חסידות בישטינא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התוועדות י"ט כסלו אצל האדמו"ר מבישטנא

חסידות בישטינא היא חצר חסידית, ענף מגזע נדבורנא ופרמישלן. בסוף ימיו שימש האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה בעיר בושטינה שבחבל מרמרוש ושם נפטר. לאחר פטירתו הקים נכדו רבי איתמר לייפר את חצרו בעיר זו.

תולדות החסידות

חסידות נדבורנא מקורה מרבי מאיר הגדול מפרמישלאן תלמידו של הבעל שם טוב. בן נינו של רבי מאיר היה רבי מרדכי מנדבורנא. רבי מרדכי עבר באמצע חייו לבישטינא שבחבל מרמרוש שם המשיך לנהל את חצרו.

רבי איתמר מבישטינא

לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה בט"ו בתשרי תרנ"ה ייסד נכדו רבי איתמר, בן בנו רבי ישכר בער מסאטמר, את חצרו בבישטינא. אביו כיהן כאדמו"ר בעיר סאטמר אך לא ייסד חצר חסידית, ואילו אחי אביו רבי מאיר ורבי ישראל יעקב ייסדו את חסידות קרעטשניף וחסידות חוסט.

רבי איתמר נודע כגאון גדול בתורה. היה חתנו של רבי ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח. פתח בעיר בישטינא ישיבה לבחורים ושימש שם כמורה הוראה לכל עיירות הסביבה. בימי חייו כתב רבי איתמר חידושי תורה ותשובות בהלכה לרוב, אשר רובם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בח' בסיוון תש"ד. חתנו היה רבי ישכר בער לייפר מזאלינא (נכדו של רבי יוסף מנירדהז-דברצין).

רבי מרדכי לייפר מבישטינא

בנו רבי מרדכי לייפר נישא לפני מלחמת העולם השנייה והיה לעזר לאביו בהנהגת העיר. רבי מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור בברוקלין שבניו יורק. רוב ימיו סירב לנהוג כאדמו"ר על אף שהיה עני ועל אף בקשותיו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא שימשיך את הנהגת אבותיו באדמורו"ת והבטחותיו שתהיה לו פרנסה וחסידים. רבי מרדכי חי בפשטות והתייגע בעבודת ה' ובלימוד התורה. בסוף ימיו כשהוקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת מעריציו ופתח בביתו בית המדרש. נפטר בכ"ה בטבת תשנ"ב ועל פי בקשתו הועלתה מיטתו לקבורה בארץ ישראל בבית הקברות העתיק שבעיר טבריה לא הרחק מחלקת תלמידי הבעל שם טוב.

בני רבי מרדכי מבישטינא

  • רבי איתמר מבישטינא. בנו השני של רבי מרדכי. מתגורר בירושלים. מפורסם כתלמיד חכם וכידען גדול.

בן נוסף הוא רבי חיים ברוך שמתגורר בטאהש שבקנדה מכהן שם כמשפיע חסידות טאהש.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0