אפוסטיל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפוסטיל משרד חוץ של ישראל על תעודת נישואין
מסמך המאושר על ידי אפוסטיל מדינת קליפורניה
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מדינות העולם החתומות על אמנת האג לביטול הצורך בחקיקה למסמכי חוץ ציבוריים ("אמנת האפוסטיל")

אפוסטיל (Apostille, מצרפתית: אישור) הוא מונח הלקוח מהמשפט הבינלאומי המתאר אישור הניתן על ידי רשות מוסמכת של מדינה, וכן תוארו של בעל התפקיד המאמת את נכונות החתימה על גבי תעודות ציבוריות (כגון תעודת נישואין, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר שיצא מידי אחת מרשויות המדינה), ומאשר כי התעודה רשמית, מקורית, והונפקה על ידי הרשות המוסמכת לכך. כמו כן מאשר האפוסטיל את סמכות הנוטריון לאשר מסמכים נוטריוניים. האפוסטיל מאמת את חתימת הנוטריון על גבי המסמך ומאשר כי הנוטריון החתום על המסמך הוא אכן נוטריון על פי דיני המדינה שהנפיקה את האפוסטיל.

האפוסטיל נועד לחסוך חלק משרשרת אימותים להם נדרש אדם המבקש להציג תעודה ציבורית ממדינה אחת במדינה אחרת. כך, למשל, לפני שנוצרה אמנת האג משנת 1961 (אמנת האפוסטיל), צריך היה אותו אדם לאמת את התעודה הציבורית ברשות המוסמכת שהנפיקה אותה, לאמת את חתימת אותה רשות במשרד החוץ של אותה מדינה, ולבסוף, לאמת את חתימת משרד החוץ בנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של המדינה בה הוא מבקש להציג את המסמך. הליך זה נדרש גם כיום במקרים בהם אדם מבקש להציג תעודה ציבורית של מדינה אחת במדינה אחרת, כאשר אחת מאותן מדינות אינה חתומה על אמנת האפוסטיל. כך למשל, אדם המבקש להציג תעודת לידה ישראלית בקנדה (שאינה חתומה על אמנת האפוסטיל), צריך להנפיק את התעודה במשרד הפנים, לאמת את חתימת פקיד הרישום של משרד הפנים במשרד החוץ, ולאחר מכן, לאמת את חתימת משרד החוץ בשגרירות קנדה בישראל. הדבר נהיה מורכב עוד יותר כאשר אדם מבקש להציג תעודה ציבורית ממדינה אחת במדינה אחרת, לה אין נציגות רשמית במדינה שהנפיקה את התעודה.

אמנת האפוסטיל

אמנת האג לביטול הצורך בחקיקה למסמכי חוץ ציבורייםאנגלית: Hague Convention Abolishing the Requirement for Legalisation for Foreign Public Documents)[1] היא אמנה בינלאומית שנוסחה בוועידת האג על משפט בינלאומי פרטי לצורך פישוט הליך ההכרה במסמכים ציבוריים בין המדינות החתומות על האמנה. האמנה נקבעה ביום 5 באוקטובר 1961. האמנה מפרטת את הדרכים אשר באמצעותן מסמך שהופק באחת המדינות החתומות יכול להיות מאושר לצורך הכרה משפטית בכל שאר המדינות החתומות. האישור נקרא אפוסטיל והוא דומה במעמדו לחותם נוטריון, אלא שהאחרון בעל תוקף משפטי מקומי בלבד.

את האפוסטיל יכולים לתת אך ורק הרשויות המוסמכות במדינה. כך למשל, על פי הוראות האמנה, הרשויות המוסמכות לתת אפוסטיל במדינת ישראל הם משרד החוץ, רשמים של בתי משפט השלום ועובדי מדינה שמונו לתפקידם על ידי שר המשפטים בהתאם לחוק הנוטריונים, ה'תשל"ו-1976. פקידים מוסמכים לעניין זה יושבים ברבים מבתי המשפט ברחבי הארץ.

כדי להיות זכאי לאפוסטיל, המסמך חייב להיות מאושר תחילה על ידי פקיד המוכר על ידי הרשות הנותנת את האפוסטיל. כך למשל, מסמך המאושר בחותם נוטריון, יוכר לצורך מתן אפוסטיל על ידי פקיד בית המשפט המוסמך, לאחר שיוודא כי הנוטריון אכן מופיע ברשימת הנוטריונים המוסמכים על ידי שר המשפטים. תעודת תואר אקדמי מישראל תהיה חייבת תחילה בחותמת משרד החינוך בטרם תאושר באפוסטיל על ידי משרד החוץ.

על האמנה חתומות רוב מדינות אירופה, ארצות הברית, וכן מדינות נוספות באמריקה הלטינית, אפריקה, אסיה ואוקיאניה. מדינת ישראל חתומה על האמנה, ואף תיקנה בשנת 1977 תקנות לשם יישומה.[2]

מדינות חברות באמנת האפוסטיל

נכון לשנת 2020 על האמנה חתומות 118 מדינות.

מדינה תאריך כניסה לתוקף מדינות בהן האפוסטיל אינו מוכר הערות
אלבניהאלבניה אלבניה

9 במאי 2004

בלגיה (עד 2015), גרמניה (עד 2016), יוון (עד 2018), איטליה, (עד 2011), ספרד (עד 2017)
אנדורהאנדורה אנדורה

31 בדצמבר 1996

אנטיגואה וברבודהאנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה

1 בנובמבר 1981

ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה

18 בפברואר 1988

קוסובו
ארמניהארמניה ארמניה

14 באוקטובר 1994

קוסובו
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה

16 במרץ 1995

אוסטריהאוסטריה אוסטריה

13 בינואר 1968

בורונדי, הרפובליקה הדומיניקנית, קוסובו, קירגיסטן, מונגוליה, הפיליפינים, טג’יקיסטן, תוניסיה, אוזבקיסטן
אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן

2 במרץ 2005

גרמניה, הונגריה (עד 2005), קוסובו, הולנד (עד 2010)
איי בהאמהאיי בהאמה איי בהאמה

10 ביולי 1973

בחרייןבחריין בחריין

31 בדצמבר 2013

ברבדוסברבדוס ברבדוס

30 בנובמבר 1966

בלארוסבלארוס בלארוס

31 במאי 1992

קוסובו
בלגיהבלגיה בלגיה

9 בפברואר 1973

אלבניה (עד 2015)הרפובליקה הדומיניקנית, הודו (עד 2008), קירגיסטן, ליבריה, מונגוליה, טג’יקיסטן, תוניסיה, אוקראינה (עד 2004), אוזבקיסטן
בליזבליז בליז

11 באפריל 1993

בוליביהבוליביה בוליביה

7 במאי 2018

בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה

6 במרץ 1992

בוטסואנהבוטסואנה בוטסואנה

30 בספטמבר 1966

ברזילברזיל ברזיל

14 באוגוסט 2016

ברונייברוניי ברוניי

3 בדצמבר 1987

בולגריהבולגריה בולגריה

29 באפריל 2001

בורונדיבורונדי בורונדי

13 בפברואר 2015

אוסטריה, צ’כיה, גרמניה, פולין
כף ורדהכף ורדה כף ורדה

13 בפברואר 2010

צ'ילהצ'ילה צ'ילה

30 באוגוסט 2016

קולומביהקולומביה קולומביה

30 בינואר 2001

איי קוקאיי קוק איי קוק

30 באפריל 2005

קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה

14 בדצמבר 2011

קרואטיהקרואטיה קרואטיה

8 בדצמבר 1991

קפריסיןקפריסין קפריסין

30 באפריל 1973

קוסובו
צ'כיהצ'כיה צ'כיה

16 במרץ 1990

דנמרקדנמרק דנמרק

26 בדצמבר 2006

אינו רלוונטי לגרינלנד ואיי פארו
דומיניקהדומיניקה דומיניקה

3 בנובמבר 1978

הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית

30 באוגוסט 2009

אוסטריה, בלגיה, גרמניה, הולנד (עד 2017)
אקוודוראקוודור אקוודור

2 באפריל 2005

אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור

31 במאי 1996

אסטוניהאסטוניה אסטוניה

30 בספטמבר 2001

איי פיג'יאיי פיג'י איי פיג'י

10 באוקטובר 1970

פינלנדפינלנד פינלנד

26 באוגוסט 1986

הפיליפינים
צרפתצרפת צרפת

24 בינואר 1965

גאורגיהגאורגיה גאורגיה

14 במאי 2007

גרמניה (עד 2010), קוסובו, יוון (עד 2015)
גרמניהגרמניה גרמניה

13 בפברואר 1966

אלבניה (עד 2016), אזרבייג’ן, בורונדי, הרפובליקה הדומיניקנית, גאורגיה (עד 2010), הודו, קוסובו, קירגיסטן, ליבריה, מולדובה, מונגוליה, מרוקו, פרגוואי, פרו (עד 2014), הפיליפינים, טג’יקיסטן, תוניסיה, אוקראינה (עד 2010), אוזבקיסטן
יווןיוון יוון

18 במאי 1985

אלבניה (עד 2018), גאורגיה (עד 2015), קוסובו, קירגיסטן, מונגוליה, פרו, הפיליפינים, תוניסיה, אוזבקיסטן
גרנדה (מדינה)גרנדה (מדינה) גרנדה

7 באפריל 2002

גואטמלהגואטמלה גואטמלה

18 בספטמבר 2017

גיאנהגיאנה גיאנה

18 באפריל 2019

הונדורסהונדורס הונדורס

30 בדצמבר 2004

הונג קונגהונג קונג הונג קונג

25 באפריל 1965

האמנה עדיין ישימה באשר להונג קונג למרות העברת הריבונות על הונג קונג לידי סין
הונגריההונגריה הונגריה

18 בינואר 1973

אזרבייג’ן (עד 2005)
איסלנדאיסלנד איסלנד

27 בנובמבר 2004

הודוהודו הודו

14 ביולי 2005

בלגיה (עד 2008, פינלנד (עד 2009), גרמניה, הולנד (עד 2008), ספרד (עד 2008), קוסובו
אירלנדאירלנד אירלנד

9 במרץ 1999

ישראלישראל ישראל

14 באוגוסט 1978

קוסובו
איטליהאיטליה איטליה

11 בפברואר 1978

אלבניה (עד 2011)
יפןיפן יפן

27 ביולי 1970

קזחסטןקזחסטן קזחסטן

30 בינואר 2001

קוסובוקוסובו קוסובו

14 ביולי 2016

ארגנטינה, ארמניה, אוסטריה, אזרבייג’ן, בלארוס, סין (להוציא את הונג קונג ומקאו), קפריסין, גרמניה, גאורגיה, יוון, הודו, ישראל, מאוריציוס, ניקרגואה, מקסיקו, מולדובה, נמיביה, פרגוואי, פרו, פולין, רוסיה, רומניה, סרביה, סלובקיה, ספרד, אוקראינה, אוזבקיסטן, ונצואלה
קירגיסטןקירגיסטן קירגיסטן

31 ביולי 2011

אוסטריה, בלגיה, גרמניה, יוון
לטביהלטביה לטביה

30 בינואר 1996

לסוטולסוטו לסוטו

4 בדצמבר 1966

ליבריהליבריה ליבריה

8 בפברואר 1996

בלגיה, גרמניה, ארצות הברית (עד 2015)
ליכטנשטייןליכטנשטיין ליכטנשטיין

17 בספטמבר 1972

ליטאליטא ליטא

19 ביולי 1997

לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג

3 ביוני 1979

מקאומקאו מקאו

4 בפברואר 1969

האמנה עדיין מיושמת ביחס למקאו אף על העברת הריבונות על מקאו לידי סין
מלאווימלאווי מלאווי

2 בדצמבר 1967

מלטהמלטה מלטה

3 במרץ 1968

איי מרשלאיי מרשל איי מרשל

14 באוגוסט 1992

מאוריציוסמאוריציוס מאוריציוס

12 במרץ 1968

קוסובו
מקסיקומקסיקו מקסיקו

14 באוגוסט 1995

קוסובו
מולדובהמולדובה מולדובה

16 במרץ 2007

גרמניה, קוסובו
מונקומונקו מונקו

31 בדצמבר 2002

מונגוליהמונגוליה מונגוליה

31 בדצמבר 2009

אוסטריה, בלגיה, פינלנד, גרמניה, יוון
מונטנגרומונטנגרו מונטנגרו

3 ביוני 2006

מרוקומרוקו מרוקו

14 באוגוסט 2016

גרמניה
נמיביהנמיביה נמיביה

30 בינואר 2001

קוסובו
הולנדהולנד הולנד

8 באוקטובר 1965

אזרבייג’ן (עד 2010), הרפובליקה הדומיניקנית (עד 2017), הודו (עד 2008), ארובה, קורסאו, הולנד, סנט מארטן
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד

22 בנובמבר 2001

ניקרגואהניקרגואה ניקרגואה

14 במאי 2013

קוסובו
ניואהניואה ניואה

2 במרץ 1999

מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית

17 בנובמבר 1991

נורווגיהנורווגיה נורווגיה

29 ביולי 1983

עומאןעומאן עומאן

30 בינואר 2012

פלאופלאו פלאו

23 ביוני 2020

פנמהפנמה פנמה

4 באוגוסט 1991

פרגוואיפרגוואי פרגוואי

30 באוגוסט 2014

גרמניה, קוסובו
פרופרו פרו

30 בספטמבר 2010

גרמניה (עד 2014), יוון, קוסובו
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים

14 במאי 2019

אוסטריה, פינלנד, גרמניה, יוון
פוליןפולין פולין

14 באוגוסט 2005

קוסובו
פורטוגלפורטוגל פורטוגל

4 בפברואר 1969

רומניהרומניה רומניה

13 במרץ 2001

קוסובו
רוסיהרוסיה רוסיה

31 במאי 1992

סנט קיטס ונוויססנט קיטס ונוויס סנט קיטס ונוויס

14 בדצמבר 1994

סנט לוסיהסנט לוסיה סנט לוסיה

31 ביולי 2002

סנט וינסנט והגרנדיניםסנט וינסנט והגרנדינים סנט וינסנט והגרנדינים

27 באוקטובר 1979

סמואהסמואה סמואה

13 בספטמבר 1999

סן מרינוסן מרינו סן מרינו

13 בפברואר 1995

סאו טומה ופרינסיפהסאו טומה ופרינסיפה סאו טומה ופרינסיפה

13 בספטמבר 2008

סרביהסרביה סרביה

27 באפריל 1992

קוסובו אושרר כ-יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה
סיישלסיישל סיישל

31 במרץ 1979

סלובקיהסלובקיה סלובקיה

18 בפברואר 2002

קוסובו
סלובניהסלובניה סלובניה

25 ביוני 1991

דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה

30 באפריל 1995

קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית

14 ביולי 2007

ספרדספרד ספרד

25 בספטמבר 1978

אלבניה, הודו (עד 2008), קוסובו
סורינאםסורינאם סורינאם

25 בנובמבר 1975

סווזילנדסווזילנד סווזילנד

6 בספטמבר 1968

שוודיהשוודיה שוודיה

1 במאי 1999

שווייץשווייץ שווייץ

11 במרץ 1973

טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן

31 באוקטובר 2015

טונגהטונגה טונגה

4 ביוני 1970

טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגו

14 ביולי 2000

תוניסיהתוניסיה תוניסיה

30 במרץ 2018

אוסטריה, בלגיה, גרמניה, יוון
טורקיהטורקיה טורקיה

29 בספטמבר 1985

אוקראינהאוקראינה אוקראינה

22 בדצמבר 2003

בלגיה (עד 2004), יוון (עד 2010), קוסובו
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת

24 בינואר 1965

כולל שטחי חסות של הכתר הבריטי והטריטוריות הבריטיות שמעבר לים
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

15 באוקטובר 1981

ליבריה (עד 2015)
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי

14 באוקטובר 2012

אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן

15 באפריל 2012

אוסטריה, בלגיה, גרמניה, יוון, קוסובו
ונואטוונואטו ונואטו

30 ביולי 1980

ונצואלהונצואלה ונצואלה

16 במרץ 1999

קוסובו

קבלת אישור אפוסטיל בישראל

אפוסטיל בישראל ניתן בשני ערוצים (נכון למרץ 2020): למסמכים ציבורים ישראליים, דוגמת תעודות של משרד הפנים (לידה, פטירה, וכדומה), פסקי דין והחלטות של בתי משפט, ניתן לקבל אפוסטיל במשרד החוץ בירושלים. לא ניתן לקבל אפוסטיל על מסמכים ציבוריים ישראלים בערים אחרות, או בשגרירויות ישראל.[3] אפוסטיל למסמכים נוטריוניים, (דוגמת אישור תרגום מסמך, אימות חתימה, תעודת חיים), ניתן לקבל במזכירות בתי המשפט ברחבי ישראל.[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפוסטיל בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0