יחסי ישראל–פולין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–פולין
ישראלישראל פוליןפולין
ישראל פולין
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072 312,685
אוכלוסייה
10,137,533 38,073,664
תמ"ג (במיליוני דולרים)
540,380 914,696
תמ"ג לנפש (בדולרים)
53,305 24,024
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

בין מדינת ישראל ורפובליקת פולין מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, נכון לשנת 2017, וזאת יחד עם קשרים כלכליים ותרבותיים ענפים בין שתי המדינות. לישראל יש שגרירות רשמית בוורשה, בעוד שלפולין יש שגרירות רשמית בתל אביב. עם זאת, יחסי המדינות עברו טלטלות רבות לאורך השנים, כאשר למקומה הנרחב של פולין במסגרת השואה יש השפעה רחבה על היחסים בין השתיים.

רקע

הודעת השלטונות הנאצים על עונש מוות לכל פולני שיעזור ליהודי, ורשה 1942
ערך מורחב – שואת יהודי פולין

היחסים בין שתי המדינות, עוד מראשיתם, הושפעו רבות מהחלק המשמעותי שתפסה פולין במסגרת השואה, כאשר כ-3 מיליון יהודים פולנים, אשר מנו כ-85% מהאוכלוסייה היהודית במדינה טרם מלחמת העולם השנייה, נרצחו על ידי הנאצים ובעלי בריתם, וזאת יחד עם מספר רב של משתפי פעולה פולנים, אשר במקרים רבים נטלו חלק פעיל[דרוש מקור] בניסיון להשמדתה של יהדות אירופה. עם זאת, במהלך שנות המלחמה היו גם מקרים רבים בהם אזרחים יהודים ניצלו על ידי אזרחים פולנים, מסיבות הומניטריות ואחרות, כאשר לאורך השנים למעלה מ-6,000 פולנים הוכרו כחסידי אומות העולם על ידי מוסד יד ושם[1]. לאירועים אלו הייתה השפעה עמוקה על יחסיהן של שתי המדינות לאורך השנים, אשר באה לידי ביטוי נרחב גם כיום, בעשור השני של המאה ה-21.

בשנים 1945 - 1948, לאחר סופה של מלחמת העולם, ובעקבות הסבל הרב אשר חוותה יהדות פולין במסגרת השואה, לו נחשפו כלל אזרחי פולין (לרבות אלו שאינם יהודים), וכן בתגובה לשורה של אירועים אנטישמיים בפולין אשר כוונו כנגד הניצולים, ואשר הציגו את פולין באור שלילי, פולין תמכה בתביעה הציונית להקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל. תמיכה זו באה לידי ביטוי במסגרתן של הצהרות רשמיות מטעם בכירים בממשלת פולין, וכן במסגרת סיקור אוהד נרחב בעיתונות הפולנית באשר למאבק היהודי למען הקמתה של מדינת ישראל. כמו כן, השלטונות הפולנים אפשרו את קיומם של אימונים צבאיים, אשר התקיימו בשנים 1947 - 1948, והועברו ליהודים אשר גמרו בנפשם לעלות לארץ ישראל ולקחת חלק במאבק כנגד היישוב הערבי ומדינות ערב. בסך הכול, כ-2,500 יהודים השתתפו באימונים צבאיים כגון אלו[2].

היסטוריה

כינון היחסים

העמדה הפולנית האוהדת והפרו-ציונית באותה התקופה באה לידי ביטוי בתמיכתה של פולין בהצבעה על תוכנית החלוקה באו"ם, ב-29 בנובמבר 1947, אשר הביאה בהמשך להקמתה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית. בהמשך, ובעקבות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, פולין הייתה אחת מהמדינות הראשונות אשר הכריזו על הכרה רשמית במדינה החדשה, ועל נכונותה לכונן עמה יחסים דיפלומטיים מלאים ורשמיים.

בספטמבר של אותה השנה הגיעה לפולין המשלחת הדיפלומטית הישראלית הראשונה, בראשותו של הציר ישראל ברזילי. ב-26 בספטמבר 1948 ייסדה המשלחת את צירות ישראל בוורשה, שהייתה הנציגות הדיפלומטית הראשונה שהקימה מדינת ישראל שזה עתה נולדה[2].

יחסי ישראל-פולין בשנים 1948 - 1956

לעליית כוחם של הקומוניסטים בפולין בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, אשר הביאה להצטרפותה של פולין לגוש המזרחי בהנהגת ברית המועצות, הייתה השפעה שלילית ניכרת על היחסים בין פולין וישראל. בין היתר, האיסור אשר חל בשאר שטחי הגוש המזרחי על הגירת יהודים לארץ ישראל, איסור שנקבע על ידי מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ושליטה הטוטליטרי, יוסיף סטלין, השפיע במידה מסוימת גם על פולין, ופגע בחופש של יהודי המדינה לעלות לישראל, כפי שהתקיים עד אז, בתמיכתה של ממשלת פולין (אף כי גם בתקופה זו המשיכה להתקיים עלייה מצומצמת של יהודים מפולין לישראל). גם הצטננות היחסים בין ישראל לברית המועצות החל מתחילת שנות ה-50, בין היתר בעקבות ההטייה הפרו-מערבית ההולכת וגוברת במדיניות החוץ של ישראל, ביוזמתו של דוד בן-גוריון, השפיעה אף היא לרעה על יחסי ישראל-פולין. עם זאת, חרף הצטננות היחסים, גם בתקופה זו המשיכו להתקיים יחסים דיפלומטיים וכלכליים חלקיים בין שתי המדינות, ובניגוד למדינות אחרות ברחבי הגוש הקומוניסטי בתקופת הסטליניזם, לא נערך בפולין מסע תעמולה אנטי ציוני נרחב, ולא התקיימו בה משפטי ראווה בעלי אופן אנטישמי, כגון משפט הרופאים בפראג בראשיתה של שנת 1953[3].

תקופת גומולקה

ולדיסלב גומולקה
ערך מורחב – עליית גומולקה

היחסים בין שתי המדינות זכו לעדנה זמנית החל משנת 1956, שנים ספורות לאחר מותו של סטלין, עם עלייתו לשלטון של הנשיא הפולני הרפורמיסט, ולדיסלב גומולקה. במסגרת ניסיונותיו של גומולקה לבצע רפורמה כללית במדיניות החוץ והפנים של פולין, וזאת במסגרתו של הליך דה-סטליניזציה מקיף, ביטל גומולקה את האיסור על עלייתם של יהודי פולין לישראל באופן רשמי. בעקבות זאת, עלו לישראל כ־50 אלף יהודים, חלקם במקור תושבי ברית המועצות שהיו אזרחי פולין בעבר. עלייה זו זכתה לכינוי "עליית גומולקה", על שם הגורם המרכזי שאיפשר את התרחשותה[4].

ניתוק היחסים בעקבות מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים, אשר החלה ב-5 ביוני 1967, הביאה למשבר ביחסי שתי המדינות. ב-6 ביוני, יום לאחר פרוץ הקרבות, הודיעה ממשלת פולין על ניתוק מוחלט של היחסים הדיפלומטיים והכלכליים שבין ישראל לפולין, וזאת בעקבות העמדה הפולנית הרשמית, אשר הוכתבה לה במידה רבה על ידי ברית המועצות, אשר באה לידי ביטוי בהצהרה בדבר "תמיכתה המלאה [של פולין] במאבקן הצודק של הרפובליקה הערבית המאוחדת ומדינות ערב המאוחדות כנגד התוקפן [ישראל]". הדבר התרחש על רקע החלטה משותפת של כלל מדינות הגוש המזרחי, ובמסגרתו ניתקו כלל מדינות הגוש את יחסיהם עם ישראל, למעט רומניה. הקרע ביחסים בין שתי המדינות הביא גם, לראשונה מאז הקמתה של מדינת ישראל ויסוד היחסים הרשמיים בין שתי המדינות, לפתיחתו של מסע אנטי-ציוני חסר תקדים בפולין, אשר הוביל לסילוקם של יהודים פולנים ממוקדי הכוח במדינה, וביטול חברותם של רבים מהם במפלגה הקומוניסטית השלטת. כמו כן, קיים תיעוד בדבר עלייה ניכרת במספר גילויי האנטישמיות ברחבי פולין באותה התקופה[3].

הסחף האנטי-ציוני בקרב ממשלת פולין החמיר עוד בעקבות "אירועי מארס 1968". האירועים החלו בעקבות הפגנת סטודנטים באחד מהקמפוסים בוורשה, אשר מחו על סילוקם של שני סטודנטים יהודים מהאוניברסיטה, כביכול על רקע אנטישמי. בהמשך התקיימו הפגנות נוספות של סטודנטים בערים נוספות בפולין, אשר הביעו סלידה מהעלייה בגילויי האנטישמיות במדינה, ובדגש על גילויים מטעם הממסד הפולני. בתגובה יצאה ממשלת פולין במתקפת תעמולה חזיתית כנגד הסטודנטים, בטענה כי הם פועלים בשירותה של "הציונות העולמית", וכן הגבירו את מסע הרדיפה כנגד יהודי המדינה, אשר החל להתמקד בכלל יהודי המדינה, לרבות אלו חסרי זיקה ציונית. בשעה שמאות יהודים סולקו ממקום עבודתם, ומספר לא ידוע של סטודנטים ממוצא יהודי גורשו מהאוניברסיטאות במדינה, החלה תנועת הגירה נרחבת של יהודים מהמדינה, אשר היקפה נאמד בכ-15,000 יהודים אשר היגרו מפולין עד לשנת 1969, בעידודה הרשמי של ממשלת פולין[3]. היחסים בין שתי המדינות לא התאחו מחדש אלא בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי ב-1989, ובשנה זו נותרו בפולין בין 5,000 ל-10,000 יהודים, כאשר חלקם הסתירו את מוצאם היהודי. באפריל 1988 ביקרה בפולין משלחת מישראל בהשתתפות שר החינוך יצחק נבון ושר המשפטים אברהם שריר בפולין לרגל אירוע מצעד החיים הראשון ואירוע 45 שנים למרד גטו ורשה אך פגישות שתוכננו עם הדרגים המקבילים לשרים לא התקיימו בסופו של דבר.[5][6] במהלך הביקור שריר נפגש עם ראש המוסד למלחמה בפושעים הנאצים (פול'), קז'ימירש קאקול (פול') ונבון נפגש עם הנריק יבלונסקי (אנ'), לשעבר נשיא פולין ומחברי הוועד המארגן של אירועי 45 שנה למרד גטו ורשה.

כינון מחודש של היחסים

בית קונסול הכבוד של פולין בירושלים

היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות חודשו בסופה של שנת 1990, וזאת זמן קצר לאחר נפילתו של המשטר הקומוניסטי בפולין, לרבות הוצאתה מהחוק של המפלגה הקומוניסטית עצמה[7]. מאז כינונם המחודש של היחסים בין המדינות, פולין מהווה אחת מידידותיה הקרובות ביותר של מדינת ישראל באירופה, ובין שתי המדינות מתקיימים קשרים אמיצים בתחומי הדיפלומטיה, המסחר והתיירות. בין היתר, פולין מעניקה לישראל גיבוי לעמדתה ביחס לאיראן, ותומכת בפעולה נחרצת במטרה למנוע מאיראן גישה לנשק גרעיני[8]. בו בזמן, מבחינת ממשלת פולין, הידוק היחסים עם ישראל מסייע גם להידוק יחסיה עם ממשלת ארצות הברית. כאשר בשל מעמדה הגיאו-פוליטי הייחודי של פולין, אשר שוכנת בין שתי מעצמות צבאיות אשר בעבר ניהלו כנגדה מלחמות עקובות מדם, כינון יחסים קרובים עם מעצמת העל היחידה בעולם נועד להוות עירבון לביטחונה[9].

בתחילת חודש נובמבר 2013, ראש ממשלת פולין, ברוניסלאב קומורובסקי, קיים ביקור רשמי בישראל, אשר במסגרתו נפגש עם נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, וכן עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. במסגרת פגישתו עם הנשיא פרס הבהיר קומורובסקי, כי "פולין מתבוננת באופן מיוחד בתפקודה של ישראל בעולם, ומגלה רגישות מיוחדת לכל איום על ריבונותה של מדינת ישראל. פולין רגישה לכל גילוי של אנטישמיות, ורגישה לאתגרי הביטחון וההגנה, העומדים בפני ישראל ובפני פולין"[10]. בתגובה, הנשיא פרס הודה לראש הממשלה הפולני על ידידותו ותמיכתו ארוכת השנים במדינת ישראל, והדגיש כי ישראל מעריכה את קולה הצלול של פולין בסוגיה האיראנית[11].

ב-17 בינואר 2017 ביקר אנדז'יי דודה, נשיא פולין, בישראל כאורח כבוד של יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין. במהלך הביקור הניח זר על קברו של יוני נתניהו בהר הרצל[12]. בפתח ביקורו אמר דודה כי "האנטישמיות היא מעשה בזוי"[13].

ב-1 בפברואר 2018, אישר הסנאט של פולין הצעת חוק האוסרת על האשמת פולנים במעורבות נגד יהודים בשואה[14][15]. החוק גרר ביקורת נוקבת בישראל[16]. המשבר בין ישראל לפולין החריף לאחר שנשאל ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי, על החוק והשיב כי יהודים שיתפו פעולה עם הנאצים כשם ששיתפו הפולנים[17][18][19][20].

יחסים כלכליים

עד לשנת 1975, בין שתי המדינות כמעט ולא התקיימו יחסים כלכליים, וזאת במידה רבה בעקבות הנתק הדיפלומטי בין המדינות, וכן לחצן של מדינות ערב, במסגרת החרם הערבי על מדינת ישראל.

בשנים 1975 - 1986, החל להתקיים סחר ראשוני בהיקף מצומצם בין שתי המדינות, וזאת בהיקף נמוך אשר נע בסביבות 1.5 - 2.5 מיליון דולר בשנה.

החל משנת 1986, היחסים הכלכליים בין שתי המדינות החלו לצבור תאוצה, בין היתר בעקבות הניצנים הראשונים של התפרקות הגוש המזרחי, אשר איפשרו לפולין להתנער באופן גובר והולך מתכתיביה של ברית המועצות ביחס למדיניות החוץ שלה. בשנת 1987 הקימה פולין לראשונה נציגות עסקית רשמית בתל אביב, אשר נועדה לסייע בקידום היחסים הכלכליים בין המדינות. בשנת 1989 החלו להתקיים טיסות מסחריות שבועיות סדירות בין שתי המדינות - מה שתרם רבות לכינון קשרי המסחר ההדדיים[21]. במהלך שנת 2006 שודרג הסכם הטיסה, ואיפשר את קיומן של טיסות שכר בין שתי המדינות ללא כל הגבלה[22].

בעקבות כינונם מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות בשנת 1990, היקף הסחר ההדדי בין השתיים עלה במידה ניכרת, וזאת בין היתר הודות לחתימה על אמנת מס בין שתי המדינות, אשר התרחשה ב-22 במאי 1991[23]. במהלך חודש יוני 2003, ובמסגרת כנס לפיתוח עסקים בין ישראל לפולין, אשר התקיים במלון שרתון בראשות סגן שר התמ"ת, מיכאל רצון, נחשף כי היקף ההשקעות הישראליות בפולין באותה עת עמד על סכום של כמיליארד דולר, עלייה ניכרת ביחס לעבר[24].

במהלך חודש פברואר 2004, שר התמ"ת וממלא מקום ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, קיים ביקור רשמי בפולין, במהלכו קיים פגישות אישים בכירים המשטר הפולני, לרבות נשיא פולין, אלכסנדר קובשנייבסקי. במסגרת הפגישות, נמסר כי פולין עתידה לתמוך בבקשת ישראל להצטרף לארגון המדינות המפותחות, וזאת בין היתר הודות להתעניינות הפולנית בידע ובניסיון הישראלי בכל הקשור לטכנולוגיות לאבטחת גבולות[25].

נכון לשנת 2011, היקף המסחר בין שתי המדינות נאמד על סכום של למעלה מחצי מיליארד דולר לשנה, מתוכו הייבוא השנתי מפולין לישראל עמד על סך של כ-283 מיליון דולר, והייצוא השנתי לפולין של תוצרת ישראלית עמד על סך של כ-269 מיליון דולר. התחומים העיקריים בהם מתרכז הסחר ההדדי הם תחום מוצרי התעשייה האלקטרו-מכנית (כ-35% מהיקף הסחר שבין שתי המדינות) ומוצרי חקלאות ומזון (כ-19% מהיקף הסחר שבין שתי המדינות)[26].

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בוורשה, הפועלת לקידום הסחר בין המדינות ומסייעת לחברות ישראליות, המעוניינות לפעול במדינה. הנספח הכלכלי בוורשה (אחראי גם על צ'כיה) הוא טל הרמלין[27].

במהלך חודש נובמבר 2013, במסגרת ביקורו הרשמי שלנשיא פולין ופמלייתו בישראל, נציגי ישראל ופולין חתמו על מזכר הבנות הנוגע לשיתוף פעולה מדעי, וזאת כשלב הראשון לקראת החתימה על הסכם שיתוף הפעולה עצמו, אשר צפוי להיחתם בתחילת שנת 2014. החתימה נעשתה על רקע ביקורו של שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, ביוני של אותה השנה בוורשה[28].

יחסים בטחוניים

בין שתי המדינות מתקיימים יחסים בטחוניים הדוקים, ובכלל זה בין השירותים החשאיים הפולניים וקהילת המודיעין הישראלית, אשר פועלים במשותף במסגרת המלחמה כנגד הטרור[29]. צה"ל מקיים תרגילים משותפים עם צבא פולין, אשר החל משנת 2012 כוללים גם תרגילים אוויריים משותפים[30]. במהלך חודש נובמבר 2013, ובמסגרת ביקורו של נשיא פולין בישראל, נמסר כי פולין מעוניינת להגביר את שיתוף הפעולה עם התעשיות הביטחוניות של ישראל, ולחתום על עסקאות ענק, בהיקף שעשוי להגיע למאות מיליוני אירו[31][32].

יחסים תרבותיים

יהודים בפולין, 1765
שלט לזכר מורשת יהדות פולין, על תפארתה וחורבנה (2005)
המוזיאון היהודי בוורשה
ערך מורחב – יהדות פולין, המכון הפולני בישראל

יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד מלחמת העולם השנייה, מהקהילות החשובות שבקהילות עם ישראל בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית, לצד תקופות של אנטישמיות קשה, רדיפות, פרעות וגירושים, ששיאן היה השמדתה הכמעט מוחלטת במלחמת העולם השנייה. ההיסטוריה התרבותית העניפה של הקהילה היהודית בפולין, אשר בתקופה שטרם מלחמה העולם השנייה היוותה שם דבר בקרב יהדות אירופה, זוכה להכרה נרחבת כיום בקרב ממשלת פולין, אשר מקדישה מאמצים רבים לשימורה והצגתה של התרבות היהודית במדינה. בין היתר, מקציבה ממשלת פולין סכום כספי שנתי הנועד לשימורם ושיקומם של בתי כנסת עתיקים במדינה, וכן מקיימת תוכנית סבסוד של מוסדות תרבות יהודיים במדינה, ביניהם תאטראות יהודיים בשפת היידיש[33].

בצעד נוסף אשר נועד לקרב בין שתי המדינות, ייסד משרד החוץ הפולני את המכון הפולני בישראל ביוני 2000. המכון שם לו למטרה לקדם ולהפיץ את התרבות הפולנית בישראל, ובמסגרת פעילותו הוא מקיים אירועים מגוונים בכל תחומי האמנויות, עורך קורסים ללימודי פולנית, וברשותו ספרייה שבה למעלה מ-6,000 כותרים בשפה הפולנית.

מספרם הרב של אזרחי ישראל אשר מוצאם מפולין הביא להקמתם של מספר רב של עמותות עצמאיות, אשר פועלות לשם הנצחת זכר הקהילה היהודית בפולין לאורך השנים. בין ארגונים אלו ניתן לציין את התאחדות יוצאי פולין בישראל, אשר פועלת בהתמדה לשם קיום אירועי הנצחה לבני הקהילה היהודית ברחבי פולין, וכן לשיקומם של בתי כנסת ומבני ציבור יהודיים ברחבי פולין, וזאת בשיתוף פעולה עם בני הקהילה היהודית בפולין, ובתמיכתה של ממשלת פולין[34].

שיתוף הפעולה התרבותי הנרחב בין שתי המדינות, הביא להכרזה בדבר היותה של שנת 2009 "שנת פולין בישראל". המיזם החדשני, אשר החל באביב 2008 ונמשך עד אביב 2009, הושק כיוזמה משותפת של משרד התרבות הישראלי ומשרד החוץ הפולני. מטרתו של המיזם הייתה לתרום להידוק הקשרים בין החברה הישראלית והחברה הפולנית, וזאת על ידי חיזוק הקשרים התרבותיים, הכלכליים, המדעיים והתיירותיים בין אזרחי שתי המדינות[35]. במהלך השנה, ממשלת פולין תמכה בלמעלה מ-140 פרויקטים תרבותיים שונים, וזאת בסכום כולל של למעלה מ-3 מיליון יורו[36]. בנובמבר 2013 יזם המכון הפולני בישראל את שבוע האוכל הפולני הראשון מסוגו שהתקיים בארץ, ובמסגרתו התקיימו מעל 40 אירועים בירושלים, חיפה ותל אביב.

מסע בני נוער לפולין

בני נוער מניפים דגלי ישראל בטרבלינקה
ערך מורחב – מסע בני נוער לפולין

מסע בני נוער לפולין הוא מן הפעילויות המרכזיות במערכת החינוך בישראל סביב הוראת השואה. המסעות לפולין הפכו לאחת התופעות החשובות בעיצובו של זיכרון השואה בסוף המאה ה-20. סביב המסעות התפתח דיון ציבורי ואקדמי נרחב, והוא חלק בלתי נפרד מהדיון על הוראת השואה ומקומה במערכת החינוך, דיון שהוא עצמו חלק מדיון רחב עוד יותר, על עיצוב זכר השואה בחברה הישראלית בכלל.

המסעות נערכים למעשה לאורך כל השנה. בשבוע שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך מצעד החיים, ששיאו בטקס במחנה ההשמדה אושוויץ ביום הזיכרון עצמו. בטקס משתתפים בני נוער מישראל ומהתפוצות, בליווי נציגי צה"ל ונציגים רשמיים של מדינת ישראל.

לצד משלחות של בני נוער, יוצאות לפולין מדי שנה גם משלחות מטעם צה"ל ("עדים במדים") וכן משלחות סטודנטים[37].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יוסף גוברין, יחסי ישראל עם ארצות מזרח אירופה: מעת ניתוקם בשנת 1967 עד חידושם בשנים 1989 - 1991, הוצאת מאגנס, 2009
  • מרקוס זילבר, תעודות ליחסי ישראל־פולין, 1945–1967, גנזך המדינה, 2009

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–פולין בוויקישיתוף

יחסים כלכליים

יחסים תרבותיים

הערות שוליים

  1. ↑ שמות ומספרי חסידי אומות העולם – לפי ארץ ומוצא אתני, באתר יד ושם
  2. ^ 2.0 2.1 Israeli-Polish Relations, באתר שגרירות ישראל בפולין
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 אנת פלוצקר, 'ארצות מולדת': ניתוק היחסים בין ישראל לפולין, יוני 1967. ישראל, חוברת 20, אביב תשע"ב, 2012
  4. ↑ אתר למנויים בלבד אביבה לורי, גם לנו זה לא היה קל, באתר הארץ, 2 במרץ 2013
  5. ↑ ברוך מאירי ונורית דברת, בכיר פולני לשריר: נעשה הכל להעמיד לדין פושעים נאצים, מעריב, 17 באפריל 1988
  6. ↑ על יצחק נבון ומשלחות הנוער לפולין באתר ארכיון המדינה
  7. ↑ הצעות לסדר היום עשר שנים לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם פולין, באתר הכנסת
  8. ↑ הצהרת ראש הממשלה בוורשה, פולין, באתר משרד ראש הממשלה
  9. ↑ אטילה שומפלבי, "האנטישמיות בפולין יצאה מהאופנה", באתר ynet, 5 בדצמבר 2003
  10. ↑ יורי ילון, ‏נשיא פולין: "רגישים לגילויי אנטישמיות", באתר ישראל היום, 4 בנובמבר 2013
  11. ↑ פרס: ישראל מעריכה את קולה הצלול של פולין בסוגיה האיראנית, באתר רשת ב'
  12. ↑ נשיא פולין המבקר בישראל עלה לקברו של יוני נתניהו, באתר כל הזמן
  13. ↑ נשיא פולין: פולנים שרצחו יהודים הוציאו עצמם מהעם הפולני, באתר הארץ
  14. ↑ איתמר אייכנר וסוכנות הידיעות, פולין: הסנאט אישר את החוק שאוסר להאשים פולנים בשואה, באתר ynet, 1 בפברואר 2018
  15. ↑ רויטרס, ‏למרות המחאות: הסנאט הפולני אישר את "חוק השואה", באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2018
  16. ↑ אריק בנדר, ‏"יריקה בפני ישראל": במערכת הפוליטית זועמים על אישור החוק הפולני, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2018
  17. ↑ אנטוניה ימין וגילי כהן, ר"מ פולין: "לנאצים היו משתפי פעולה פולנים כשם שהיו משתפי פעולה יהודים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בפברואר 2018
  18. ↑ ראש ממשלת פולין עומת עם סיפור משפחתי מהשואה - והתשובה הדהימה, באתר ynet, 17 בפברואר 2018
  19. ↑ ארז לין וסוכנות הידיעות, ‏ראש ממשלת פולין: "היו גם יהודים שעזרו לנאצים", באתר ישראל היום, 17 בפברואר 2018
  20. ↑ אתר למנויים בלבד נעה לנדאו, ראש ממשלת פולין: בשואה היו פושעים פולנים כשם שהיו גם יהודים, באתר הארץ, 17 בפברואר 2018
  21. ↑ התרחבות יחסי המסחר פולין ישראל
  22. ↑ ערוץ 7, בקרוב: טיסות שכר ללא הגבלה בין פולין וישראל, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2006
  23. ↑ אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין פולין
  24. ↑ סגן שר התמ"ת פתח את מושב כנס לפיתוח עסקים בין ישראל לפולין, באתר משרד הכלכלה
  25. ↑ בפגישות אולמרט בפולין: פולין מעוניינת בידע וניסיון ישראלי בכל הקשור לטכנולוגיות לאבטחת גבולות, באתר משרד הכלכלה
  26. ↑ שיתוף הפעולה הכלכלי בין פולין לישראל, באתר שגרירות פולין בישראל
  27. ↑ טל הרמלין בבלוג מינהל סחר חוץ
  28. ↑ ישראל ופולין חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי, באתר nrg
  29. ↑ אמנון ברזילי, ישראל ופולין יילחמו במשותף בטרור, באתר הארץ, 21 במרץ 2002
  30. ↑ לראשונה: חילות האוויר של ישראל ופולין קיימו אימון משותף
  31. ↑ יוסי מלמן, פולין ביקשה להגביר את שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום המל"טים, סופהשבוע, 8 בנובמבר 2013
  32. ↑ גילי כהן, צפו: חילות האוויר של ישראל ופולין מתאמנים, באתר הארץ, 14 במרץ 2012
  33. ↑ גל הורביץ, ‏פולין האחרת, באתר ישראל היום, 22 ביולי 2011
  34. ↑ הבלוג של התאחדות יוצאי פולין בישראל
  35. ↑ פולין וישראל מנפיקות בול משותף, באתר News1
  36. ↑ שנת פולין בישראל תסתיים הערב באירוע הפתיחה של פסטיבל ישראל, באתר גלובס
  37. ↑ משלחות תלמידים לפולין - מסמך רקע, באתר הכנסת

תבנית:יחסי החוץ של ישראל תבנית:יחסי החוץ של פולין

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יחסי_ישראל–פולין&oldid=1474501"