גשר (קיבוץ)

גשר
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק המעיינות
גובה ממוצע	‎-198 מטר
תאריך ייסוד	1939
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
מוצא המייסדים	גרמניה
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	449 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	430 תושבי ישראל
	נתוני קיבוץ
תנועת אם	תק"ם
ענפי ייצור	גידולי שדה, מטע אבוקדו, מדגה, לול פטימים, מפעל מגנטים, מפעל מוצרי בניה
	(למפת עמק בית שאן רגילה) גשר32°37′14″N 35°33′04″E / 32.6205576922758°N 35.5511574214744°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
	http://www.gesher.org.il

גֶּשֶׁר הוא קיבוץ השייך לתנועה הקיבוצית (תק"ם). מיקומו בעמק הירדן, מדרום לכנרת כ-10 ק"מ דרומית לצומת צמח, סמוך לכביש 90 (כביש הבקעה). הקיבוץ נקרא על שמו של גשר נהריים הסמוך לו. עברו בו מספר קבוצות מיישבות, בהם אנשי אשדות יעקב, עד שב־1939 הוקם כקיבוץ על ידי גרעין של הנוער העובד וגרעין של עליית נוער מגרמניה^[3].

במקור הוקם הקיבוץ סמוך לגשרי נהריים, במקום בו שכן חאן ממלוכי עתיק, על הגבול הנוכחי עם ממלכת ירדן.

במלחמת העצמאות, בחודשים אפריל ומאי 1948, (27-30 באפריל ו 15-22 במאי) הותקף המשק ומצודת המשטרה הבריטית^[4] על ידי רגלים, ארטילריה ושריון של הלגיון הירדני והצבא העיראקי שאף חצו את הירדן מערבה והשתלטו על 'גבעת הגמל'. כתוצאה מן העמידה האיתנה של מגיני המשק כשלו התוקפים מלחדור למשק ולמצודה, ומלפרוץ מערבה לעמק יזרעאל, ונסוגו לעמדות המוצא שלהם מזרחה לנהר. בכך הייתה גשר לאחת הנקודות הבודדות אשר בתחומי מדינת ישראל של החלטת החלוקה שהותקפה וששטחים בסביבתה נתפסו על ידי הלגיון. בסיום המלחמה הוחלט להעביר את המשק למיקומו הנוכחי, ליד 'גבעת גמל' הרחוקה מעט יותר מהגבול, הגבוה יותר טופוגרפית, מאות מטרים מצפון מערב ל'חצר גשר הישנה', נקודת ההתיישבות הראשונית.

במלחמת ההתשה בין השנים 1967 עד 1970, הותקף הקיבוץ במרגמות, וירי נק"ל, וחדירות מחבלים.

אחרי הסכם השלום עם ירדן, הקים הקיבוץ במקום ההתיישבות המקורי, את חצר גשר הישנה. אתר המתאר את תולדות הקיבוץ ותחנת הכוח בנהריים, שהוקמה על ידי פנחס רוטנברג. האזור הוכרז כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים^[5].

בסמוך לקיבוץ נמצא האתר הארכאולוגי גשר, הכולל ממצאים מהתקופה הנאוליתית ומתקופת הברונזה התיכונה. כקילומטר וחצי מצפון מערב לקיבוץ, בשיפולי רמת סירין, נמצאת חורבת אדמות, בה אותרו שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד.