אלי-עד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלי-עד
שלט הכניסה במושב.jpg
שלט בכניסה לאלי-עד
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע[1] ‎368 מטר
תאריך ייסוד 1968
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 496 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.5% בשנה
32°48′21″N 35°44′08″E / 32.8057514978109°N 35.7355182310845°E / 32.8057514978109; 35.7355182310845
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10

אֵלִי-עַד הוא מושב של תנועת המושבים הממוקם בדרום רמת הגולן.

מקור השם

שמו של היישוב הוא על שם אלי כהן, מרגל ישראלי שפעל בסוריה ונחשב לאחד מגדולי המרגלים בישראל. תחילה נקרא היישוב "אל על" כשם הכפר הערבי ולאחר מכן שונה לשם "אלי-על"[3] בשנת 1999 הוסב השם מ"אלי-על" ל"אלי-עד"[4].

גאוגרפיה

היישוב נמצא בגובה של 365 מטרים מעל פני הים, דרומית לנחל אל על.

היסטוריה

המקום יושב בפברואר 1968[5], בתוך שבעה מבנים של מחנה צבאי סורי נטוש, המושב אל על, שהיה יישוב ראשון של תנועת המושבים ברמת הגולן. המתיישבים התחילו בפיטום אווזים, פלחה וחפירות ארכאולוגיות[6].

המושב סבל ממיעוט תושבים ובעיות חברתיות קשות שכללו סכסוכים בין קבוצת רווקים לקבוצה אחרת[7]. בסוף 1969 החליטה תנועת המושבים על פירוק המושב והקמתו מחדש, וההחלטה אושרה על ידי בית המשפט[8]. בתחילת 1970 נותרו במקום 11 מתיישבים שסירבו לעזוב את המקום, ועלה רעיון להקים במקום היאחזות נח"ל[9]. במרץ 1970 קיבל המפרק מבית המשפט צו המורה למתיישבים במקום שלא להשתמש ברכוש המושב[10]. בתחילת יוני 1970 הוקמה במקום היאחזות נח"ל, בטקס שנערך בהשתתפות מוטה גור (אלוף פיקוד הצפון דאז)[11]. את המקום החזיק גרעין דתי[12]. לאחר זמן הוחלט לאזרח אותו בעולים חדשים, אולם בגלל מיעוט העולים המקום ננטש ונשמר על ידי חברת שמירה[13]. במאי 1973 עלה למקום גרעין אלי-עד של הנח"ל שהחזיק את המקום בתנאי של"ת. קבוצת בוגרי דור ההמשך של מושב אליפלט נצלו את המקום כדי להפגין בדרישה שיתנו להם את המקום[14]. בני אליפלט עלו למקום ב-15 ביולי, ובעקבות זאת בוטל טקס העלייה על הקרקע הרשמי של גרעין אלי-עד שנועד לאותו יום[15]. לאחר מספר ימים הובטח לבני אליפלט שהם יקבלו מושב אחר שיוקם ברמת הגולן[16] והם פינו את המקום ועברו לפיק[17].

בני אליפלט שבו ופלשו למקום בערב יום כיפור 1973[18] וביולי 1974 שבו להתנחל במקום[19], שכבר היה מאוכלס בכ-50 איש[20].

כלכלה

כלכלת היישוב מתבססת על גידולים חקלאיים: תפוחים, שזיפים, זיתים, גידולי שדה, וכן על רפת חלב, תרנגולי הודו ועדר בקר לבשר. ליישוב כ- 13,000 דונם אדמות מרעה. ביישוב ממוקם "יקב שאטו גולן".

ליד הכניסה למושב נמצא מקום חנייה ממנו מתחיל שביל הליכה בנחל אל על דרך המפל הלבן והשחור עד לאבני איתן.

בתוך המושב נמצאת אנדרטת גדוד רפואה 281.

חינוך

במושב ממוקם ופועל משנת 1994 בית הספר הדמוקרטי - "כנף".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלי-עד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ישוב בגולן יקרא ע"ש אלי כהן, דבר, 25 במרץ 1973
  4. ^ רשימת ישובים בישראל באתר רשות ההגירה והאוכלוסין
  5. ^ שתי האחזויות נוספות הוקמו ברמת הגולן, דבר, 14 בפברואר 1968
  6. ^ מנחם רהט, עתיד טוב נשקף ליישובי רמת הגולן, מעריב, 8 באפריל 1968
  7. ^ מושב אל על מידרדר מטה, מעריב, 28 בנובמבר 1969; המשך; המשך
  8. ^ נדחתה בקשת אל על לצו נגד תנועת המושבים, מעריב, 30 בדצמבר 1969
  9. ^ שוקלים הפיכת מושב אל על להיאחזות נח"ל, מעריב, 17 בפברואר 1970
  10. ^ צו בעניין מושב אל על, מעריב, 30 במרץ 1970
  11. ^ מושב אל על בגולן נהפך להיאחזות נח"ל, מעריב, 5 ביוני 1970
  12. ^ שפי גבאי, 22 התנחלויות בשטחים ובערבה, דבר, 9 באוקטובר 1970
  13. ^ לנו המגל הוא החרב 2, עמ' 236-239
  14. ^ מאיר הראובני, צעירים מאליפלט החליטו למנוע עליית גרעין נח"ל להתיישבות בגולן, מעריב, 13 ביולי 1973
  15. ^ בני מושב אליפלט הכריזו על התנחלותם במושב אל על, דבר, 17 ביולי 1973
  16. ^ לבני אליפלט יהיה מושב עובדים מיוחד ברמת הגולן, דבר, 22 ביולי 1973
  17. ^ צעירי אליפלט התיישבו בפיק, דבר, 25 ביולי 1973
  18. ^ בני אליפלט שבו ופלשו לאליעד, מעריב, 5 באוקטובר 1973
  19. ^ חזרו לכפרם ברמת הגולן, דבר, 26 ביולי 1974
  20. ^ בני אליפלט דורשים להקים יישוב משלהם, דבר, 29 ביולי 1974


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0