רבי צבי הירש רוזנבוים
לידה |
7 בנובמבר 1919 י"ד בחשוון ה'תר"פ | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | ט"ז באייר ה'תשס"ו (בגיל 86) | ||||
מקום מגורים | סיגעט, כפר אתא, ירושלים | ||||
חיבוריו | רזא דשבת ורזא דעובדא מתורת זקינו רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף | ||||
אב | רבי ניסן חיים | ||||
אם | הרבנית ראצה רוזנבוים | ||||
|
רבי צבי הירש רוזנבוים (י"ד בחשוון ה'תר"פ, 1919 – ט"ז באייר ה'תשס"ו, 14 במאי 2006) היה האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט.
קורות חייו
נולד בי"ד בחשוון שנת תר"פ בסיגוט לאביו רבי ניסן חיים מבראדשין בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף ולרבנית ראצה בתו של רבי צבי הירש ריינמן, הוא נקרא על שם סבו זה. בשנת תרפ"ד התמנה אביו כאב"ד בראדשין ועבר לגור שם.
בשנת ה'תרפ"ט (בגיל 9) נשלח לגור אצל סבו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף בסיגוט שגדלו וחנכו עד הבר מצווה בשנת תרצ"ג.
לאחר הבר מצווה נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב בראשות האב"ד רבי דוד הלוי איש הורביץ בעל שו"ת אמרי דוד ולמד בחברותא שם עם רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן שם כינוהו חבריו "העובד". בחורף ה'תרצ"ז נסע ללמוד בסאטמאר אצל דודו רבי ישכר בער לייפר אשר שימש כדיין במקום, בקיץ שב לחצר סבו בסיגוט שם נשאר עד השואה.
עבר את השואה במחנות ההשמדה אושוויץ ובוכנוואלד. אחרי השואה עלה לארץ ישראל ובכ"ח בתמוז תש"ה הגיע לירושלים, למד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי אליו נקשר מאוד ורבו חבבו והעריכו ובהיותו יתום מהוריו שנספו בשואה הובילו רבו רבי יוסף צבי לחופה. ערך טישים בעודו בחור. נשא לאשה את שפרה בת דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנה חתן סבו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף, לאחר חתונתו, בעצת רבי אהרן מבעלז עבר לכפר אתא והקים קריה את "שיכון סיגט" עם ישיבה ותלמוד תורה. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים והקים בית מדרש ברחוב אבינועם ילין.
כמו כן הקים בתי מדרש בבית שמש, בבני ברק, בויליאמסבורג ובלונדון.
רבי צבי הירש קירב וכיבד כל יהודי. היה קנאי ואסר להשתתף בבחירות וללכת לכותל המערבי (עוד קודם שאסר זאת רבי יואל מסאטמאר). וכן התפרסם בעבודת ה' בעיקר בשבת שבה היה מתפלל בהתלהבות גדולה, ועורך טישים שעות ארוכות, בהם הלהיב את המשתתפים לקדושת שבת.
נפטר בט"ז באייר ה'תשס"ו, ונטמן במרומי[1] הר הזיתים.
צאצאיו
- הרב ניסן, האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים, חתן רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. חצרו היא בבית מדרשו של אביו[2][3].
בניו:
- הרב דוד שלמה חתן האדמו"ר מבוסטון בית שמש מכהן כרב הצעיר.
- הרב מאיר איתמר[4] מגיד מישרים, מכהן בחיי אביו כאב"ד טרעבישאן בויליאמסבורג. יו"ר ארגון 'לחמי מרדכי - מזון ישעיה'.
- הרב זיידא אליעזר זאב, האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט, ובית מדרשו ברחוב רפפורט בירושלים[6].
- בתו רייצא ברכה, נשואה להרב יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלה בני ברק.
תלמידיו המפורסמים
- הרב יוסף יחיאל מיכל ליבוביץ, האדמו"ר מניקלשבורג.
- הרב יצחק מאיר מורגנשטרן האדמו"ר מתורת חכם.
- הרב גמליאל רבינוביץ ראש ישיבת שער השמים.
- הרב ישכר בער לייפר האדמו"ר מבישטינא.
- המשפיע הרב אברהם משה פרנקל מאנטווערפן.
ספריו
- תורת חיים ואמונה עה"ת.
- קדושת צבי עה"ת.
- רזא דעובדא - תולדות זקינו מוהרא"ז מקרעטשניף.
קישורים חיצונים
- הרה"ק רבי הרעשל'ע מקרעטשניף באמירת תשליך, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 05:30)
- הרה"ק מקרעטשניף זצוק"ל בריקוד "מצוה טאנץ" אצל חתונת נכדו בעיה"ק ירושלים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 02:01)
הערות שוליים
- ^ כרטיס קבר האדמו"ר מקרעטשניף
- ^ ויש לו בתי מדרשות ברחוב השל"ה בבני ברק, בבית שמש ובלונדון. בשנת ה'תשע"ז הוא פתח ישיבה באלעד
- ^ משה ויסברג • צילום: מאיר וידר, קרעטשניף ירושלים פתחו את 'מבצר התורה' באלעד, באתר בחדרי חרדים, 9 באוקטובר 2016
- ^ חתן רבי שמואל דוד, בן רבי שלום קרויז, אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מנדבורנא ווערדיין
- ^ יואל ביטלמן, בחדרי חרדים, שעות לפני קבלת הפנים לאדמו"ר: בית המדרש נשרף, באתר בחדרי חרדים, 27 באפריל 2011
- ^ התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש, בשנת ה'תשע"ה עבר לירושלים. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון[5]. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.