פול בויר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פול דלוס בויראנגלית: Paul Delos Boyer ; 31 ביולי 1918 - 2 ביוני 2018) היה ביוכימאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה יחד עם ג'ון ווקר לשנת 1997, על "תרומתם בנושא המנגנון האנזימי בבסיס הסינתזה של ATP". בחצי השני של הפרס זכה ינס סקואו.[1]

קורות חייו

בויר נולד ב-1918 בפרובו, יוטה, ארצות הברית, לגרייס גאיימון ודל דלוס בויר. בגיל 15 אמו נפטרה ממחלת אדיסון. מותה תרם להתעניינותו של בויר בביוכימיה. כילד ונער הוא למד בבתי ספר ציבוריים בפרובו. לבית הספר התיכון הוא נכנס שנה אחת מוקדם יותר משאר חבריו לכיתה, מאחר שקפץ כיתה, וסיים את התיכון בגיל 16.[2] לאחר סיום התיכון החל ללמוד באוניברסיטת בריגהם יאנג, שם סיים תואר ראשון בכימיה בשנת 1939. הוא זכה במלגה מאת "קרן בוגרי מחקר ויסקונסין" (WARF), והלך ללמוד באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, שם סיים תואר שני (1941) ותואר שלישי (1943). שימש כמורה באוניברסיטת סטנפורד וכפרופסור באוניברסיטת מינסוטה, ובשנת 1963 התמנה לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.[3] התחתן עם לידיה ויקר חמישה ימים לפני שעזב לאוניברסיטת ויסקונסין, ונולדו לו 3 ילדים ושמונה נכדים.[2]

קריירה מחקרית

בויר החל את מחקריו על ATP בראשית 1950. עיקר מחקריו עסקו ב- ATP סינתאז, ובמיוחד בנושא איך ATP סינתאז משתמש באנרגיה בשביל ליצור ATP חדש. המחקר שבזכותו זכה בויר בפרס נובל עסק בכך שהוא ושותפיו למחקר הציעו מנגנון המתאר את איך ATP נוצר על ידי חיבור של ADP ופוספט אנאורגני. המנגנון נקרא "מנגנון שינוי קשר" (Binding changing Mechanism). ווקר, האיש שחלק עם בויר את פרס נובל, אימת במחקרו את המנגנון שהציע בויר. בנוסף לכך, בויר ושותפיו למחקר גילו, שבניגוד למה שחשבו, השלב שדורש אנרגיה הוא לא הסינתזה של ATP מ-ADP ופוספט אנאורגני, אלא השלב בו נקשרים הADP והפוספט האנאורגני לאנזים, והשחרור של הATP.[4] את מרבית מחקריו ערך בויר באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שם עבד כפרופסור בין השנים 1963–1989, וכהן שם כמנהל המכון לביולוגיה מולקולרית מאז שנת 1965.[5]

בשנת 1981, קיבל בויר את פרס טולמן, בפרס המוענק מאת "החלק של דרום קליפורניה באגודת הכימיה האמריקאית" (SCALACS). פרס זה מוענק כל שנה לאדם שתרם רבות לתחום הכימיה. בויר זכה בפרס על מחקריו הרבים, ועל הקמת המכון לחקר ביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.[6]

עבודתו כעורך

בין השנים 1970–1990, כתב וערך בויר 18 כרכים של סדרת הספרים "האנזמים" (The enzymes). בנוסף לכך, היה בויר עורך של "סקירה שנתית של ביוכימיה" (Annual Review of Biochemistry) בין השנים 1963-1989.[7]

פרסים ותארים

פול בויר זכה בתארים ובפרסים רבים, והם:[3]

  • דוקטורנט כבוד מאוניברסיטת סטוקהולם - שנת 1974
  • פרס טולמן - שנת 1981
  • פרס רוז (Rose Award) - שנת 1989
  • מלגת גוגנהיים - שנת 1995
  • דוקטורנט כבוד מאוניברסיטת מינסוטה - שנת 1996
  • פרס נובל לכימיה - שנת 1997
  • דוקטורנט כבוד מאוניברסיטת ויסקונסין - שנת 1998
  • הנפקת בול ממשלת גאנה - שנת 2002


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול בויר בוויקישיתוף

הערות שוליים