רבי יעקב בן אשר

רבי יעקב בן אשר

לידה	ה'כ"ט 1269, גרמניה
פטירה	י"ב בתמוז ה'ק"ג 5 ביולי 1343 כיוס,יוון
מקום קבורה	כיוס
מקום פעילות	טולדו, ספרד
כינוי	בעל הטורים
תחומי עיסוק	הלכה, פרשנות המקרא
חיבוריו	ארבעה טורים, פירוש "בעל הטורים" על התורה, קיצור פסקי הרא"ש
רבותיו	אביו, הרא"ש

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

קורות חייו

נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וב-1304 ייתכן שעבר עמו לטולדו שבספרד. שני אחיו הגדולים ממנו רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.

למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:

"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו".

אחיו ר' יהודה בן הרא״ש כיהן ברבנות טוליטולה לאחר פטירת אביהם הרא"ש בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.

בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו. יש אומרים שהוא נסע מאשכנז לארץ ישראל.

ממסמכים שהתגלו^{[דרוש מקור]} באי היווני כיוס מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח. עדות נוספת לכך היא מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר מסמן את מקום קבורתו באזור איזמיר.

רחוב הטורים בירושלים נקרא על שמו ושם ספרו. תחנת הרכבת הקלה נקראת "הטורים" על שם הסמיכות לרחוב זה והפניה (החסומה) אליו מרחוב יפו. ברחוב נמצא מכון גולד, מרכז לימודי השלמה אקדמיים ביהדות ליהודיות מחו"ל. בתקופה הבריטית היו ברחוב זה מגרשי ספורט ומועדון, וכיום יש במקום את מרכז חסידות סקווירא.

חיבוריו

הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:

• טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון הלוח העברי עד סוף האלף השישי.
• טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, בשר וחלב, תערובות, עבודה זרה וחוקות הגויים, טהרה, לימוד תורה, כבוד תלמידי חכמים ועוד.
• טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה, גירושין, ייבום ועוד.
• טור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות, עדות ועוד.

מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"בית יוסף" שנכתב על ידי ר' יוסף קארו, כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שהיו לפניו בגמרא ובראשונים. "נושאי כלים" נוספים היו: הב"ח - שכתב רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" שכתב הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך ("מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי יהושע פלק כץ מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך / חושן משפט.

חמיו בקש ממנו לכתוב חיבור מעניין ולא להתעסק רק בהלכה, ולכן כתב פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי הרמב"ן, ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש; הספר נדפס בשתי הוצאות עד אמצע המאה ה-20 (בתקס"ו - 1806, ותקצ"ט - 1839). הפירוש שנדפס בחומשים (בשם הקיצור "בעל הטורים") כולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה (כגון גימטריאות ורמזי מספרים) אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש שייחודית לו; פרשן נוסף שכתב כך היה מהר"ם מרוטנבורג.

בשנת תשל"א הוציא הרב יעקב קאפל רייניץ את פירוש בעל הטורים על התורה במהדורה מתוקנת עם הגהות מכת"י והערות, והיא המהדורה המקובלת כיום בבתי המדרש.

פירושו של רבינו יעקב בן אשר לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", היינו מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ומוסיף אף חידושים משלו. מספרים^{[דרוש מקור: איפה?]} שאת פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ.

חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים" הנודע גם בשם קיצור פסקי הרא"ש (קושטא 1575), בו פסקי הלכה של הרא"ש, בקיצור בלי המשא והמתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנות בו באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הסיבה היא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי התוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.

תקופת חייו של רבי יעקב בן אשר על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

לקריאה נוספת

• א"ח פריימן, הרא"ש, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ו [תרגום מגרמנית, פורסם ב-1920], פרק י"ג עמ' קכא-קע.
• יצחק שטרן, מבוא לפירוש הטור על התורה, ירושלים תשכ"ד [מהד' שנייה].
• יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה : פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות, ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשנ"ו [מהדורה שביעית]. ‬ ‬
• יהודה שביב, הפירוש הארוך של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 170-179.
• אהרן ארנד, הפירוש הקצר של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 180-187.
• יהודא דוב גלינסקי, על תפוצת הטורים בספרד בדור הגירוש ועל קיצור לא ידוע לטור חושן משפט, ישורון יב (תשס"ג) תשפד-תתא.
• יהודא דוב גלינסקי, "וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו" : על תפוצת "ארבעה טורים" לר’ יעקב בן הרא"ש מזמן כתיבתו ועד לסוף המאה ה-15, סידרא יט (תשס"ד) 25-45.
• יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפרוש הטור על התורה, ירושלים: פלדהיים, תשס"ו. ‬

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים ריקים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

• רבי יעקב בן אשר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יעקב בר' אשר, בעל הטורים", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 855-848, באתר HebrewBooks
• פירוש ר' יעקב בן אשר על התורה, באתר דעת
• פירוש התורה בקובצי טקסט להורדה
• ישראל משה תא-שמע, "רבנו אשר ובנו ר’ יעקב בעל הטורים : בין אשכנז לספרד", פעמים 46-47 (תשנ"א) 75-91 = כנסת מחקרים ב (תשס"ד).
• הרא"ש הרשב"א הטור, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
• עדות מר' נתן מברסלב, בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "סיאוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. אתר קברי צדיקים
• מחקר: התגלה מקום קבורת הבעל הטורים, אתר "אהלי צדיקים"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0