אום אל-פחם

אום אל-פחם

אום אל-פחם
שם בערבית	أمّ الفحم
מדינה
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	ח'אלד אגבריה
גובה ממוצע	‎310 מטר
סוג יישוב	עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	59,811 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	35
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.7% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,307 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	100
תחום שיפוט	25,930 דונם
- דירוג ארצי	71
(למפת הכרמל מוגדלת)   אום אל-פחם (למפת הכרמל רגילה)   אום אל-פחם (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אום אל-פחם (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אום אל-פחם 32°31′09″N 35°09′06″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	2 מתוך 10
- דירוג ארצי	236
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3849
- דירוג ארצי	167
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 99.9%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.7% גילאי 5 - 9 9.5% גילאי 10 - 14 10.1% גילאי 15 - 19 10.6% גילאי 20 - 29 19.1% גילאי 30 - 44 17.9% גילאי 45 - 59 15.5% גילאי 60 - 64 2.9% גילאי 65 ומעלה 4.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 30 –  יסודיים 18 –  על-יסודיים 21 תלמידים 13,997  –  יסודי 7,138  –  על-יסודי 6,859 מספר כיתות 559 ממוצע תלמידים לכיתה 26.7 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל אום אל-פחם נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.umelfahem.org

ראש הכפר אום אל-פחם חותם בנוכחות אנשי הממשל הצבאי על שבועת אמונים למדינת ישראל, עם העברת הכפר לשלטון ישראלי (1949)

המסגד המרכזי בליבה ההיסטורי של העיר.

בית הספר התיכון "העתיד" (المستقبل) באום אל-פחם.

אחד מחדרי התצוגה ב"הגלריה לאמנות אום אל-פחם", מרץ 2007

מראה כללי של העיר.

אוּם אֶל-פַחְם (וגם אֻם אֶל-פַחְם) (בערבית: أُمّ ٱلْفَحْم, תעתיק מדויק: אֻם אלְפַחְם, משמעות השם: "מקור הפחם" או "אם הפחם") היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1984. העיר שוכנת בחלקה על רכס אמיר ומזרחית לכביש ואדי עארה. העיר נמצאת ליד עין איברהים (הממוקם מעבר לכביש של אום אל-פחם), ליד ערערה ומוצמוץ.

פירוש השם

שמו הנוכחי של היישוב מקורו בכמויות הרבות של הפחם שהופק בעיר במשך דורות ושימש במקביל לחקלאות כמקור ההכנסה העיקרי של התושבים. השם בתרגום מערבית משמעותו "אם הפחם" או "מקור הפחם". כיוון שכיום עלול השם להתפרש בערבית באופן שלילי ("מקור השחור"), מכנים אותה התושבים לפעמים "אום א-נור" (أمّ النّور - "מקור האור"). ישנם כמה כפרים בשומרון הנושאים שמות הקשורים בתעשיית הפחם, כגון פחמה (פחם) ודיר אל-חטב.

גאוגרפיה

אום אל פחם חולשת על ואדי ערה. היא שוכנת על רכס הררי, ששיאו בהר אלכסנדר. רוב הכפרים הסמוכים הנם כפרים ערביים-מוסלמיים. אום אל-פאחם היא עיר גדולה ביחס לכפרים שסביבה, ויש בה הרבה מרכזים מסחריים.

העיר שוכנת סמוך לגדר ההפרדה, דרומית-מערבית לעפולה וצפונית-מזרחית לכפר ערערה. אום אל-פחם יושבת בחלקה על רכס אמיר (שהוא שלוחה של הכרמל), וכמה רכסי הרים מקיפים את העיר. פסגתו של רכס אמיר הוא הר אלכסנדר, הגבוה ביותר באזור, בגובה של עד 527 מעל פני הים. מיקומה הגבוה מקנה לעיר חשיבות אסטרטגית מיוחדת - היא משקיפה על עמק יזרעאל, עפולה, הרי שכם, הכרמל (אוניברסיטת חיפה, דלית אל-כרמל, עספיא), חדרה, בנימינה, זכרון יעקב, ואפילו חוף קיסריה, שלו השפעה ותפקיד ראשי בתמיכה הצבאית ההיסטורית לאזור. העיר מתאפיינת בשפע של מעיינות מים הפזורים בשטחי העיר.

היסטוריה

מן הממצאים הארכאולוגיים שנמצאו בבית באום אל-פחם והסביבה ניתן להסיק כי התיישבות אנושית בשטח העיר ובסביבתה קיימת במשך כ-5000 שנים, החל מן התקופה הכנענית.^{[דרוש מקור]} כמו כן נמצאו כמה קברים מאותה תקופה בשכונת ח'רבה אלגטסי ועין אלשערה.^{[דרוש מקור]}

תולדות הכפר

הכפר אום אל-פחם מוכר מאז 1265, כשהוזכר בכתבי ההיסטוריון המוסלמי אל-מקריזי במסמך חלוקת הרכוש בין הסולטאן בייברס לבין הנסיך ג'מאל אל דין (Aqoc Alnaguibi) סגנו.^{[דרוש מקור]} תושביו התפרנסו מהפקת פחמי עץ מעצי החורש בסביבה, ומכאן שם הכפר.

בשנת 1538 מנה הכפר 50 תושבים.^{[דרוש מקור]} ב-1844 ביקר בכפר חוקר המקרא האמריקאי אדוארד רובינסון במהלך ביקורו בארץ ישראל. לפי עדויות של אישים, כיעקב ספיר ויואל משה סלומון, במהלך המאה ה-19 היה הכפר מקור לגידול אתרוגים שהיו ידועים בטיבם. במחצית הראשונה של המאה ה-20 חיו כמה משפחות נוצריות בעיר, המפורסמת ביניהן, משפחת חדאד.

ימי קום המדינה

המרד הערבי הגדול פגע בכלכלת הכפר. בתקופת המנדט נכלל הכפר בנפת ג'נין ולפי סקר הכפרים משנת 1945 התגוררו בו 5,490 תושבים ושטחו כלל 77,242 דונמים.

ב-1948 היו בכפר כ-4,500 תושבים. במלחמת העצמאות שלט בכפר הצבא העיראקי ואחר כך הלגיון הירדני. ב-20 במאי 1949 הועבר הכפר במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, לשטח מדינת ישראל (יחד עם כפרים ערביים אחרים באזור המשולש). תושבי הכפר קיבלו אזרחות ישראלית, אך היו נתונים לממשל צבאי עד שנת 1966. המושל הצבאי הראשון בכפר היה אפרים בן-נתן. לאחר ביטול הממשל הצבאי הפך הכפר ליישוב מרכזי באזור "המשולש".

יישוב בישראל

בשנת 1960 הוכרז הכפר כמועצה מקומית, וצורף אל שטחה הכפר "עין איברהים" (عين إبراهيم) המהווה כיום שכונה בעיר. מה גם ששכונה זו ממוקמת מעבר לכביש 65. בשנת 1984 הוכרז היישוב כעיר.

אום אל-פחם נחשבת למרכז של התנועה האסלאמית. ראש העירייה הוא איש התנועה האסלאמית מאז 1989. לתנועה יש השפעה חברתית ותרבותית חזקה בקרב תושבי אום אל-פחם.

אום אל-פחם הייתה אחד המוקדים של אירועי אוקטובר 2000: הפגנות אלימות של תושבי העיר הביאו לחסימתו של כביש ואדי ערה. ביום הראשון לאירועים נהרגו שניים מהמפגינים מירי של המשטרה, ולמחרת נהרג מפגין נוסף. ועדת אור, שתפקידה היה לחקור את האירועים על כל היבטיהם, מתחה ביקורת קשה על שייח' ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית וראש עיריית אום אל-פחם בעת האירועים, בנוסף לאישי ציבור אחרים מחוץ לעיר.

אוכלוסייה

בעיר אום אל-פחם יש ארבע חמולות גדולות (אגבאריה, ג'ברין, מחאג'נה, מחמיד) שבכל אחת ואחת יש הרבה משפחות שלא בהכרח יש קשר דם או קירבה ביניהן.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים באום אל-פחם 59,811 תושבים (מקום 35 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 67.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,361 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב.

משפחות ביישוב:

• מחאג'נה: אבו שאקרה, כילאני, תמיש, אבו רעד, אבו ח'ליל, בדיר
• מחאמיד: קיואן, תאהר,מנאסרה, חמאמדי, קרם,ח'דור
• ג'בארין: סואלחא, חסיניה, גואברי, ינסי.
• אגבאריה: בשיר, אבו סעאדי, מוסא, אבו סמרא.

כלכלה ותרבות

העיר אום אל-פחם נחשבת למרכז מסחרי לאזור ואדי עארה, עיר המושכת לקוחות מכל רחבי ישראל שקונים רהיטים, דבר שהפך את העיר למקום המושך בעלי עסקים ומשקיעים.

בעיר פועלת מאז 1996 "הגלריה לאמנות אום אל-פחם" שהקים האמן סעיד אבו שקרה. בשנת 2007 העניקה העירייה מגרש שעליו מתוכנן לקום מוזיאון לאמנות ערבית. בעיר מופיעים שלושה עיתונים שבועיים: "אלפחמאוי", "אלמדינה" ו"אלמסאר". יש בה גם תחנת טלוויזיה מקומית בשם "מיס אלרים".

ספורט

באום אל-פחם פועלות מספר קבוצות כדורגל - עירוני סעיד, מכבי וביתר. המוכרת שבהן הפועל אום אל-פחם התפרקה בשנת 2009. הבכירה שבהן, מכבי אום אל-פחם, מתמודדת בליגה א' צפון.

תחבורה ציבורית

על עיקר התחבורה הציבורית בעיר ובפרט על 2 הקווים הפנימיים בעיר אחראית חברת קווים. בנוסף חברת הנסיעות והתיירות נצרת מפעילה קווים לנצרת עילית ולנצרת וחברת סופרבוס מפעילה קווים לחיפה, עפולה, ועמק יזרעאל. בנוסף לכך בכניסה לעיר עובר שירות חולף של חברת אגד שעוצר בכניסה אך לא נכנס לעיר עצמה.

אתרוגי אום אל פחם

במאה ה-19 גודלו במקום אתרוגים שהיו ידועים בטיבם. כך למשל סיפר הרב יעקב הלוי ספיר שביקר שם ב-1853:

זיכני אדון עולם יתברך לתור ולסבב בארצנו הנבחרת במקום אחד נכבד אשר לא שערוהו מודדי הארץ ולא הביאו בספריהם, כי לא ראוהו. היא העיר העליזה אום אל פאחם ובנותיה, אשר הלכתי שמה כמה פעמים לחתוך משם פרי עץ הדר... כי שם מקום גידולם לרוב... העיר הגדולה הזאת עומדת בראש הר גבוה ותלול ויושביה ישמעאלים תוגרים מחמעדים כמה אלפי בעלי בתים... ויהודים אין איש. רק הבאים לסחור שמה... אין שמה שוטר ומושל רק שייח' הוא זקן העיר ובכל רחוב... ויש בה מעט חנויות סוחרים, כי אך לפלאחים, הם עובדי אדמה יחשבו רובם ככולם. ובתיהם מלאים מכל טוב, גם כסף וזהב ואוכלים למעדנים כי יש להם צאן ובקר לרוב, עדרים עדרים וסוסים מזוינים מובחרי המין במו ימצאו. וגמלים וחמורים אין מספר. סביבות העיר עמקים גדולים, מעינותיהם, שדותיהם גנותיהם, פרדסיהם ומרעיהם הרחק מהעיר... ומשלושת עבריה... יסובבו יערים גדולים שבארץ ישראל ... ויש מקומות ביער שהולכים בתוכם כמה שעות תחת מכסה האילנות באופל יהלוך ושודדי יום תחת צילם יחבאו.

ומוסיף יואל משה סלומון בשנת 1878:

ולא לחינם בחרו אבותינו רבנינו וגאונינו מדור לדור לברך אך על אתרוגי אום אלפחם, כי הגנים האלה נשארו לנו במסורה קדומה מדור לדור כי המה פרי הארץ לגאון ולתפארת... המראה הנעימה הלזה הייתה לנו לפתח תקווה ולעד נאמן, כי הארץ הנשמה הלזו תחכה בכיליון עיניים אל בניה מארץ מרחקים ואך בנטותם ידיים אליה תרום קרנה ותלבש הוד והדר

ראשי העיר

• האשם מחאמיד, 1984–1989
• ראאד סלאח, 1989–2001
• סלימאן אגברייה, 2001–2003
• האשם עבד אל-רחמן, 2003–2008
• חאלד אגברייה, 2008 ואילך

קישורים חיצוניים

• על תוכניות מוזיאון אום אל-פחם, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2006
• צפריר רינת, אשפה סביב לה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2007
• טלי חרותי-סובר, ערביי ואדי ערה מזהירים: "אם לנו לא יהיה טוב, גם לכם לא יהיה טוב, וזה לא איום", באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2015

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0