2018 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 2018
אסטרונומיה וחקר החלל
- 31 בינואר – לראשונה התגלה באמצעות עידוש כבידתי כוכב לכת חוץ-שמשי הנמצא בגלקסיה אחרת, בקוואזר RX J1131-1231 (אנ').[1]
- 6 בפברואר[2] - טיסת הבכורה של משגר פאלקון כבד שיוצר על ידי חברת SpaceX.[3][4] עם שיגורו הפך למשגר המבצעי החזק ביותר בעולם.
- פברואר – נמצאה עדות משמעותית לקיומו של חומר אפל ביקום, מחקר של פרופ' רנן ברקנא מאוניברסיטת תל אביב גילה דרך גלי רדיו כי החומר האפל מקיים אינטראקציה עם אטומי מימן.[5]
- 18 באפריל – שיגור טלסקופ החלל TESS, אשר מתפקד כממשיכו של טלסקופ החלל קפלר במשימת גילוי כוכבי לכת חוץ-שמשיים
- 25 באפריל – סוכנות החלל האירופית פרסמה מיפוי עדכני של שביל החלב והגלקסיות הקרובות, לפי נתונים שנאספו על ידי טלסקופ החלל גאיה.[6]
- 5 במאי – שיגור הגשושית InSight לחקר הקרקע במאדים. נחתה ב-26 בנובמבר.
- 16 במאי – זוהתה הגלקסיה השנייה הכי רחוקה[7] נכון לעת הגילוי, MACS1149-JD (אנ'), מרחק של 13.28 מיליארד שנות אור.
- מאי – נמצאו שינויים במסלולו של האסטרואיד 2015 BP519 (אנ') שמהווים ראייה נסיבתית לקיומו של כוכב לכת תשיעי.[8]
- יוני – סופת אבק כיסתה חלקים גדולים ממאדים, מדענים השתמשו ברכב החלל אופורטוניטי כדי לנסות ולחקות אחר מקורותיהן של סופות אלו.[9]
- יולי – גילוי עשרה ירחי צדק נוספים שלא היו ידועים למדע, מה שמגדיל את מספרם של אלה ל-79.[10]
- 12 באוגוסט – שיגור Parker Solar Probe, גשושית לחקר העטרה של השמש.
- אוגוסט – גילוי מרבצי קרח בקטבים של הירח.[11]
- ספטמבר – נמצא כי על טיטאן, ירחו של שבתאי, מתחוללות סופות אבק כאשר זהו המקום השלישי במערכת השמש שבו זוהתה סופת אבק, אחרי כדור הארץ ומאדים.[12]
- 10 בנובמבר – גילוי 2018 VG18, גוף טרנס-נפטוני הכי רחוק נכון לעת הגילוי.
- נובמבר – התגלה כוכב ברנרד b, כוכב לכת דמוי ארץ במערכת כוכבי הלכת של כוכב ברנרד.[13]
- נובמבר – הגשושית וויאג'ר 2 יצאה את מערכת השמש והגיעה לתווך בין-כוכבי, בכך הייתה לחפץ מעשה יד אדם השני (אחרי וויאג'ר 1) להשיג יעד זה.
גלריה
שיגור ראשון של פאלקון כבד
צילום הבדיקה של טלסקופ החלל TESS אחרי שיגורו.
גלקסיית MACS1149-JD (אנ'), צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל
.jpg)
ארכאולוגיה
- פברואר - גילוין של 5 אבני מיל בדרך הבשמים,[14] במקטע בין מצפה רמון לעבדת. מתוארכות לעשור האחרון של המאה ה-2 לספירה.[15]
- בעיר ההיסטורית אנטיוכיה בדרום טורקיה פוענחה לוחית כקללה בעברית שנועדה להכשיל יריבים במרוץ מרכבות[16]
בוטניקה
- פוענח הגנום של החיטה, המכיל 16 מיליארד אותיות על 21 כרומוזומים, המתחלקים לשלושה תתי־גנום שונים.[17]
זואולוגיה
- 20 ביוני – מתה הגורילה קוקו,[18] אשר נעשו עליה ניסויים בלשניים בקופי אדם ואשר ידעה להבין את שפת סימנים וגידלה חיית מחמד.
פיזיקה
טכנולוגיה
רפואה
פרסים
- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה – ארתור אשקין, על פיתוח מלקחיים אופטיים והשימוש בהם במערכות ביולוגיות, ז'ראר מורו ודונה סטריקלנד, על פיתוח שיטה ליצירת פולסים אופטיים אולטרה-קצרים ורבי עוצמה
- פרס נובל לכימיה – פרנסס המילטון ארנולד על האבולוציה המכוונת של אנזימים, ג'ורג' פ. סמית' (George Smith) וגרגורי וינטר (Gregory Winter) על פיתוח שיטה המכונה תצוגת פאג'ים (phage display)
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – ג'יימס אליסון וטסוקו הונג'ו, על גילוייהם בתחום הטיפול בסרטן באמצעות אינהיביציה של רגולציה חיסונית שלילית
- פרס אבל – רוברט לנגלנדס, על גילוי הקשר בין תורת המספרים, תורת ההצגות ותבניות אוטומורפיות
- מדליית פילדס – קאושר בירקאר, אקשיי ונקאטש, אליסיו פיגאלי ופיטר שולצה
- פרס ישראל
- שלמה הבלין - חקר הפיזיקה
- סרג'יו הרט - חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה
- אלכס לובוצקי - חקר המתמטיקה ומדעי המחשב
- גיל שויד - טכנולוגיה וחדשנות יישומית
נפטרו
- 15 בינואר – מתילדה קרים, ביולוגית אמריקאית, יהודייה ממוצא איטלקי-שווייצרי, מראשוני חוקרי האיידס וממייסדי האגודה האמריקאית לחקר האיידס (נולדה ב-1926)
- 5 בפברואר – אלן בייקר, מתמטיקאי אנגלי, חתן מדליית פילדס (1970) על הישגיו בתורת המספרים (נולד ב-1939)
- 18 בפברואר – גינתר בלובל, ביולוג גרמני-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1999) על הממצא שלחלבונים יש אותות פנימיים המורים על ההובלה והמיקום שלהם בתוך התא (נולד ב-1936)
- 22 בפברואר – ריצ'רד טיילור, פיזיקאי קנדי, חתן פרס נובל לפיזיקה (1990), על מחקר חלוצי בפיזור אינאלסטי עמוק של אלקטרונים על פרוטונים ונייטרונים קשורים, שהיה בעל חשיבות חיונית לפיתוח מודל הקווארקים בפיזיקת החלקיקים (נולד ב-1929)
- 6 במרץ – פיטר פרוינד, פיזיקאי אמריקאי, יהודי יליד רומניה, תרם תרומות חשובות לפיזיקת החלקיקים ולפיזיקה מתמטית, בייחוד לתורת המיתרים (נולד ב-1936)
- 9 במרץ – ג'ון סלסטון, ביולוג בריטי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2002) על חלקו בתגליות לגבי בקרה גנטית של התפתחות איברים ומוות תאי מתוכנת (אפופטוזה) במחקרים בתולעת Caenorhabditis elegans (נולד ב-1942)
- 14 במרץ – סטיבן הוקינג, אסטרופיזיקאי ותאוריקן אנגלי (נולד ב-1942)
- 7 באפריל – פטר גרינברג, פיזיקאי גרמני חתן פרס נובל לפיזיקה (2007) על חלקו בגילוי התנגדות מגנטית עצומה, שהביאה לפריצת דרך בכוננים קשיחים בגודל של ג'יגה-בייט (נולד ב-1939)
- 28 במאי – ינס סקואו, רופא, ביוכימאי וביופיזיקאי דני, חתן פרס נובל לכימיה (1997) על גילוי האנזים מעביר היונים, משאבת נתרן-אשלגן (Na+/K+-ATPase) (נולד ב-1918)
- 2 ביוני – פול בויר, ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה (1997), על חלקו במחקר בנושא המנגנון האנזימי בבסיס הסינתזה של ATP (נולד ב-1918)
- 29 ביוני – ארוויד קרלסון, מדען שוודי, נודע בעיקר בזכות גילוי יכולת ההולכה העצבית של הדופמין והשפעתה על מחלת הפרקינסון, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2000) על חלקו במחקרים בנושא הדופמין (נולד ב-1923)
- 18 ביולי – ברטון ריכטר, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1976 על חלקו בגילוי מֶזון J/Ψ המכיל קווארק קסום (נולד ב-1931)
- 14 בספטמבר – ברנקו גרונבאום, מתמטיקאי יהודי עסק בעיקר בגאומטריה בדידה ובקמירות. ידוע בזכות תיאורמות סיווג ובפריצת דרך בתאוריה של פאונים מופשטים. עבודתו סיפקה השראה לריצוף פנרוז (נולד ב-1929)
- 14 בספטמבר – אהרון פינקר, פיזיקאי, מתמטיקאי וחוקר מטאורולוגיה ישראלי אמריקאי, פעל בתחום החינוך המדעי ופיתוח תוכניות לימודים במדעי הטבע בעיקר, בפיזיקה ובמתמטיקה (נולד ב-1934)
- 23 בספטמבר – צ'ארלס קואן קאו, חוקר בתחום הנדסת חשמל, חתן פרס נובל לפיזיקה (2009) על הישגים פורצי דרך בנוגע להעברת אור בסיבים לתקשורת אופטית (נולד ב-1933)
- 3 באוקטובר – לאון לדרמן, פיזיקאי אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה (1988) על חלקו בפיתוח שיטת אלומת הנייטרינו ועל הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המיואוני (נולד ב-1922)
- 9 באוקטובר – תומאס סטייץ, ביופיזיקאי וביוכימאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה (2009), על חלקו במחקרים שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום (נולד ב-1940)
- 15 באוקטובר – פול אלן, יזם ואיש עסקים אמריקאי שייסד ביחד עם ביל גייטס את חברת מיקרוסופט (נולד ב-1953)
- 19 באוקטובר – אוסאמו שיממורה, מדען יפני חתן פרס נובל לכימיה (2008), על חלקו בגילוי ופיתוח השימוש בחלבון הפלואורסצנטי (נולד ב- 1928)
- 20 בנובמבר – אהרון קלוג, כימאי וביופיזיקאי יהודי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה (1982) על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי (נולד ב-1926)
- 9 בדצמבר – ריקרדו ג'אקוני, פיזיקאי איטלקי, חתן פרס נובל לפיזיקה (2002) על חלקו בתרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי מקורות לקרינת X קוסמית (נולד ב-1931)
- 25 בדצמבר – ננסי גרייס רומן, אסטרונומית אמריקנית, תרמה משמעותית לתכנון טלסקופ החלל האבל, הייתה פעילה כמחנכת וכתומכת בקידום נשים במדע (נולדה ב-1925)
- 26 בדצמבר – רוי גלאובר, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה (2005) על תרומתו לתאוריה הקוונטית של קוהרנטיות אופטית (נולד ב-1925)
קישורים חיצוניים
- ד"ר יגאל פת-אל, האירועים האסטרונומיים המשמעותיים ביותר ב-2018, באתר ynet, 1 בינואר 2018
- אליסף קוסמן, משימות החלל של 2018: מהמשגר החזק בעולם ועד היורש של טלסקופ החלל קפלר, באתר "הידען", 4 בינואר 2018
- הנדסת ילדים ומטוס חרישי: המדע של 2018, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 27 בדצמבר 2018
- ירון דרוקמן, מהתגלית בכרמל ועד האינסוף: 2018 במדע, באתר ynet, 30 בדצמבר 2018
הערות שוליים
- ^ Matt Williams, For the First Time, Planets Have Been Discovered in ANOTHER Galaxy!, באתר יוניברס טודיי (Universe Today), 3 בפברואר 2018 (באנגלית)
- ^ Jackie Wattles, SpaceX sets Falcon Heavy launch date, in CNN website, January 27, 2018 (באנגלית)
- ^ אליסף קוסמן, SpaceX מציגה לראשונה את הפאלקון הכבד – שיהיה המשגר החזק ביותר בעולם, באתר "הידען", 21 בדצמבר 2017
- ^ אליסף קוסמן, היום: טיסת הבכורה של הפאלקון הכבד; מאסק: "50% סיכויי הצלחה", באתר "הידען", 6 בפברואר 2018
- ^ חוקר ישראלי מצא הוכחה מוחשית לקיום חומר אפל ביקום, באתר ynet, 28 בפברואר 2018
- ^
אי-פי והארץ, כמו להבחין במטבע על הירח: פורסם המיפוי העדכני ביותר של שביל החלב, באתר הארץ, 26 באפריל 2018
- ^ ראו ערך בויקיפדיה האנגלית: List of the most distant astronomical objects
- ^ האסטרואיד שמחזק את תיאוריית כוכב הלכת התשיעי, באתר ynet, 29 במאי 2018
- ^ אבי בליזובסקי, סופת האבק במאדים הופכת לכלל עולמית, באתר "הידען", 23 ביוני 2018
- ^ ד"ר דוד פולישוק, הירחים החדשים של צדק, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 ביולי 2018
- ^ אבי בליזובסקי, נאס"א אישרה הימצאות של קרח בקטבי הירח, באתר "הידען", 23 באוגוסט 2018
- ^ הכי רחוק, בינתיים: סופת אבק זוהתה בירח טיטאן, באתר ynet, 25 בספטמבר 2018
- ^ אליסף קוסמן, "סופר ארץ" התגלה במרחק של 6 שנות אור מאיתנו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2018
- ^ כרמלי, גלעד (2018-02-25). "גילויים חדשים בדרך הבשמים ההיסטורית בדרום". Ynet.
- ^ כרמלי, גלעד (2018-04-24). "בשל חשש משודדים: הועברו אבני מיל רומיות בנגב". Ynet.
- ^ עופר אדרת, מתברר שכבר במאה ה–5 אוהדים יהודים קיללו מתחרים, באתר הארץ, 16 במאי 2018
- ^ אסף רונאל, 16 מיליארד אותיות: חוקרים פענחו את הגנום של חיטת הלחם, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2018
- ^ הגרדיאן, הגורילה המפורסמת שהצליחה ללמוד שפת סימנים מתה בגיל 46, באתר הארץ, 22 ביוני 2018
| שנים במדע - המאה ה-21 | |
|---|---|
|
