איסור קריאה לאברהם אברם

קריאה לאברהם אברם
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	מסכת ברכות, דף י"ג עמוד ב'
ספרי מניין המצוות	זוהר הרקיע עשין פה
מקורות נוספים	צל"ח ברכות יג:

איסור קריאה לאברהם אברם, הוא איסור לקרוא לאברהם בשמו הקודם 'אברם'. האיסור מוזכר בתלמוד ונלמד מפסוק בתורה. מאידך רוב מוני המצוות והפוסקים לא הזכירו איסור זה.

רקע

בספר בראשית מסופר, שתחילה נקרא אברהם אבינו בשם 'אברם', ובעת שהצטווה על מצוות המילה בירך אותו ה' ושינה את שמו: ”וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.” (ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק ה'). רש"י מביא את הסבר התלמוד על משמעות השינוי, שתחילה נקרא בשם אברם שזהו נוטריקון אב ארם, כלומר אב רק לארץ ארם שהיא מקומו, ואילו עכשיו השתנה שמו לאברהם שהוא נוטריקון אב המון גוים, והרי"ש שהייתה בו מתחילה לא זזה ממקומה. בפסוק הבא מתפרשת הברכה עליה מורה השם אברהם, שיצאו מחלציו עמים ומלכים:”וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ” (ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק ו').

משמעות נוספת לשינוי השם הובאה בתלמוד, שתחלה המליך הקדוש ברוך הוא את אברהם על 243 איברים שהם הגימטריה של אברם, ולאחר המילה המליכו על כל 248 איבריו שהם בגימטריה אברהם.

האיסור

בתלמוד הוסבר הפסוק כציווי האוסר לקרוא לאברהם בשמו הקודם. לדעת בר קפרא הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, הנאמר במילים "והיה שמך אברהם", ואילו לדעת רבי אלעזר הוא עובר בלאו, הנאמר במילים "ולא יקרא עוד את שמך אברם". המהרש"א מבאר שהאמוראים אינם חולקים אלא משלימים זה את זה, וכן היא דעת לוי בתלמוד הירושלמי שעובר בעשה ולא תעשה. יש שלא הסכימו עם הבנה זו והסבירו כי בר קפרא לא מנה את הלאו בפני עצמו, מפני שלדעתו זהו לאו הניתק לעשה.

התלמוד מבאר, שמותר להזכיר את השם אברם בהתייחס לעבר, כפי שהוזכר על ידי אנשי כנסת הגדולה בספר נחמיה: ”אַתָּה הוּא השם הָאֱלֹקים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם” (נחמיה, ט', ז'), והאיסור הוא להשתמש בשם זה כשם נוכחי.

בהמשך שואל התלמוד, מדוע אין איסור דומה לקרוא לשרה בשם שרי, כפי שנאמר לאברהם:”שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ” (בראשית, י"ז, ט"ו), ומסביר שהציווי בשרה נאמר בלשון נוכח, ולכן הוא חל רק על אברהם, אולם באברהם נאמר הציווי בלשון נפעל, שלא ייקרא כן בפי כולם.

כמו כן מסביר התלמוד, שאצל יעקב ששמו השתנה לישראל, כפי שנאמר: ”לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ.” (בראשית, ל"א, י'), לא נאסר לקרוא לו בשמו הקודם, כי השם יעקב לא התבטל, וגם לאחר מכן נקרא על ידי ה' בשם זה, אלא שהפך לשם טפל לגבי השם העיקרי ישראל.

האיסור כיום

רוב מוני המצוות והפוסקים הראשונים, כדוגמת הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, אינם מזכירים איסור זה. מתוך כך הסיקו כמה מהאחרונים, שלדעת הראשונים אין הדבר איסור תורה, והפסוק מהווה אסמכתא בלבד, אולם אחרים הקשו, שגם אם האיסור רק מדרבנן למה לא הזכירו אותו הפוסקים. יש מהאחרונים שהסיקו מזה שאין איסור זה נוהג או שייך כיום מכמה טעמים:

• הצל"ח מוכיח מסוגיית התלמוד שהאיסור שנוי במחלוקת תנאים, וההלכה נפסקה לפי דעת המתירים.
• יש שכתבו כי הדין נדחה להלכה מכח הכלל שאין ללמוד איסור מדברים שנאמרו קודם מתן תורה.
• האיסור לקרוא אברם הוא דווקא בחייו של אברהם או דווקא בפניו, ואינו נוהג כיום.
• בתוספתא יש משמעות שהאיסור הוא רק דרך גנאי.
• יש שכתבו שכוונת הגמרא בדרך דרש ולא לפסיקת הלכה.

יש ממוני המצוות שכתבו שאף שהוא איסור מן התורה, אין למנות איסור שנאמר קודם מתן תורה במנין תרי"ג המצוות, והסבירו האחרונים שהאיסור לא נאמר לאחר מתן תורה מפורש אלא בעל פה ונחשב כאינו מפורש בתורה.

אך ישנם מקצת מן הראשונים המונים איסור זה בספריהם: הריא"ז פוסק כרבי אלעזר שעובר בלאו, והרי"ד פוסק שעובר בלאו ועשה כשתי הדעות. וכך פסק המגן אברהם ופוסקים אחרים.

קריאת אדם אחר בשם אברם

אף בין הפוסקים להלכה את האיסור לקרוא לאברהם אבינו בשמו הקודם אברם, קיימת מחלוקת אם מותר לקרא לאדם אחר שנקרא אברהם בשם אברם, וכן אם מותר לקרוא בשם 'אברם' כשם לעצמו.

אדם בשם אברהם

הבית שמואל פוסק בנוגע להלכות כתיבת שם בגט, שאדם שאין ידוע בבירור אם שמו אברהם או אברם, יש לכתוב אברהם, כיון שכולם נקראים כן על שם אברהם אבינו, ואסור לקרוא לאברהם אברם. השדי חמד מבאר את דבריו שכל אדם שנקרא בשם אברהם על שם אברהם אבינו, הוא בכלל האיסור לקרוא לו אברם, פוסקים רבים חלקו על הבית שמואל.

השם אברם

הבית שמואל מביא מדברי המהרש"ל שישנם אנשים הקרויים בשם "אברם". כמו כן הוכיחו הפוסקים משמו של האמורא "אברם חוזאה" שמותר לקרא לסתם אדם בשם אברם.  

מאידך בעל סדר הדורות כותב על שמו של האמורא אברם חוזאה שנראה שצריכים לגרוס "אבימי חוזאה‏", המהר"ץ חיות מבאר שהוא כיון שלדעתו אין לקרוא כלל בשם אברם.

טעם האיסור

נאמרו כמה טעמים לאיסור זה, המבארים את החיסרון בשם אברם, לעומת שרה ויעקב שאף שהשתנה שמם לא נאסר לקרוא בשמם הראשון:

• כמה ממפרשי המקרא הסבירו, שאברם הוא השם שבו נקרא אברהם בעודו גוי קודם שעלה לדרגת ישראל. באופן דומה כתב החיד"א שהאות ה' שנוספה רומזת למעמדו של אברהם כישראל המקיים חמישה חומשי תורה ולא כבן נח, ולכן נאסר לקרוא בשם אברם.
• המהרש"א מסביר, ששינוי השם לאברהם מורה שישתנה מזלו להיות לגוי גדול ולאב המון גוים, לכן בוטל השימוש בשם אברם לגמרי, כדי שלא למעט כח השפע האלוקי שניתן לאברהם להיות לאב המון גויים.
• רבי יעקב צבי יאליש כותב, שהשם אברהם מורה על חשיבותו של אברהם כאב המון גוים ושהוא מלך על 248 איברים, ולכן הקריאה בשם אברם מבטאת זלזול. לפי זה כתבו האחרונים שבאופן שהקריאה אינה מבטאת זלזול, מותר לקרוא לאברהם אברם.

קישורים חיצוניים

• הערך כל הקורא לאברהם אברם באתר ויקישיבה.
• מאור אקלר, קריאת שם אברם, ירחון האוצר, גיליון 61, שבט תשפ"ב, עמ' קצז - רג
• חנניה פרץ, קונטרס בעניין כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, דברי חפץ, ביתר עילית תשע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.