איגוד עמלי התורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איגוד עמלי תורה.PNG

"עמלי התורה - איגוד קהילות האברכים בירושלים" הוא ארגון בראשות הרב שלמה טוויל הפועל למען גיבוש ציבור האברכים החרדים הספרדים בארץ ישראל ולמען הקמת וחיזוק קהילות. האיגוד כיום מונה עשרים ושש קהילות ברחבי הארץ.

רקע

מצוקת המוסדות

בשל תהליכים רבים שעברו על הציבור החרדי-ספרדי[1], נוצרה מציאות לפיה רבים מציבור האברכים הספרדי מקפידים לשלוח למוסדות החינוך והישיבות של הציבור הליטאי בכל מחיר. הציבור הליטאי מצדו מגביל את כמות הספרדים הלומדים בו באמצעות הצבת מכסות, ובשל גידולו של הציבור הספרדי החרדי מדי שנה הולכת וגוברת כמות האברכים אשר אינם מצליחים להכניס את ילדיהם למוסדות ליטאיים.

בחלוף השנים הלכה וגדלה כמות האברכים הספרדים האיכותיים אשר ניסיונם להכניס את ילדיהם למוסד ליטאי גדלה. מצוקה זו בלטה בקבלה לתלמודי תורה ליטאיים, ובסמינרים לבנות[2][3][4].

מרביצי תורה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרביצי תורה

ארגון מרביצי תורה הוקם בשנת 1982 על ידי קבוצת ראשי ישיבות ספרדים, ביניהם הרב יהודה עדס, הרב אברהם סלים, הרב יעקב הלל, הרב בצלאל טולידנו, הרב יהושע ברכץ והרב שלמה זעפראני ועוד, אשר נבדלו מש"ס ומהנהגתה מטעמים השקפתיים שונים[5]. ארגון זה יצר פלג נפרד בציבור הספרדי אשר מנה (על פי נתוני ההשתתפות בכנסים שנערכו בשעתו) כארבעת אלפים משפחות אברכים[6].

הקמת הארגון יצרה קרע חד בציבור הספרדי בין פלג זה לפלג ש"ס. אך ביניהם שכנה קבוצה גדולה של אברכים שלא חפצו להשתייך לצד מן הצדדים.

הארגון יזם פעילויות שונות, אך כעבור מספר שנים נכחד ולא נרשמה פעילות מצדו. עם זאת, השפעותיו ניכרו למשך שלושה עשורים ויותר, כאשר בציבור הספרדי חי פלג נבדל של אברכים שהחזיקו בצביון ובעמדות ליטאיות יותר.

בשנת 2003 הוקמה אף רשימה מונציפאלית נפרדת לציבור האברכים, ובסופו של דבר נטמעה במפלגת דגל התורה. לימים הכריזו נציגיה על כישלון בניסיונם לזכות להכרה ולסיפוק צרכי קהילות האברכים על ידי דגל התורה[7]. מסיבות אלו רבים מציבור המרביצי לשעבר ומבניהם, נמצאו למעשה בלי ייצוג פוליטי במשך שנים רבות, חלקם המשיכו להצביע לדגל למרות חוסר תמיכתם וחלקם חזרו להצביע ש"ס[8].

שינויים במפלגת ש"ס

מפלגת ש"ס אשר בעבר כללה ברובה ציבור שורשי בעל צביון ספרדי מובהק, השתנתה מצדה גם היא במהלך השנים. רבים מבוחריה אשר שלחו את בניהם לישיבות גדולות, וציבור בוחריה הפך לתורני ובעל צביון ישיבתי יותר ויותר. מהלך זה הואץ בייחוד עם התמנותו של הרב שלום כהן לנשיא מועצת החכמים, וחזרתו של אריה דרעי לראשות התנועה.

עם זאת, נראה כי במשך מספר עשורים לא הייתה הכרה לציבור האברכים הספרדים, כולל אלו שצמחו מתוככי ש"ס, כציבור נפרד בעל צרכים מהותיים ונבדלים ואף תנועת ש"ס הבינה כי הם אינם חשים חלק מהמפלגה[9]. מבחינה עובדתית, בירושלים בין השנים 2000 עד 2015 לא קמה אף קהילת אברכים ספרדים אחת[10].

הצורך בקהילות ובמוסדות

בחלוף השנים נוצר מצב בו ישנה קבוצה גדולה של אברכים בעלי מכנים משותפים חזקים מאוד, שרובם בוגרי ישיבות ליטאיות ובעלי צביון ישיבתי מובהק. אברכים אלו גדלו הן בפלג "מרביצי התורה", הן במשפחות שהשתייכו תמיד לש"ס והן במשפחות רבות מאוד שמעולם לא בחרו צד. אך בלי כל השפעה או משמעות למוצא משפחתם והשקפותיה בימי קדם, אלו ואלו נתקלו מספר קשיים ואתגרים:

  1. חוסר רצון ומוכנות לשלוח למוסדות הספרדיים הנוכחיים, בשל רמתם שלא ספקה את ציבור האברכים[11].
  2. קושי בהכנסה למוסדות ליטאיים בשל הצבת המכסות ובשל יחסי הציבור המשתנים[12].
  3. צורך במנייני תפילה כנוסח עדות המזרח אך בעלי צביון ישיבתי ותורני[13].
  4. ריאקציה וחוסר חיבור עם קהילות הציבור הליטאי אשר לא רואות בהם כשווים בין שווים[14].

קשיים אלו הובילו לצורך משמעותי בהקמת קהילות אברכים ספרדים. ואכן, במהלך השנים נערכו ניסיונות רבים להקמת קהילות כאלו, אך רוב הניסיונות כשלו בשל חוסר הכרה פוליטית מצד נציגי ש"ס. האברכים שניסו להקים מקומות כאלו לא הצליחו להשיג הקצאות ומקומות ראויים לתפילה. מסיבה זו אברכים ספרדים רבים התפללו והפכו לחלק מקהילות ליטאיות, אף שרצונם המוצהר היה להקים קהילות ספרדיות נפרדות[15], וזאת אף על פי שהם מונים כשנים עשר אחוזים מהציבור החרדי[16].

הקמת עמלי התורה

על בסיס הצרכים הללו הקים הרב שלמה טוויל את איגוד עמלי התורה, והוא החל את דרכו כחיבור של שלוש קהילות אברכים ברמות ב', בבית וגן ובנווה יעקב. עד מהרה צירף הרב טוויל לאיגוד מספר קהילות אברכים נוספות, והוא פתח בפעילות אינטנסיבית להקמת קהילות אברכים נוספות, אשר במסגרתה נפתחו 13 קהילות אברכים חדשות, בירושלים לבדה[17].

במסגרת הפעילות סייע הרב טוויל לגבאי קהילות מרחבי העיר בהקמת הקהילות, בהשגת מקומות זמניים, בהגשת בקשות להקצאות ועוד. עם הקמת איגוד עמלי התורה התמנה הרב שלמה ידידיה זעפראני לנשיא הקהילות, וכל פעילות עמלי התורה מכוונת על פי דעתו והוראותיו[18].

כיום תחת עמלי התורה מרוכזות עשרים ושש קהילות ברחבי ירושלים, קהילה נוספת בגבעת זאב וקהילה בשכונת נוף כנרת - פוריה. בקהילות עמלי התורה חברים כיום על פי הערכות כשלושת אלפים אברכים[דרוש מקור].

צירוף קהילות ברחבי הארץ לאיגוד מתבצעת על ידי הרב שלמה טוויל, הנוסע לקהילות השונות ומכיר להם את הרב שלמה זעפראני.

מטרות

לפעילות איגוד עמלי התורה ישנן מספר מטרות מרכזיות[19];

  1. לשמר ולחזק את מורשתם של גדולי האומה בדורות הקודמים אשר חיו ופעלו בארצות המזרח
  2. לחזק את מעמדם של הרבנים וראשי הישיבות הספרדים בדור הזה
  3. לסייע להקמת ופיתוח קהילות אברכים ספרדים ברחבי הארץ, בהקמה וניהול טכני של הקהילה ובייצוג מול הרשויות
  4. לסייע לבני קהילות האברכים בהגשת עזרה, תורנית, כלכלית ומשפטית
  5. לסייע בפתרון מצוקת האפליה במוסדות הליטאיים על ידי הקמת מוסדות ספרדיים איכותיים
  6. ייזום פעילויות תורניות שונות והשגת תקצוב לקהילות עמלי התורה.

פעילות

עמלי התורה מקיים פעילות בכמה תחומים:

כתב העת בהתאסף

עמלי התורה מוציא לאור החל משנת תשע"ו את כתב העת בהתאסף היוצא לאור במתכונת רבעונית. כתב העת המכיל תוכן תורני לצד תוכן הגותי, ומחולק לארבעה חלקים[20].

  • בהתאסף ראשי עם - מדור המביא מדברי תורתם של גדולי האומה אשר חיו בארצות המזרח בתקופת האחרונים עד ימינו, דברי תורתו של נשיא קהילות עמלי התורה הרב שלמה ידידיה זעפראני, ודברי תורתם של רבנים וראשי ישיבות החיים ופועלים בציבור בני התורה הספרדים כיום.
  • בעלי אסופות - מדור המביא מדברי תורתם של אברכי הקהילות, וכן מציג את החיבור הזוכה בתחרות "חקרי תורה" בעולם הישיבות (ראה להלן).
  • אסוף ידך המביא דברי מוסר ומחשבה ותוכן הגותי בענייני השעה, סיקור נרחב על דמות רבנית שנחשבה בעבר לאחת מגדולי האומה אך כיום פחות מוכרת בציבור בני התורה כיום (למשל רבי יעקב ישראל חאגיז, רבי יששכר בן סוסאן), סיקור קהילות וערים בארצות המזרח בשנים קודמות (למשל: עיר הכהנים דבדו, סלוניקי ועוד), סיקור על רבנים ואנשים משמעותיים בציבור הספרדים בני התורה שהסתלקו בשנים האחרונות (למשל: הרב רבי יהודה זיאת, הרב רבי אליהו בקשי דורון) ועוד.
  • עת לאסוף - סיקור מפורט של אחת מקהילות עמלי התורה מראשיתה, וכן סיקור קצר על התפתחותן העכשווית של קהילות האברכים, ספרים חדשים היוצאים לאור ועוד.

כתב העת מופק על ידי טקסט רץ הוצאה לאור ומופץ במאות עותקים לרוב קהילות בני התורה ברחבי הארץ[20].

לוח הקהילות

לוח הקהילות בבית הכנסת מטה משה, רמות א

החל משבט תש"פ איגוד עמלי התורה מוציא לאור מדי חודש את לוח "הקהילות" ובו מספר מדורים קבועים[21]:

  • מפי רבותינו - דברי תורה ומוסר מפי אחד מגדולי הרבנים הספרדים.
  • מסורת אבותינו - מדור בענייני הלכות ומנהגי הספרדים ממורי הוראה ודיינים.
  • מאורי האומה - מדור המסקר בקצרה את קורות ימיה של דמות רבנית מהדורות האחרונים.
  • קהילות הקודש - סיקור עדכני של התפתחות קהילות עמלי התורה בליווי תמונות.
  • צפונה ונגבה - סיקור קהילות אברכים בפריפריה ובערים מתחרדות.

בנוסף מובאות בלוח מודעות ועדכונים על הפעילויות השוטפות של עמלי התורה, ועל מוסדות החינוך הנתמכים על ידי עמלי התורה (ראה להלן). הלוח מודפס במאות עותקים ונתלה בבתי המדרש של קהילות עמלי התורה, בישיבות גדולות ובמרכזי תורה רבים[21].

לוח הקהילות נשלח גם כניוזלטר חודשי לאלפי מנויים[20].

קו השיעורים

מודעה על קו השיעורים, סוכות תשפ"א

בסוכות תשפ"א החל פרויקט "קו השיעורים" בעקבות הנחיות משרד הבריאות האוסרות על התקהלות לשמיעת שיעורי תורה במהלך החג, כפי שנערך מדי שנה. בקו מסרו שיעורים גם רבנים המזוהים עם דגל התורה. בין הרבנים הבולטים שמסרו שיעורים בקו היו: הרב שלום כהן, הרב משה צדקה, הרב שלמה ידידיה זעפראני, הרב אליהו ציון סופר, הרב יהודה צארום, הרב ברוך צבי לב ועוד.

המחלקה המשפטית

המחלקה המשפטית של עמלי התורה מספקת מענה לקהילות וגבאיהן בייעוץ בתחומי הקצאות, בנייה ותקציבים, וכן ייצוג בבתי משפט בעת הצורך. בנוסף מוגש על ידי המחלקה המשפטית ייעוץ וסיוע חינמי לאברכים בתחומי מקרקעין, רכש דירות, פינוי מושכר, עריכת חוזים, וכן דיני עבודה, חדלות פרעון ועוד.

במחלקה המשפטית חברים כיום עו"ד שלמה צמח, ועו"ד שלמה אשכנזי[22].

תחרות "חקרי תורה"

החל מחודש אלול ה'תש"פ יצאה לדרך תחרות "חקרי תורה" בעולם הישיבות. במסגרת התחרות נקראים בני ישיבות גדולות ספרדיות וליטאיות לשלוח חיבור על המסכת הנלמדת בישיבה. החיבורים הטובים מובאים בפני ועדת ר"מים השופטת את רמתם ובוחרת מתוכם את החיבור הטוב ביותר.

עשרת החיבורים הטובים ביותר מזכים את כותביהם בפרס, והחיבור הטוב ביותר מתפרסם בכתב העת "בהתאסף". נכון להיום התחרות מתנהלת בעשרות ישיבות, ביניהן ישיבת פוניבז', ישיבת חברון, מאור התורה, אש התלמוד, מאור התלמוד, יסודות התורה, נתיב הדעת ועוד[23].

פרויקט ההכוונה בדיור

בחשון תשפ"א יצא לדרך פרויקט חדש בטעם עמלי התורה, אשר מסייע לאברכים החפצים לרכוש דירות בערי הפריפריה ובערים נוספות דירות. במסגרת הפרויקט מוגש לאברכים מידע מפורט על קהילות האברכים בכל הארץ, הכולל פירוט מספר המשפחות במקום, קיומם של בתי מדרש, כוללי אברכים, מוסדות חינוך ועוד. כמו כן התמנו במסגרת הפרויקט נציגים בכל קהילה אשר ניתן לפנות אליהם לקבלת מידע ובירורים על רכישת דירות בעריהם.

מכירת ד' מינים של עמלי התורה, נווה יעקב תשפ"א

מכירת ד' מינים ושוברי הנחה

כחלק מפעילות עמלי התורה מקיימת מדי שנה מכירת ד' מינים לבני הקהילות במחיר מסובסד, בהשגחת הרב שלמה מחפוד. בנוסף, נערכות חלוקות של שוברי הנחה ותלושים למגוון חנויות[24][25]. בנוסף הארגון מגיש סיוע לקהילות עמלי התורה בשלל תחומים הכוללים ייעוץ בהקמה ופיתוח הקהילה ועוד[26].

הקהילות

[27]

מוסדות

עמלי התורה תומך ומעודד הקמת מוסדות ספרדים איכותיים, ומסייע רבות ברישום אליהם. עם זאת, עמלי התורה אינו מחזיק בבעלות רשמית על מוסד כזה.

רשת הת"תים "חניכי הישיבות מוסדי עולם"

בהמשך לפעילות האיגוד וסמוך להקמתו, נפתח גם תלמוד תורה לבני אברכים בירושלים, בנשיאות הרב דוד אברהם ראש ישיבת בנין אב. שנה לאחר מכן נפתח סניף נוסף בשכונת גבעת שאול, וכן בשכונת בית וגן. כיום בתלמוד התורה לומדים חמש מאות תלמידים, כולם בני אברכים ספרדים[28].

תלמוד התורה מנוהל באופן עצמאי ולא על ידי איגוד עמלי התורה, אך הוא זוכה לפרסום, לסיוע ברישום ולתמיכה ציבורית עקבית מצד עמלי התורה[23].

ת"ת "חניכי הישיבות אהבת שלום"

בשנת תשע"ז הוקם בנווה יעקב תלמוד תורה, העומד כיום בנשיאות הרב יעקב הלל ומוסדות אהבת שלום. בתלמוד התורה לומדים כשמונים בני אברכים מצוינים. תלמוד התורה הוא בבעלות הרב הלל, אך זוכה לתמיכה ולעידוד מצד עמלי התורה, ומצד נשיא עמלי התורה - הרב שלמה ידידיה זעפראני.

בית הספר "בית יעקב החדש"

לקראת שנת הלימודים ה'תש"פ הקים הרב שלמה טוויל את בית הספר "בית יעקב החדש", ומינה את הרב זעפראני לנשיא בית הספר. המנהלת החינוכית היא הרבנית עדינה בוסו, בתו של הרב משה שרים. לבית הספר שני סניפים, אחד ברמות ב' והשני בבית וגן, והוא כולל כארבעים תלמידות.

בחודש חשון תשפ"א קיבל בית הספר צו הריסה ובעקבות כך הושמעה ביקורת מצד ההורים על העירייה שאינה דואגת לצרכיהם[29]. בסופו של דבר הוסדר מעמד בית הספר מול העירייה והושג מקום אחר לקיום בית הספר.

כמו כן זוכים לפרסום ולתמיכה ארגוני תורה וחסד נוספים אשר אינם בבעלות או ביוזמת עמלי התורה, כגון ארגון ארוממך, עמלים, שערי הגמרא ועוד.

שיוך פוליטי

איגוד עמלי התורה מתנהל בנשיאות הרב שלמה ידידיה זעפראני, וראשי האיגוד פועלים על פי הוראותיו. בנוסף, הארגון זוכה לתמיכה מרבנים ספרדים שונים, בניהם: הרב שלום כהן, הרב אברהם סלים, הרב בצלאל טולידנו, הרב משה צדקה, הרב נתן בן סניור, הרב יהושע ברכץ, הרב משה הלוי, הרב אלחנן פרץ, הרב נפתלי אברג'ל ועוד.

עמלי התורה אינו משתייך במוצהר לתנועה פוליטית כלשהי, ונמנע באופן עקבי מלהביע דעה חד משמעית בתחום. עם זאת בפרסומים מטעם עמלי התורה מופיעים אזכורים רבים על תמיכת מפלגת ש"ס בעמלי התורה, וכן ציונים לשבח לנציגי תנועת ש"ס בפעילותם למען קהילות האברכים.

בקהילות עמלי התורה חברים אברכים ספרדים וליטאים, וחלק גדול מפעילויות עמלי התורה פונה גם לציבור הליטאי, ובכלל זאת כתב העת בהתאסף, תחרות חקרי תורה ועוד.

אירועים

קישור=קובץ:כנס_האספו,_י%22ד_כסלו_תשע%22ח.jpg

כנס האספו

בי"ד בכסלו ה'תשע"ח נערך כנס "האספו" לאברכי הקהילות באולמי תמיר בירושלים. בכנס השתתפו ונשאו דברים הרב משה צדקה, הרב אברהם סלים, הרב שלמה ידידיה זעפראני, הרב ראובן אלבז, הרב רפאל ברוך טולידנו ראש ישיבת אור ברוך ורבנים נוספים. הרבנים הביעו בדבריהם את התפעלותם מצמיחת קהילות האברכים תחת איגוד עמלי התורה, ועודדו להצטרף לקהילות ולסייע לתקומתן[30].

בניסן ה'תש"ף תוכנן כנס נרחב לכלל אברכי הקהילות, אך הוא בוטל בשל משבר הקורונה בישראל.

הערות שוליים

  1. חוברת אריות קשורים בחוט, תש"פ, עמ' 34-38
  2. ישי כהן, פרסום ראשון: עשרות בנות ספרדיות עדיין ללא סמינר באלעד, כיכר השבת, ‏י"ג בתמוז תשע"ו
  3. חנני ברייטקופף, הרב עדס התערב: בנות ספרדיות ללא סמינר, כיכר השבת, ‏כ"ו סיון תשע"ט
  4. ישי גור, הסתיים הרישום: 100 בנות בי-ם בלי סמינר, בחדרי חרדים
  5. השקפתם וטענותיהם של פלג ה'מרביצי' הובאו במפורט בחוברת בינו שנות דור ודור באתר טקסט רץ הוצאה לאור, שיצאה לאור בשנת ה'תשנ"ד על ידי פעילים מארגון מרביצי תורה ספרדים
  6. מרביצי תורה ספרדים באה"ק באתר אוצר החכמה
  7. ארי קלמן, מאבק פנימי ב'דגל': הנציגים מאיימים בפיצול, בחדרי חרדים, ‏י"ב באלול תשע"ח
  8. ארי קלמן, זעם על דרעי שסחף את בני התורה הספרדים, בחדרי חרדים, ‏י"ג טבת תש"פ
  9. ישי כהן, אריה דרעי: בני תורה ספרדים לא מרגישים חלק מש"ס, כיכר השבת, ‏ט"ו בחשון תשע"ח
  10. אריות קשורים בחוט, 2020, עמ' 86-94
  11. יהודית דיין, לעצור את הריקוד, צריך עיון, ‏י"ט אדר ב' תשע"ט
  12. דב הלברטל, האם יש פתרון לבעיית ההתנשאות האשכנזית?, אקטואליק, ‏28/01/2019
  13. בינו שנות דור ודור, ירושלים: מרביצי תורה ספרדים, תשנ"ח, עמ' 17
  14. אליהו לוי, האם ניתן למנוע את העוינות העדתית?, צריך עיון, ‏א' אדר ב' תשע"ט
  15. עדן אביטבול, האם באמת "ככה זה"? על היחס החרדי לעדות המזרח, צריך עיון, ‏ט"ו חשון תשע"ט
  16. אליעזר היון, מחקר: המספרים המדויקים של ליטאים, ספרדים וחסידים, חרדים10, ‏י' ניסן התשע"ח
  17. בהתאסף - גיליון ט"ו, ירושלים תשע"ט: עמלי התורה, תשפ"א, עמ' רלא - רמ
  18. בהתאסף גיליון א', ירושלים: עמלי התורה, תשע"ז, עמ' ב
  19. איגוד עמלי התורה, באתר טקסט רץ
  20. 20.0 20.1 20.2 ארכיון גיליונות כתב העת בהתאסף
  21. 21.0 21.1 קורת רוח מרובה ממיזם 'לוח הקהילות' בירושלים, קנייטש, ‏8 במרץ 2020
  22. המחלקה המשפטית של איגוד עמלי תורה מתרחבת, באתר קנייטש, ‏24 בספטמבר 2020
  23. 23.0 23.1 בהתאסף - גיליון ט"ז, ירושלים: עמלי התורה, תשפ"א
  24. הכנות נרחבות לקראת מכירת ד' מינים המרכזית שע"י עמלי תורה, קנייטש, ‏05 בספמטבר 2020
  25. בהתאסף גיליון ט"ו, ירושלים: עמלי התורה, תשפ"א
  26. סיוע לגבאי קהילות על ידי איגוד "עמלי התורה" במהלך חודש תשרי, קנייטש
  27. על פי רשימה המפורסמת בגב גליון "בהתאסף"
  28. גיליון 'אגדלך' לרגל כינוס הורי הת"תים, ירושלים: עמלי התורה, תשע"ט
  29. אהרן מילר, ירושלים: הורי הילדות זועמים; זרקו אותן לרחוב, בחדרי חרדים, ‏טז בחשוון תשפ"א
  30. עמלי התורה, גיליון האספו, תשע"ח, עמ' 111
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0