- הערכה כי הבובאל הצפוני שהיה נפוץ בצפון אפריקה ובלבנט, נכחד
טכנולוגיה
- 13 ביולי – צ'ארלס ג'נקינס (Charles Francis Jenkins) משדר שילוב של תמונה וקול במשך 10 דקות למרחק 5 מייל
- 2 באוקטובר – ג'ון לוגי ביירד הצליח לשדר תמונות נעות בשחור לבן
- דצמבר – ולדימיר זבוריקין (Vladimir K. Zworykin) הציג את המערכת שלו להעברת תמונות וקול תוך שימוש בשפופרת קרן קתודית לתצוגת התמונה, במעבדות וסטינגהאוס בפיטסבורג
- מעבדות בל, שהייתה יחידת המחקר ופתוח של חברת הטלפונים בל, הופכת לחברה עצמאית שתהפוך לימים לאחד ממרכזי המחקר והפיתוח הבולטים בעולם
תעופה
- אפריל – הקרנה ראשונה של סרט קולנוע במהלך טיסה מסחרית של חברת אימפיריאל איירווייז לפריז
כימיה
רניום, מתכת מעבר נדירה
- מאי – וולטר נודאק (Walter Noddack) ואיידה טאק (Ida Tacke) מדווחים על יסוד חדש שמצאו במחצב פלטינה ובמינרלים שונים, היסוד מזוהה כמתכת מעבר, נקרא רניום שסמלו הכימי Re ומספרו האטומי 75. קיומו נחזה על ידי הנרי מוזלי ב-1914. זהו היסוד הטבעי היציב האחרון שהתגלה
- כנס סולווה שני בכימיה מתכנס במכון סולווה לפיזיקה וכימיה בבריסל, יושב ראש ויליאם ג'קסון פופ (William Jackson Pope), נושא הכנס "מבנה ופעילות כימית"
פיזיקה
- ינואר – פרסום עקרון האיסור של פאולי, הקובע ששני פרמיונים לא יכולים להימצא באותו מצב קוונטי בו-זמנית. העיקרון עוזר להבין את מבנה האטום ממנו נגזרות התכונות הפיזיקליות והכימיות של יסודות שונים כמו גם את המבנה והתכונות של ננסים לבנים ושל כוכבי נייטרונים
- פרסום הרעיון של הספין על ידי ג'ורג' אולנבק (George Uhlenbeck) וסמואל גודסמית (Samuel Goudsmit)
- גילוי אפקט אוז'ה על ידי פייר אוז'ה (שנתיים לאחר ליזה מייטנר)
- פרסום עבודות על מכניקת המטריצות ותוצאתה עקרון אי הוודאות, בתחום פיזיקה קוונטית על ידי פסקואל יורדן, מקס בורן וורנר הייזנברג
- פיתוח מודל איזינג המתאר התנהגות של חומרים פרומגנטיים בטמפרטורות ושדות מגנטיים שונים
פרסים
- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה - ג'יימס פרנק וגוסטב לודוויג הרץ, על גילוי החוקים השולטים בפגיעה של אלקטרון באטום
- פרס נובל לכימיה - ריכרד אדולף ז'יגמונדי, על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - לא חולק
נולדו
- 7 בינואר – ג'רלד דארל חוקר טבע, סופר ומנחה טלוויזיה, עסק בשימור ובפופולריזציה של הלימוד והשימור של עולם החי (נפטר ב-1995)
- 30 בינואר – דאגלס אנגלברט ממציא אמריקאי, אחראי להמצאת העכבר, היה חלוץ בממשקי אדם-מחשב, GUI, היפרטקסט ורשתות מחשבים, חתן פרס טיורינג (נפטר ב- 2013)
- 28 בפברואר – לואי נירנברג (Louis Nirenberg), מתמטיקאי קנדי אמריקאי יהודי, עוסק באנליזה מתמטית, בעל הישגים בשטח המשוואות הדיפרנציאליות החלקיות, אנליזה מרוכבת וגאומטריה, חתן פרס אבל
- 12 במרץ – לאו אסאקי, פיזיקאי יפני, חתן פרס נובל לפיזיקה על תגליותיו הניסיוניות בתופעות המינהור הקוונטי
- 13 במרץ – ג'ון טייט (John Tate), מתמטיקאי אמריקאי חתן פרס אבל על עבודתו בתורת המספרים
- 23 במאי – יהושע לדרברג, ביולוג מולקולרי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו במחקר המבנה הגנטי והתפקוד במיקרואורגניזמים (נפטר ב-2008)
- 17 ביוני – אלכסנדר שולגין, פרמקולוג, כימאי, ומפתח סמים אמריקאי, התפרסם כתוצאה מהפופולריות של הסם MDMA (אקסטזי), עסק בסינתזה ומחקר של חומרים פסיכואקטיביים (נפטר ב-2014)
- 23 ביוני – אוליבר סמיתיס, גנטיקאי בריטי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו בגילוי העקרונות בעזרתם ניתן לגרום לשינוי גנטי מכוון בעכברים תוך שימוש בתאי גזע (נפטר ב-2017)
- 28 ביולי – ברוך שמואל בלומברג רופא וביוכימאי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על תגליות ביחס למנגנונים חדשים למקור ולהפצת מחלות מידבקות, זיהה את הנגיף של דלקת כבד נגיפית מסוג (HBV) ופיתח לה בדיקה איבחונית וחיסון (נפטר ב-2011)
- 9 באוגוסט – דייוויד האפמן מדען מחשבים אמריקאי, יוצר קוד האפמן, שיטה לדחיסת נתונים על ידי קידוד בגודל משתנה, (נפטר ב-1999)
- 1 בספטמבר – רוי גלאובר, פיזיקאי יהודי אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומתו לתאוריה הקוונטית של קוהרנטיות אופטית
- 27 בספטמבר – רוברט אדוארדס, פיזיולוג בריטי, הביא לפריצת דרך בפתרון בעיות פוריות האישה, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו בפיתוח הפריה חוץ-גופית (נפטר ב-2013)
- 28 בספטמבר – סימור קריי, מהנדס חשמל אמריקאי וארכיטקט מחשבי על אשר ייסד את החברה Cray Research (נפטר ב-1996)
- 29 באוקטובר, קלאוס פרידריך רות (Klaus Roth), מתמטיקאי בריטי, זכה במדליית פילדס (נפטר ב-2015)
- 31 באוקטובר – ג'ון פופל, כימאי תאורטי בריטי, עסק בכימיה חישובית, מכניקה סטטיסטית, תהודה מגנטית גרעינית וכימיה קוונטית. חתן פרס נובל על פיתוח שיטות חישוב (Gaussian software) בכימיה קוונטית (נפטר ב-2004)
- 24 בנובמבר – סימון ואן דר מיר, פיזיקאי הולנדי, עבד במאיץ החלקיקים ב-CERN שבשווייץ. חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בגילוי בוזוני W ו-Z (נפטר ב-2011)
- 1 בדצמבר – מרטין רודבל, ביוכימאי ואנדוקרינולוג יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על גילוי חלבוני G ותפקידם של החלבונים האלה במסלולי מעבר אותות בתוך תאים (נפטר ב-1998)
- 11 בדצמבר – פול גרינגרד, נוירולוג אמריקאי ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על גילוי מנגנון הפעולה של דופמין ומוליכים עצביים אחרים
נפטרו
- 3 בפברואר – אוליבר הביסייד, מהנדס, פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי (נולד ב-1850)
- 5 במרץ – יוהאן ינסן, מתמטיקאי ומהנדס דני, ידוע בעיקר בשל משוואת האי-שוויון המפורסמת הקרויה על שמו, אי-שוויון ינסן (נולד ב-1859)
- 22 ביוני – פליקס קליין, מתמטיקאי גרמני (נולד ב-1849)
- 26 ביולי – גוטלוב פרגה, מתמטיקאי ופילוסוף גרמני (נולד ב-1848)
- 16 בספטמבר – אלכסנדר פרידמן מתמטיקאי ופיזיקאי רוסי, ידוע בעיקר בשל משוואות פרידמן והרעיון של התפשטות היקום (נולד ב-1888)
קישורים חיצוניים
ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
