יעל דיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:10, 10 ביוני 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "מעריב" ב־"מעריב")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג

פרמטרים ריקים [ דת, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יעל דיין
לידה 12 בפברואר 1939 (גיל: 86)
נהלל, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה
מפלגה מפלגת העבודה
סיעה ישראל אחת, עבודה-מימד


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חברת הכנסת
13 ביולי 199217 בפברואר 2003
(10 שנים)
כנסות 1315


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ה־1
16 בנובמבר 19924 באוגוסט 1993
(262 ימים)


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

8 ביולי 199619 באוקטובר 1998
(שנתיים)


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

20 ביולי 199917 בפברואר 2003
(3 שנים)
תפקידים בולטים

יעל דיין (נולדה ב-12 בפברואר 1939) היא סופרת, עיתונאית ופוליטיקאית ישראלית. הייתה חברה ב"שמינייה" של ראשי צעירי מפלגת העבודה וכיהנה כחברת הכנסת מטעם "העבודה", כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ תל אביב-יפו, ובתפקידה האחרון כיושבת ראש המועצה העירונית מטעם סיעת תל אביב אחת שבראשות רון חולדאי.

ביוגרפיה

דיין נולדה בנהלל לרות ומשה דיין. בגיל עשר עברה יחד עם משפחתה לגור בירושלים. בשנת 1952 נשלח אביה ללמוד בבית הספר לקצינים בכירים באנגליה ואמה הצטרפה אליו. בתקופה זאת חייתה בבית סבה וסבתה, ולאחר מכן עברה לגור ברמת גן. בגילאי 12–16 למדה בתיכון חדש בתל אביב. כנערה כתבה שירים וכתבות לעיתונים שונים, בהם מעריב ודבר[1]. יחסיה עם "עורך שבועון שערורייתי ורב תפוצה" יצרו שערוריה משפחתית[2]. כאשר מונה אביה לרמטכ"ל, עברה לגור בצהלה, בית הקבע של המשפחה. בתחילת שירותה בצה"ל סיימה קורס מ"כיות[3], ובהמשך שירתה כקצינה בדרגת סרן בדובר צה"ל. השכלתה העל תיכונית כוללת שלוש שנים של לימודי יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ללא קבלת תואר ולימודי מדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה.

בשנים 19591967 שהתה דיין ביוון עם בן זוגה הבמאי היווני מייקל קקויאניס[4]. זמן קצר לאחר חזרתה לישראל, נישאה לדב שיאון, ולשניים נולדו בן ובת. בתה, רחל, רופאת ילדים העובדת בבית החולים וולפסון, נשואה לישי שריד, בנו של יוסי שריד. בשנת 2003 נפטר בעלה, דב שיאון.

ספרה "פנים חדשות במראה", שראה אור באנגלית בשנת 1959, עורר סערה זוטא כשתורגם לעברית, ובו תיאור שירותה הצבאי כחיילת בצה"ל, ופרטים על חייה האישיים של דיין[5].

במלחמת ששת הימים נלוותה לאוגדה 38 בפיקוד אריאל שרון, ותיארה את מהלך הלחימה בספרה "סיני, יוני 1967". ספר בולט נוסף שלה הוא הביוגרפיה/אוטוביוגרפיה "אבי, בתו", בו הציגה את תולדות חייו של אביה משה דיין מילדותה שלה, תוך כדי התייחסות לדרכו הפוליטית הייחודית, ליחסיו המשפחתיים המורכבים, גרושיו ונישואיו השניים והדרדרות בריאותו עד למותו.

את הפעילות הציבורית הענפה שלה החלה דיין במנהיגות תנועות שלום ("בת שלום", "המרכז הבינלאומי לשלום", "המועצה לשלום וביטחון") ובהרצאות. כמו כן פעלה בחוגי מעמד האישה, פעילה באגודות נשים, זכויות אדם וזכויות מגדר. באותה השנה חלתה דיין במחלת ריאות חסימתית כרונית, ומאז משתתפת במאמצים להעלות את המודעות למחלה ולקדם מחקר בנוגע לה[6].

פעילות בכנסת

בשנת 1992 נבחרה לראשונה לכנסת. עם כניסתה לכנסת הוציאה לפועל את המלצתה של אורה נמיר, משנת 1978, להקים ועדה למעמד האישה בכנסת, וכיהנה כיו"ר הראשונה של הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד שבו כיהנה בשנית בכנסת ה-14, ובפעם השלישית בכנסת ה-15. ב-1998 הביאה לחקיקת החוק למניעת הטרדה בעניינים שבצניעות. במהלך שנות כהונתה בכנסת שימשה כחברה בוועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט.

ב-1993 נפגשה דיין עם יאסר ערפאת בתוניס, מבלי לעדכן מראש את ראש הממשלה רבין, ועוררה בכך תרעומת רבה מצידו ושרי הממשלה. ב-22 באוקטובר 1996 בעת ביקורה בחברון שפך עליה ישראל לדרמן כוס תה חם[7]. על כך נידון לשלוש שנות מאסר והוגשה נגדו תביעת פיצויים אזרחית.

נודעה בזכות מאבקיה למען נשים ומיעוטים נוספים. משלא נבחרה למקום ריאלי בפריימריז של מפלגת העבודה לבחירות 2003, הצטרפה לתנועת שח"ר שהקים יוסי ביילין, והשניים פרשו מהעבודה והחליטו להתמודד לכנסת במסגרת רשימת מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שח"ר, בה שוריין לה המקום ה-12, אך הרשימה המשותפת קיבלה רק 6 מושבים בכנסת.

בבחירות לכנסת השבע עשרה הוצבה ברשימת מרצ במקום ה-111 הסמלי.

פעילות מוניציפלית בתל אביב

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2003 עמדה בראש ברשימת מרצ תל אביב-יפו למועצת העיר תל אביב-יפו. הרשימה זכתה בחמישה מנדטים והייתה הסיעה השנייה בגודלה במועצת העיר. דיין נבחרה לתפקיד סגנית ראש העירייה, רון חולדאי, ומונתה למחזיקת תיק הרווחה בעיר ויושבת ראש הוועדה לזכויות האדם בתל אביב.

במאי 2008 נוצחה דיין בבחירות המקדימות לראשות רשימת מרצ בתל אביב יפו על ידי מיטל להבי. בעקבות ההפסד, פרשה ממרצ באוגוסט אותה שנה, וחודש לאחר מכן הצטרפה לרשימתו של ראש העירייה רון חולדאי והוצבה במקום החמישי בסיעתו תל אביב אחת[8]. בבחירות המקומיות זכתה רשימה זו בחמישה מנדטים ודיין נבחרה בשנית למועצה.

בקדנציה השנייה שלה במועצת העירייה מינה אותה חולדאי לתפקיד יו"ר מועצת העיר והיא הייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד הזה בעיריית תל אביב. דיין ניהלה את ישיבות המועצה, סדר היום ומתן רשות דיבור לחברי המועצה. במקביל, שימשה דיין כמחזיקת תיק הרווחה בעירייה.

לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת 2013, הודיע לה ראש העיר חולדאי כי לא תשולב ברשימתו למועצה[9] והיא פרשה מפעילות פוליטית.

מספריה

  • פנים חדשות במראה, 1959
  • סיני, יוני 1967: יומן אישי, 1967
  • שני בנים למות, 1968, הוצאת עם עובד.
  • אבי, בתו, 1986, הוצאת עידנים/ידיעות אחרונות.
  • מנגד, הוצאת מודן, 2014[10].

אילן יוחסין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב פינחס דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב קלימקר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
אליהו דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי שוורץ
 
רחל שוורץ
 
דבורה דיין
 
שמואל דיין
(ח"כ)
 
 
בלה (ויונה) הורביץ
 
 
 
 
 
אריה דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראומה ויצמן
בעלה: עזר ויצמן
(נשיא המדינה)
 
רות דיין
 
משה דיין
(רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון)
 
אביבה (וישראל) גפן
 
זוהר דיין
(לוחם הבריגדה)
יגאל הורביץ
(שר אוצר)
 
עמוס הדר
(ח"כ)
 
מרדכי דיין
 
משה דיין
(שגריר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב שיאון
(דובר צה"ל)
 
יעל דיין
(ח"כ)
 
 
אודי דיין
(פסל)
 
 
 
 
עוזי דיין
(סגן הרמטכ"ל וח"כ)
 
אב: יגאל תלמי
תמר דיין
 
 
 
אילנה דיין
(עיתונאית)
 
דני דיין
(יו״ר הנהלת יד ושם)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סב: יעקב שריד
אב: יוסי שריד
 
 
קרוליין לנגפורד
 
אסי דיין
(במאי, וסופר)
 
מוקי בצר
(אלוף-משנה)
 
נורית גפן בצר
(מאיירת)
 
נורית גפן
 
יהונתן גפן
(משורר ועיתונאי)
 
אווה חדד
 
ענת בן ארי
 
צפריר בן ארי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי שריד
(עו"ד וסופר)
 
רחלי שריד
(רופאה)
 
ליאור דיין
(סופר, עיתונאי)
 
שאול בצר
(במאי, תסריטאי וסופר)
אביב גפן
(מוזיקאי)
 
שירה גפן
(שחקנית וסופרת)
 
אתגר קרת
(סופר ותסריטאי)
 
 
 
גון בן ארי
(סופר, תסריטאי ובמאי)
 
 
  • באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תקוה וינשטוק, המחברת, מעריב, 6 במרץ 1959
  2. יעל דיין, אבי, בתו, דיענים ידיעות אחרונות, 1986
  3. עשרות מדריכות חדשות לצה"ל, הארץ, 17 במאי 1957
  4. שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א-2011
  5. יעל דיין, פנים חדשות במראה, הוצאת מודיעין, 1959
  6. ד"ר איתי גל, יעל דיין והמחלה: "תסתכלו עליי - ואל תהיו כמוני", באתר ynet, 22 במרץ 2010.
  7. פסק הדין לעתירה(הקישור אינו פעיל, 14.4.2020)
  8. הלה נס, יעל דיין מצטרפת לחולדאי, באתר "local", ‏8 בספטמבר 2008(הקישור אינו פעיל, 14.4.2020)
  9. מירב שלמה מלמד, יעל דיין הודחה מרשימת חולדאי: נפגעתי ממנו, באתר ynet, 15 בספטמבר 2013(הקישור אינו פעיל, 14.4.2020)
  10. חיים שכאלה: יעל דיין בספר אישי, באתר ynet, 24 בספטמבר 2014


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יעל דיין27914676