לוי בר סיסי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוי בר סיסי
לוי בר סיסי ויוסי בר סיסי.JPG
מערת קבורת רבי לוי ואביו בקיבוץ סאסא
תקופת הפעילות דור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים–דור ראשון לאמוראים
רבותיו רבי יהודה הנשיא
תלמידיו רבי ברכיה, רבי יעקב בר אבונא, רבי חייא בר אבא, שמואל ורבי אבדימי דמן חיפה
בני דורו רבי חנינא בר חמא ואבא בר אבא אביו של שמואל

לוי בר סיסי או לוי[1] היה מחכמי ארץ ישראל (ולימים עקר לבבל) בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא. כחכמים אחרים מבני דורו גם לוי סידר קובץ של ברייתות שהובא כמה פעמים בשני התלמודים[2].

קורות חייו

לוי היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא (רבי)[3], שהחשיבו מאוד, וכאשר ביקשו ממנו בני העיר סימונייא שבגליל התחתון שימנה להם חכם שישמש להם דרשן, דיין, חזן, מורה משנה ועוסק בכל צורכי הציבור, נתן להם את לוי בר סיסי, ואמר להם: אדם כמוני נתתי לכם[4]. עם זאת כאשר לא מצאה חן בעיני רבי שיטת לימודו של לוי, גער בו ואמר: "כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו"[5].

דו השיח בינו לבין רבי יהודה הנשיא היה קצר ומחושב. בשאלותיו היה מחשב כיצד לשאול בתמצות ובקיצור, ובכל זאת שיקבל תשובה על כל שאלותיו וספיקותיו. כך למשל מתארת הגמרא בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ל עמוד ב ספק שהיה ללוי בר סיסי בהלכה מיוחדת בסוגיית עירוב מחשבות (מצב שבו האדם המבצע אחד מארבעת העבודות של הקרבת הקרבן שהם שחיטה קבלת הדם הולכת הדם זריקת הדם חשב שתי מחשבות פסולות, אחת מהם מחשבת פיגול - לאכול את הקרבן חוץ לזמנו, והשניה - מחשבת פסול - לאכול חוץ למקומו), ספק שנבע מהבדלים בין הצורה שרבי יהודה הנשיא מסר לו את המשנה ולצורה שרבי יהודה הנשיא מסר את המשנה לשאר החכמים, כשללוי בר סיסי נמסרה הגירסא המקוצרת והתמציתית יותר שגרמה ללוי בר סיסי להסתפק בשני הלכות.

לוי בר סיסי רצה לבחור את נוסח השאלה הקצר ביותר, ולכן שאל את רבי יהודה הנשיא מה הדין במקרה שאדם אמר "כזית למחר בחוץ", כך שהוא כלל את מחשבת הפיגול ומחשבת הפסול בבת אחת ממש, והוא נענה כי אכן במקרה כזה מודה רבי יהודה שמדובר ב"עירוב מחשבות" והבשר אינו פיגול. הגמרא מסבירה כי לוי בר סיסי שאל את רבו שאלה זאת, כדי להתוודע מנוסח התשובה מנה על הספק השני שלו - מה דינו של אדם שאמר "כזית שלא בזמנו וכזית שלא במקומו" לאחר שלא היתה ברורה לו גירסת המשנה, וממילא הסתפק האם יש בו' החיבור כדי לצרף את שניהם ולגרום "עירוב מחשבות". הסימן שעל ידו ידע לוי בר סיסי את התשובה הוא לפי נוסח התגובה; אם רבי יהודה הנשיא היה כועס על שאלתו של לוי בר סיסי, הוא היה יודע שסיבת הכעס היא מדוע לא למד את המשנה שבה נאמר כי גם במקרה פשוט יותר, נעשה עירוב מחשבות על ידי ו' החיבור. ומכך שבסופו של דבר רבו לא כעס על השאלה אלא אמר לו כי מדובר בשאלה מעמיקה, הבין כי אין בו' החיבור לצרף את שני חצאי הכזית לעירוב מחשבות, ורק במקרה שאמר את שניהם יחד ממש "כזית בחוץ למחר" נעשה עירוב מחשבות.

לוי "בעל משלות ודומיות"[6] היה, ונהג לדמות אנשים לפי תכונתם לדברים אחרים. לפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא הוא ביקש ממנו שימשול לו משלים שונים: "הראני פרסיים? אמר ליה דומים לחיילות של בית דוד (גבורים). הראני חברין? דומין למלאכי חבלה. הראני ישמעאלים? דומין לשעירים של בית הכיסא (היו לבושים מלבושים שחורים ודומים לשדים). הראני תלמידי חכמים שבבבל? דומים למלאכי השרת (לבושים במלבושים נאים ומהודרים)".

לאחר פטירתו של רבי החליפו רבי אפס בראשות הישיבה, ורבי חנינא בר חמא שהיה חשוב לא נכנס לשיעוריו של רבי אפס ומפני כבודו של רבי חנינא לוי היה לומד עמו בחוץ. כשנפטר רבי אפס והתמנה רבי חנינא בר חמא לתפקיד, ולוי שנותר ללא חברותא ברמתו נאלץ לרדת לבבל[7], שם למד עם אבא בר אבא, אביו של שמואל, בבית הכנסת העתיק "שף ויתיב" בנהרדעא.

הרב אהרון היימן משער שלוי היה אביו של האמורא זבדי בן לוי שחי בדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל[8].

אישיותו

בתלמוד מובאים כמה סיפורים מהם ניתן ללמוד על מעלתו של לוי. כך למשל פעם אחת כאשר באו גייסות (שודדים) לעירו נטל ספר תורה ועלה לראש הגג, ואמר: "ריבון העולמים, אם ביטלתי דבר אחד מספר תורה זה יכנסו להם, ואם לאו ילכו להם", ומיד הלכו השודדים[9]. בפעם אחרת, בתקופת בצורת, גזר לוי תענית ולא ירדו גשמים. אמר: "ריבונו של עולם, עלית וישבת במרום, ואין אתה מרחם על בניך", ומיד ירדו גשמים[10].

כאשר הגיע לבבל הודיעו אנשי המקום לרב על בואו וכינו אותו "גברא רבה"[11].

קבורתו

לאחר פטירתו בא חברו - אבא בר אבא כדי להספיד אותו, ואמר ששקולה חביבותו של לוי בר סיסי לפני הקב"ה, כמו כל האנושות כולה[12]. רבי לוי בר סיסי נקבר באחוזת קבר יחד עם אביו ואחיו יוסי בר סיסי[13]. על פי המסורת, הקבר נמצא בסמוך לגדר קיבוץ סאסא.

לקריאה נוספת

  • בנימין לאו, "לוי בן סיסי", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, 2012, עמ' 42-37.
  • "לוי בר סיסי", האנציקלופדיה העברית (כרך כא, עמ' 385), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט.
  • ירון זילברשטיין, לוי בן סיסי ודרך עיצובה של מנהיגות רוחנית בספרות חז"ל: בין התנבלות אישית לנבילה חברתית, דפים למחקר בספרות 19, תשע"ד, עמ' 151- 171
  • דב רטנר, משנתו של לוי בן סיסי, בתוך: דוד גינצבורג ויצחק דובער מארקאן (עורכים), זיכרון לאברהם אליהו, פטרבורג, תרס"ט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בתלמוד הבבלי הוא מכונה לרוב בשם לוי ללא תוספת, ובירושלמי הוא מכונה לרוב רבי לוי בר סיסי. בכמה מקומות מובאים אותם סיפורים בבלי ובירושלמי, כאשר בבבלי הוא מכונה לוי ובירושלמי לוי בר סיסי
  2. תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פא עמוד א, תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ג'
  3. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף יז עמוד ב
  4. בראשית רבה, פרשה פ"א, פסקה ב'; תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ו'.
  5. תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ עמוד ב
  6. רש"י בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף עב עמוד א.
  7. להסבר העניין ראו: תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קג עמוד א, תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נט עמוד ב
  8. הרב אהרן היימאן, "זבדא בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמוד 379, באתר HebrewBooks
  9. תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ג', הלכה ח' (דפוס וילנא: טז, עמוד א')
  10. תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כה עמוד א ראו גם:תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כב עמוד ב
  11. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קג עמוד ב
  12. תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ח'
  13. לא ידוע דבר על רבי יוסי אחיו של רבי לוי, שלא נזכר כלל במקורות. בעל ה'עדן ציון' סובר שעולי הרגל שמציינים את קברו באחוזת משפחת רבי סיסי בסאסא טועים, ואולי מדובר ברבי יעקב או רבי יהודה, בני סיסי


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0