רבי צבי הירש רוזנבוים

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ סיום כהונה, חסידות, צאצאים, הקודם, הבא, תחילת כהונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים
רבי צבי הירש רוזנבוים

לידה	י"ד בחשוון תר"פ
פטירה	ט"ז באייר תשס"ו ירושלים
מקום קבורה	הר הזיתים
מקום מגורים	בראדזשין, סיגוט, כפר אתא, ירושלים
חיבוריו	תורת חיים ואמונה, קדושת צבי
רבותיו	רבי אליעזר זאב מקרטשניף, רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, רבי אהרן רוקח מבעלז
בת זוג	שפרה בת רבי חיים מרדכי מנדבורנה
אב	רבי ניסן חיים רוזנבוים מבראדשין

רבי צבי הירש רוזנבוים (י"ד בחשוון תר"פ, 1920 - ט"ז באייר תשס"ו, 2006) היה האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט (בסוף ימיו נקרא: קרעטשניף ירושלים), ומייסד חסידות קרעטשניף סיגעט.

קורות חייו

נולד בסיגוט בי"ד בחשוון שנת תר"פ, לרבי ניסן חיים בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. בשנת תרפ"ד עבר אביו להתגורר בבראדשין לאחר שהתמנה שם כאב"ד. רבי צבי הירש הוכר כילד מוכשר, ובהיותו בן תשע (בשנת תרפ"ט) נשלח לגור בחצר זקינו בסיגוט שגידלו וחינכו ולמד אתו עד הבר מצוה. בשנת תרצ"ג, לאחר הבר מצוה, נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב בראשות האב"ד רבי דוד הלוי איש הורביץ בעל שו"ת 'אמרי דוד', שם למד בחברותא עם רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן, ושם כינוהו חביריו ה"עובד". בחורף ה'תרצ"ז נסע ללמוד בעיר סאטמאר אצל דודו רבי בערצי לייפער אשר שימש שם כדיין, ובקיץ שב לחצר זקנו בסיגוט, שם נשאר עד השואה. עבר את השואה במחנה ההשמדה אושוויץ, ולאחר השואה עלה לארץ ישראל. בכ"ח בתמוז תש"ה הגיע לירושלים, שם למד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי, כשהוא עורך טישים בעודו בחור. בי"ז בסיון תש"ו נשא את הרבנית שפרה, בת דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנה שהיה חתן זקינו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. לאחר חתונתו נשלח על ידי רבי אהרן מבעלז לקריית אתא (נקראה אז: כפר אתא) והקים בה קריה בשם 'שיכון סיגוט' עם ישיבה ותלמוד תורה שלמדו בשפת היידיש. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים, והקים את בית מדרשו ברחוב אבינועם ילין.

כמו כן הקים בתי מדרש בבית שמש, בני ברק, ויליאמסבורג ולונדון.

האדמו"ר היה ידוע בעבודתו בעיקר בשבת, שבו היה מתפלל בהתלהבות גדולה, וערך טישים במשך שעות ארוכות, בו הלהיב את כל המשתתפים לקדושת שבת.

היה ידוע כקנאי, ואסר על חסידיו להשתתף בבחירות וללכת לכותל. למרות קנאותו היה מקרב ומכבד כל יהודי ללא הבדלי עדות ומגזרים.

נפטר בט"ז באייר ה'תשס"ו, ובהלוויתו השתתפו אלפי אנשים ונטמן במרומי הר הזיתים בחלקת קרעטשניף-סיגעט.

לאחרי פטירתו הוכתרו שני בניו לאדמורי"ם:

• בנו בכורו רבי ניסן מקרעטשניף ירושלים.
• רבי זיידא אליעזר זאב מקרעטשניף סיגעט.

רבותיו

היה תלמיד מובהק וחביב של זקינו רבי אליעזר זאב מקרטשניף, אבל נתדבק גם בשאר צדיקי דורו כרבי יואל מסאטמאר ורבי אהרן מבעלז ועוד. כמו כן היה מקורב לאדמור"י חב"ד והיה בקי בספריהםובפרט בספרי בעל התניא, וכשדיבר אודותו אמר 'הרבי הבעל התניא'.

צאצאיו

• רבי ניסן, חתן רבי משולם זוסיא טברסקי מטשרנוביל, הוא האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים. חצרו היא בבית מדרשו של אביו, ויש לו בתי מדרשים ברחוב השל"ה בבני ברק וגם בבית שמש באלעד ובלונדון. בשנת ה'תשע"ז פתח ישיבה באלעד שאיננה מקבלת תקציבים ממשלת ישראל^{[דרוש מקור]}.
  • רבי מאיר איתמר חתן רבי שמואל דוד, בן רבי שלום קרויז, אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מנדבורנא ווערדיין. מכהן בחיי אביו כאדמו"ר מטרעבישאן בויליאמסבורג.
• רבי זיידא אליעזר זאב, הוא האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט, התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש. בשנת ה'תשע"ה עבר לגור בירושלים, שם יש לו בית מדרש ברחוב רפפורט 12 בשכונת בית ישראל. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.
• בתו רייצא ברכה, נשואה לרבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלה בני ברק.

תלמידיו המפורסמים

• האדמו"ר מניקלשבורג הרב יחיאל מיכל לייבוביץ.
• הרב יצחק מאיר מורגנשטרן האדמו"ר מתורת חכם.
• הרב גמליאל רבינוביץ ראש ישיבת שער השמים.
• הרב ישכר בער לייפר האדמו"ר מבישטינא.
• המשפיע הרב אברהם משה פרנקל מאנטווערפן.

ספריו

• תורת חיים ואמונה עה"ת.
• קדושת צבי עה"ת.
• רזא דעובדא - תולדות זקינו מוהרא"ז מקרעטשניף זי"ע.

ראו גם

• חסידות קרעטשניף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0