ישיבת חיי עולם
חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.
תולדות המוסד
"ישיבת חיי עולם" הוקמה בי' בתמוז תרמ"ו (1886) בעיר העתיקה בירושלים על ידי מספר רבנים חסידיים, בהם רבי יהושע מקוטנא, חתנו רבי חיים אלעזר וקס, רבי יצחק דוד בידרמן, בנו של רבי משה מלעלוב ואחיינו רבי דוד בידרמן, האדמו"ר מלעלוב.
הישיבה היא המקבילה החסידית בירושלים לישיבת עץ חיים ("תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים") של הפרושים, הוותיקה יותר, שהוקמה 45 שנים קודם לכן בידי הרב שמואל סלנט.
ראש הישיבה הראשון היה רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין, חתנו של רבי יצחק דוד בידרמן.
הישיבה נוסדה במקורה בעיר העתיקה ולמשך תקופה עברה ממבנה למבנה בשכירות ולבסוף קנתה מבנה ברחוב הגיא (רחוב חברון דאז) ברובע המוסלמי. בעקבות שורת אירועים וביניהם רעידת האדמה בשנת תרפ"ז (1927) שהזיקה קשות למבנה ומאורעות תרפ"ט (1929) נרכש עבור הישיבה מגרש בשולי שכונת אחווה ("כיכר השבת" של ימינו) ובשנת תרצ"ג (1933) עברה הישיבה הגדולה למשכנה החדש.
עם השנים נסגרה הישיבה ונשאר רק כולל אברכים ותלמוד תורה ששימש בעיקר את החסידים מהיישוב הישן, הקשורים לעדה החרדית. בבניין הישיבה יש בית כנסת של חסידות ראדזין, בית כנסת של חסידי אשלג הירושלמים, ממשפחות מינצברג ולמברגר ואולם שמחות.
רמ"א
בשנות ה-90 החלו מנהלי המוסד לקחת תקציבים ממשלתיים לתלמוד תורה. חלק מההורים הוציאו את ילדיהם מהמוסד ועסקני העדה החרדית פתחו להם תלמוד תורה חדש בשם "חיי עולם המקורית" (לימים 'מוסדות רמ"א' בנשיאות הרב משה אריה פריינד). התלמוד תורה החדש השתכן במשך מספר שנים בבניין של קרטשניף סיגט תחת חסותו של רבי צבי הירש רוזנבוים. כיום שוכנים מוסדות רמ"א בשכונת גוש 80.
ראשי הישיבה
- הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין.
- הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (-כ"ט בחשוון תש"ט)
- הרב נפתלי צבי שמרלר (ת"ש-כ"ה בסיוון תש"ח)
- הרב דב בריש וידנפלד (תש"ח-תשכ"ו)
- הרב שלמה שרייבר
- הרב אהרן ברנשטיין
- הרב משה ברנשטיין
מבוגרי הישיבה
- האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר, מגור בעל "פני מנחם"
- האדמו"ר רבי ישראל מרדכי טברסקי מרחמסטריווקה
- הרב שלמה בנימין אשלג
- הרב שמואל אלעזר היילפרין
- הרב משה יאיר וינשטוק
- הרב שמואל אבידור הכהן
- הרב מרדכי פרום
- הרב משה חיים שמרלר
לקריאה נוספת
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 412.
- שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת: פרקים בתולדות היישוב היהודי בעיר העתיקה בדורות האחרונים, פרק שלישי - קורות הישיבה הגדולה "חיי עולם" ברחוב חברון (עמ' 75 - 106) עריכה: חגי הוברמן, בית אל, ספריית בית אל, 1998.
קישורים חיצוניים
- ע' פרייד, ישיבת חיי עולם ומוסדותיה (רשמי ביקור), בתוך: "הפרדס", כ"ח, חוברת ב', חשוון תשי"ד, עמ' 48-47
- מוסדות הראשיים, ותיקים צבוריים והמפורסמים "חיי עולם" בירושלים, תוך: כתב העת הפרדס,שנה כ"ח (להופעתו בארצות הברית)[1], חוברת א', תשריתשי"ד, עמ' 31-30
- תורת הבית - דו"ח פעולות המוסד והיסטוריה בהוצאת הישיבה שנת תרפ"ט (1929). אתר היברובוקס.
- אוסף פשקווילים נגד "ישיבת חיי עולם" בארכיון הספרייה הלאומית.
הערות שוליים