רב חייא בר אשי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב חייא בר אשי
דור דור שני ושלישי לאמוראי בבלי
רבותיו רב
חבריו רב הונא
רב חייא בר אשי היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי בבל. בצעירותו למד אצל רב, ושימשו.

במסגרת שימושו את רב, הוא למד הרבה הלכות, אותם מסר לדורות הבאים. הוא סיפר למשל, שהוא היה רוחץ את מלבושיו של רב, שהיו עשויים עור, בשבת. מכאן למדו חז"ל, כי אין איסור כיבוס בכלי עור בשבת[1]. כן סיפר, שכאשר הקים את רב משנתו, הוא היה רוחץ את ידיו, מברך ברכת התורה, ורק לאחר מכן מסר את שיעורו הקבוע, ומכאן שיש לברך ברכת התורה גם על תלמוד ולא רק על תנ"ך[2]. בהמשך, סיפר רב חייא, הוא היה מניח תפילין, וקורא קריאת שמע, ומכאן למדו כי על אדם להניח תפילין לפני קריאת שמע, גם אם כבר הגיע זמן קריאת שמע[3].

רוב אמרותיו של רב חייא הם בשם רבו רב, ולעתים נדירות בשם שמואל[4] לעתים מובאים בגמרא גם פסקיו הוא[5], לעתים אף חלוק עם רבו רב[6]

היה חברו של רב הונא ודן עמו על פסקיו של רבם המשותף - רב[7].

פסקיו

במה מענגו? רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו – הרי זה עונג.

מסכת שבת דף קי"ט ע"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3
אוחזר מתוך "http://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רב_חייא_בר_אשי&oldid=35172"