רבי דוד מתתיהו רבינוביץ
רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו תרפ"ח, 18 בדצמבר 1927 - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח, 25 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מביאלא בני ברק, ולפני כן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא. היה גם מלחין ומחבר ספרי חסידות והדרכות.
תולדותיו
נולד בעיר שדליץ שבפולין לרבי יחיאל יהושע, האדמו"ר מביאלא. כשהיה בן 12 פרצה מלחמת העולם השנייה. עם פלישת הנאצים לפולין ב-1939 נמלט עם אביו ובני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הסובייטים שלחו אותם לסיביר. בשנת ה'תש"ב (1942) עלה לארץ ישראל עם אחיו (לימים האדמו"רים רבי יצחק יעקב רבינוביץ ורבי בן ציון רבינוביץ) בערב פורים ה'תש"ג (1943), במסגרת עליית ילדי טהרן. האחים התקבלו בארץ על ידי אחותם הבכורה גיטל ובעלה חיים גוטהלף בתל אביב, ועל ידי דודתו של אביו ובעלה רבי יוסף צבי קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ רבה הראשון של בני ברק.
עם ילדי טהרן התקבל במוסדות שהקים הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז'. למד בחברותא עם הרב יעקב אדלשטיין את מסכת חולין, לאחר שנצטווה מאביו במכתב מסיביר ללמוד לימודי רבנות. הרב כהנמן אמר על כך שאלה "חולין שנעשו על טהרת הקודש"[1]. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה לרבנות מדודו, הרב קאליש[2].
באדר ב' ה'תשי"ד נישא לטויבא, בתו של רבי שמואל אהרן שצדרוביצקי מביאליסטוק, וממנה נולדו לו שתי בנות. באותה תקופה התגורר בתל אביב וכיהן כחבר במועצה הדתית בעיר[3]. בשנת תשי"ח התאלמן ובסוף שנת ה'תשכ"א נישא לרבנית שרה רבקה רבינוביץ ועבר לגור בבני ברק.
בשנת תשכ"ד נתמנה לרב בית מדרש שהקימו חסידי אביו ברחוב יהושע בבני ברק, ובאותה שנה הוציא את הספר 'תפארת אבות', תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא. בשנת תשכ"ט ייסד את ישיבת אור קדושים לזכר חסידי בית ביאלא שנספו בשואה ועמד בראשותה. פעל לשימור ציוני האדמו"רים לבית ביאלא הטמונים בפולין.
מספר חודשים לאחר פטירת אביו, בשבט תשמ"ב, התמנה לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידי אביו. הקים את בית מדרשו בבני ברק וכן ברחוב אהלי יוסף בירושלים. היה נוסע לבקר בחו"ל בעיקר בלוס אנג'לס ובפריז לקבלת קהל ולגיוס כספים למוסדותיו. הלחין ניגונים, שיצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר.
במוצאי שבת כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח נפטר בביתו בפתאומיות, ונקבר בהר הזיתים סמוך לקבר אביו.
ספריו
- להבת דוד. על התורה והמועדים, ה' חלקים. תורות שנאמרו בשבתות ובמועדים, מתוך כתבי ידו. הספרים יצאו בכמה מהדורות.
- תפארת אבות. בני ברק, תשכ"ד.
- אורחות דוד חלק א', עצות והדרכות, פרקי אבות, שיחות קודש, ירושלים תשס"א; חלק ב', תולדות והנהגות, ירושלים תשע"ג.
צאצאיו
- בתו דבורה, נישאה לרב יהודה זאב קורנרייך, האדמו"ר מביאלא שידלובצא.
- בתו חוה, נישאה להרב יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויז'ניץ בחיפה
- בנו הרב שמואל, רב בית המדרש של אביו בבני ברק
- בנו הרב יעקב מנחם, ממלא מקום אביו בבית מדרשו בבני ברק. מממן את ישיבת משנת שמעון בביתר עילית. בהנהגתו נוספו בתי מדרש לחסידות ברחוב אבינדב בירושלים ובביתר עילית. חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף ירושלים, בעל בתו הרבנית ראצ'ה ברכה[4].
- בנו הרב אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, הקים את חצרו ואת ישיבת אור קדושים בשכונת קריית משה בירושלים. כמו כן הוקם בשליחותו מרכז קירוב במנהטן ובלוס אנג'לס. חתנו (בזיוו"ר) של רבי אברהם שלמה בידרמן, האדמו"ר מלעלוב ירושלים.
- בנו הרב פנחס ירמיה, האדמו"ר מביאלא לענטשנא, הקים בית מדרש ומרכז חסידי בעיר בית שמש. חתן רבי אברהם גולדמן, האדמו"ר מזוויהל.
- בנו הרב אהרן שלמה, אדמו"ר מביאלא בבורו פארק שבניו יורק. הקים מרכז קירוב במיאמי שבפלורידה ובית מדרש לחסידיו בביתר עילית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי (עורך), אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, הוצאת מוסד הרב קוק, בערכו בהשלמות שבסוף הכרך
- הייליגער רבי פון ביאלא, ניו יורק תש"ס
הערות שוליים
דוד מתתיהו רבינוביץ23970136