רבי ישראל מרדכי טברסקי
לידה |
ז' בסיון תרפ"ט ירושלים, המנדט הבריטי | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
כ"ב בסיוון תשס"ד (בגיל 74) ירושלים, ישראל | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים, ישראל | ||||||
מקום מגורים | ירושלים, ישראל | ||||||
מקום פעילות | ירושלים, ישראל | ||||||
בת זוג | שרה גרינא (לבית אורי) | ||||||
אב | רבי יוחנן טברסקי | ||||||
אם | אסתר רבקה | ||||||
|
רבי ישראל מרדכי טברסקי (ז' בסיוון תרפ"ט – כ"ב בסיוון תשס"ד) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא בישראל.
תולדותיו
נולד לרבי יוחנן טברסקי ולרבנית אסתר רבקה. באותו זמן שהה רבי אברהם וינברג מסלונים בארץ, והוא כובד במילה. אבי סבו, רבי מנחם נחום כובד בסנדקאות. נקרא ישראל על שם הבעל שם טוב שנפטר בחג השבועות[1] ומרדכי על שם בן דודו של סבו רבי מנחם נחום - רבי מרדכי מזלטיפולי, שנפטר שבועיים קודם ללידתו.
למד בתלמוד תורה חיי עולם ולאחר מכן בישיבת שפת אמת. במהלך לימודו בלילות הוא היה נוהג להחליף בין בתי המדרש, בשביל להסתיר את הזמן הרב בו היה עוסק בלימוד.
נישא לשרה גרינא, אביה רבי סנדר אורי היה חסיד ראחמיסטריווקא ומגזע רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. גם לאחר חתונתו המשיך בהתמדה בלימוד התורה, עד כדי לימוד למשך קרוב ליממה רצופה.
לאחר פטירת סבו רבי דוד (ששימש כאדמו"ר יחד עם אחיו רבי אברהם דב) הועברה ההנהגה לאביו, ומספר שנים לאחר קבלת ההנהגה הקים אביו את ישיבת מאור עיניים בסיועו של רבי ישראל מרדכי.
בשנת ה'תשמ"ב נפטר אביו, והנהגת החסידות בישראל הוטלה עליו. בשנת תשנ"א חלה ונחלש ועם הזמן הוגבל להתניידות רק באמצעות כסא גלגלים עד לפטירתו. נפטר ביום שישי כ"ב בסיוון תשס"ד, ונקבר באוהל אדמו"רי ראחמיסטריווקא בהר הזיתים.
בהנהגת החסידות
לאחר פטירת אביו סירב לקחת את האדמו"רות ברצותו להמשיך בסדר לימודו כרגיל אך קרוב משפחתו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקה זקן אדמו"רי טשרנוביל הכריחו לקחת את האדמו"רות באומרו "בין אם ירצה ובין אם לא, יתמנה". כמו כן התבטא עליו: "אף אם היה משמונת בניו של המגיד מצ'רנוביל לא היה מתבייש מהם". הקוויטל הראשון שקיבל היה מחמיו. במקביל קיבל את האדמו"רות אחיו רבי חי יצחק חתנו של רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא שהיה עד אז ראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא. כשאחיו היה מגיע לישראל היו מנהלים את הטיש יחד, שניהם ערכו קידוש ואמרו תורה ואת הזמירות שנהגו האדמו"רים לשיר בעצמם אמר רבי חי יצחק. בישיבת מאור עיניים מינה את אחיו לנשיא הישיבה יחד איתו (בלוגו של הישיבה כתוב 'בנשיאות האדמו"רים שליט"א').
אף בהיותו אדמו"ר רוב יומו עסק בלימוד וכך קרא לחסידיו להקדיש את זמנם ללימוד. היה מסיים את הטיש בליל שבת מוקדם ומיד פונה ללימודו, והיה מורה שמי שרוצה ללמוד שלא יגיע לטיש.
בסוף ימיו החלה החסידות לפרוח ומנתה מאות חסידים, כמו גם בחורים רבים מהישיבה שנהפכו לחסידיו.
משפחתו
רוב משפחתו חסידי רחמסטריווקא, חלקם נושאים במשרות בחסידות.
ילדיו:
- רבי דוד טברסקי. האדמו"ר הנוכחי בישראל. חתנו של רבי משה ניישלאס רבה של שיכון סקווירא.
- הרב נחמן יוסף טברסקי. נהפך לחסיד חב"ד ומכהן כר"מ באהלי תורה בקראון הייטס. חתנו של רבי משה אשכנזי.
- חתנו הרב יהושע מנחם שטרן בנו של רבי יצחק יהודה גאב"ד ביליץ. מכהן כרב הקהילה בבני ברק.
- חתנו הרב שלמה טייטלבוים, מכונה האדמו"ר מאלעסק.
- חתנו הרב בן ציון רבינוביץ', משפיע בישיבת מאור עיניים ובישיבת שערי תורה.
קישורים חיצוניים
- שלמה קוק, האדמו"ר מרחמיסטריווקא, באתר nrg, 13 ביוני 2004
הערות שוליים
- ^ קיים פולמוס האם נפטר ביום הראשון של חג השבועות (ו' בסיוון), או ביום טוב שני של גלויות (ז' בסיוון) - יום הולדתו של רבי ישראל מרדכי.
אדמו"רי רחמסטריווקה | |||||
---|---|---|---|---|---|
הקודמים לשושלת | הבעל שם טוב • המגיד ממזריטש • רבי מנחם נחום מצ'רנוביל • רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל | ||||
דור ראשון | רבי יוחנן טברסקי | ||||
דור שני | רבי מרדכי טברסקי • רבי מנחם נחום טברסקי • רבי זאב טברסקי | ||||
דור שלישי |
| ||||
דור רביעי | רבי יוחנן טברסקי | ||||
דור חמישי |
| ||||
דור שישי |
|