אקויטל
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| תקופת הפעילות | 1977–הווה (כ־47 שנים) |
| מיקום המטה | פתח תקווה,ישראל |
| ענפי תעשייה | נדל"ן, חיפושי נפט וגז |
| שווי שוק | 3.70 מיליארד ש"ח (17 באפריל 2024) |
| הכנסות | 1.92 מיליארד ש"ח (2020)[1] |
| רווח תפעולי | 1.14 מיליארד ש"ח (2020)[1] |
| רווח | 866 מיליון ש"ח (2020)[1] |
| הון עצמי | 9.86 מיליארד ש"ח (2020)[1] |
| סך המאזן | 20.2 מיליארד ש"ח (2020)[1] |
| אנשי מפתח | חיים צוף יו"ר הדירקטוריון |
אקויטל בע"מ היא חברה ציבורית, הפועלת כחברת החזקות ומהווה את השכבה העליונה בפירמידת השליטה של אנשי העסקים קובי מימון וחיים צוף החברה כלולה במדד תל אביב 125.
היסטוריה
אקויטל הוקמה בשנת 1977 בשם "חיפושי נפט של פז בע"מ" על ידי חברת פז לשם ביצוע חיפושי נפט וגז בישראל. החברה ביצע קידוחי נפט בגן־יבנה, ניר עם וצפון סיני.[2]בשנת 1978 נרשמו לראשונה ניירות הערך של החברה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.[3]
בשנת 1979, הייתה שותפה החברה במציאת "מאגר הגז שקמה" על חוך הים התיכון באזור שפך נחל שקמה. בקידוח "שיקמה 1" נמצא גז ודווח שהוא מכיל מילארד מטר מעוקב בשווי 2.2 מיליארד דולרי.[4] בהמשך נערכו 3 קידוחים נוספים אך לא נמצא בהם גז.[5] בשנת 1980, הייתה שותפה במציאת מאגר הגז נוטרה בעמק החולה.[6] בשנת 1981 מצא נפט בכמויות קטנות בקידוחים ליד אשדוד וים המלח.[7]
בשנת 1992 רכש את השליטה בחברה איש העסקים הישראלי-אמריקאי ג'ו אלמליח ובשנת 1993 שינתה החברה את שמה ל"פס-פורט בע"מ". אלמליח היה גם בעל השליטה בחברת יואל (ובאמצעותה גם בישראמקו) שאותה הקים בשנת 1982 יחד ארמנד האמר כחברת החזקות ציבורית שעיקר עיסוקה בחיפושי נפט וגז.
שלוש החברות, פס-פורט ישראמקו ויואל החזיקו ביניהן, באותה עת, במרבית הזיכיונות לחיפושי נפט וגז בישראל. הם היו חברות ציבוריות בעלי החזקות צולבות אחת אצל רעותה. בסך הכל בין השנים 1982–1994, גייסו החברות כחצי מיליארד שקל מהציבור בבורסה ובסדרה של עסקאות, ביצעו עשרות קידוחי נפט ללא הצלחה.[8]
בתקופת אלמליח השקיעה החברה גם במספר מיזמים שנכשלו ביניהם: רשת מסעדות נרגילה, חברת שואבי האבק האמריקאית רג'ינה וחיפושי נפט בקזחסטן .[9]
רכישת השליטה על ידי מימון ולבנת
ערך מורחב – קווי אשראי לישראל
בשנת 1995, ביקש אלמליח לחסל את עסקיו בארץ, ולמכור את השליטה באשכול שלוש חברות הנפט שבבעלותו, פס-פורט, יואל וישראמקו. בחודש אוגוסט 1995 רכשה מאלמליח חברת קווי אשראי לישראל את גרעין השליטה בחברת פס-פורט, אשר החזיקה בשרשור גם את חברות ישראמקו ויואל. לאחר שבהתחלה ניסה קובי מימון למנוע מקווי אשראי לרכוש את פס-פורט באמצעות מאבק משפטי, בחודש נובמבר 1995 הצטרף מימון בעצמו לגרעין השליטה של פס-פורט ורכש 50% ממניות החברה. בחודש פברואר 1996 הצטרפה לגרעין השליטה של פס-פורט משפחת לבנת, בעלת השליטה בקבוצת תעבורה.[10]
בחודש יולי 1996 רכשה יואל את השליטה גם בנפטא, החברה הממשלתית לחיפושי נפט. ובשנת 1997 רכשה גם את חנ"ל "חברת הנפט הלאומית לישראל בע"מ", שהייתה בעלת הזכויות בשדה הגז ראש זוהר.
בחודש יולי 1997 כשלה חברת קווי אשראי לישראל בהחזר התשלום הראשון של הלוואה שניתנה לה בחודש ינואר על ידי קובי מימון וקבוצת תעבורה. כתוצאה מכך, קיבלו קובי מימון ומשפחת לבנת את מניותיה של קווי אשראי בחברת פס-פורט.[11]
בשנת 1997 שינתה פס-פורט את שמה לשמה הנוכחי אקויטל.
בשנת 2010, התפטר קובי מימון מתפקידו כיו"ר אקויטל והוחלף על ידי שותפו חיים צוף.[12]
פרשת חיים כץ ומוטי בן ארי
ביולי 2011 הגישה תנועת אומ"ץ - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, קובלנה לוועדת האתיקה של הכנסת נגד חבר הכנסת חיים כץ, בגין העברת חוק המיטיב עם קבוצת אקויטל-ישראמקו, שהוא מחזיק באורח אישי במניותיה. כץ קידם "תיקון 44 לחוק ניירות ערך" בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשותו.[13] התיקון קובע כי כאשר חברה מסחרית נקלעת לקשיים, עליה לפרוע תחילה את חובה למחזיקי איגרות החוב שלה. את החוק הגה וקידם מוטי בן ארי, מנהל הכספים של קבוצת אקויטל, שגם נכח בדיון הראשוני בהצעת החוק בכנסת, ב-25 בנובמבר 2010. כץ לא סיפר למשתתפי הדיון מיהו המשתתף הנוסף הזה וכיצד הוא קשור אליו, כפי שלא ציין כי להצעת החוק, אם תעבור את כל שלבי החקיקה, תהיה השפעה גדולה על חברת ישראמקו מקבוצת אקויטל, חברה שהוא עצמו מחזיק בה מניות.[14] התיקון היה מטיב עם חברת ישראמקו שניהלה באותה עת תיק השקעות כ-350 מיליון שקל שרובו, יותר מ-200 מיליון שקל, היה מושקע באג"ח של חברות ישראליות.[15]
במאי 2018 פורסם שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שוקל להעמיד לדין את כץ, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים, בעקבות קידום הצעת החוק של מוטי בן ארי.[16] ב-14 באוגוסט 2019 הודיע מנדלבליט על החלטתו להגיש כתב אישום נגד כץ בעבירות של מרמה והפרת אמונים, לאחר שהחשד לשוחד בוטל בשימוע.[17] ועדת הכנסת, שדנה בבקשתו לחסינות, החליטה להיענות לבקשתו.[18][19]
פירמידת השליטה
חברת אקויטל היא מקרה מובהק של פירמידת שליטה שנוצרת במטרה להשיג שליטה על חברות בצורה עקיפה ותוך כדי מינוף. כך אקויטל שולטת למעשה בשותפות ישראמקו, בעלת 28.5% מהזכויות בשדה גז תמר, אף על פי שהשכבה הרביעית בפירמידה - חנ"ל-חברת הנפט לישראל מחזיקה רק 8% מישראמקו.
בשנת 2013 חוקק חוק הריכוזיות המחייב לצמצם את הפירמידות בבורסה למבנה של עד שתי שכבות של חברות ציבוריות עד לסוף 2019.[20][21]
בשנת 2016, אקויטל והחברות הבנות החלו בההיערכות לעמידה בהוראות חוק הריכוזיות. יחידות ההשתתפות של "חנ"ל ים המלח" ו"נפטא חיפושים" מוזגו לתוך שותפות הבת ישראמקו. כל נכסיהן והתחייבויותיהן עברו לישראמקו ויחידות ההשתתפות שלהם נמחקו מהמסחר בבורסה. לאחר המיזוג, קבוצת אקויטל, באמצעות חברת נפטא (ולא השותפויות) מחזיקה בכ-18.5% מיחידות ישראמקו. המהלך הושלם ביוני 2017.[22]
בינואר 2017, הודיעה אקויטל כי כדי לעקוף את דרישות חוק הריכוזיות, תפעל לרישום מניותיה למסחר בבורסת נאסד"ק בניו יורק, ולאחר מכן תבקש למחוק את מניותיה מהמסחר בבורסה בתל אביב.[23]
מבנה החזקות
רישום חלקי של מבנה ההחזקות של אקויטל לפני יישום חוק הריכוזיות (בפועל המבנה מורכב יותר מאחר שיש בו החזקות צולבות רבות, לדוגמה: לחברת הבת יואל החזקה של 8% בחברת האם אקויטל):
- י.ח.ק להשקעות שותפות מוגבלת
- אקויטל בע"מ (44%)
- י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ (37%)
- נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ (65.07%)
- חנ"ל-חברת הנפט לישראל בע"מ (100%)
- ישראמקו אויל אנד גז בע"מ (100%)
- ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת (8%)
- חנ"ל - ים המלח שותפות מוגבלת (33%)
- ישראמקו אויל אנד גז בע"מ (100%)
- נפטא אחזקות (100%)
- ישראמקו אינק (48.4%)
- חנ"ל-חברת הנפט לישראל בע"מ (100%)
- איירפורט סיטי בע"מ (59.02%)
- נצבא חברה להתנחלות בע"מ (96.21%)
- נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ (65.07%)
- י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ (37%)
- אקויטל בע"מ (44%)
בעלות
בעלת השליטה באקויטל היא "י.ח.ק להשקעות שותפות מוגבלת" המחזיקה בכ-44.50% מההון המונפק ובכ־48.66% מזכויות ההצבעה בחברה. השותפים המוגבלים ב"י.ח.ק להשקעות" הם קינגסווי, חברה זרה הרשומה באיי בהאמה (לפי הדיווחים לבורסה היא בשליטת חיים צוף) ו"כרמן ניהול", חברה פרטית המוחזקת על ידי בני משפחת לבנת. שאר המניות מוחזקות בידי משקיעים מוסדיים והציבור.[24]
לקריאה נוספת
- דר' מאיר אמיר, חוות דעת מומחה - עסקות קווי אשראי- פספורט- יואל- יונייטד, פברואר 2014
קישורים חיצוניים
- תכניות רבות לקידוחיי נפט: תשקיף הנפקת הזכויות של "חיפושי נפט של פז", דבר, 10 בנובמבר 1981
- אקויטל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- אקויטל בע"מ, באתר "מאיה"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אקויטל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ "פז" משקיעה ב־3 קידוחי נפט, דבר, 17 באוגוסט 1978
- ^ הנהלת חברת אקויטל פתחה הבוקר את המסחר לרגל 40 שנות מסחר בבורסה
- ^ שווי 'מאגר הגז בשיקמה 1 כ־2,2 מיליארד דולאר, דבר, 27 בספטמבר 1979
- ^ היום ייקבע גודל קידוח "שיקמה "4, מעריב, 26 ביוני 1980
- ^ עודד שורר, סימני גז בקידוח "נוטרה" בעמק החולה, מעריב, 25 באוגוסט 1980
- ^ תכניות רבות לקידוחי נפט, דבר, 10 בנובמבר 1981
- ^ ת"א-אלכסנדריה: ג'ו אלמליח גייס 122 מיליון דולר לחברת נדל"ן בארצות הברית י.ו.א.ל, שאת השליטה בה מכר אלמליח באוגוסט 95', מחזיקה %7 מחברת השקעות השולטת במונפקת גלובס, 21 ביולי 1997
- ^ שי שלו, אקויטל: נרגילה הפסידה אשתקד 12.7 מיליון שקל, והשקעה של 19 מ' ש' בקזחסטן עשויה לרדת לטמיון, באתר גלובס, 14 באפריל 1998
- ^ נתן ליפסון, חיפש נפט, מצא כסף, באתר הארץ, 8 בפברואר 2004
- ^ קובי מיימון וחיים צוף שעד כה סירבו לכל חשיפה תקשורתית שולחים את חיים צוף לשכב על הגדר בשבי קובי מיימון באתר חדשות האנרגיה 04/06/2011
- ^ אבי שאולי, קובי מימון התפטר מתפקידו כיו"ר אקויטל; שוקל לעזוב את הארץ, באתר גלובס, 6 במאי 2010
- ^ אבי שאולי, ח"כ כץ מתכנן חוקים להגנה על מחזיקי האג"ח בהליכי הסדר, באתר גלובס, 29 בספטמבר 2009
- ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין קובלנות של תנועת אומ"ץ נגד חבר הכנסת חיים כץ, באתר הכנסת, 3 ביולי 2011
- ^ שרון שפורר, הון-שלטון, הגרסה החברתית, באתר הארץ, 21 בינואר 2011
- ^ דניאל דולב, טל שלו ודנה ירקצי, בהחלטת היועמ"ש: השר חיים כץ יועמד לדין על שוחד בכפוף לשימוע, באתר וואלה!, 24 במאי 2018
- ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, היועמ"ש: להעמיד לדין את חיים כץ. השר: אשקול לבקש חסינות, באתר ynet, 14 באוגוסט 2019
- ^
נועה אסטרייכר, פרשת חיים כץ: לתפארת תיק ההשקעות, באתר הארץ, 5 בפברואר 2020
- ^ חדשות הכנסת, ועדת הכנסת החליטה להמליץ למליאת הכנסת להעניק לח"כ חיים כץ חסינות מפני העמדה לדין, באתר הכנסת, 4 בפברואר 2020
- ^ תומר אביטל, חוק הריכוזיות: קנדל מציע - לאפשר לחלק מהחברות 3 שכבות בפירמידה, באתר כלכליסט, 21 במאי 2013
- ^ לילך ויסמן, אושר: הפירמידות העסקיות יוגבלו ל-2 שכבות בלבד, באתר גלובס, 28 במאי 2013
- ^ ערן אזרן, קובי מימון מארגן את הפירמידה – ומקפיץ את שותפויות חנ"ל ונפטא בבורסה, באתר TheMarker, 19 ביולי 2016
- ^ עומרי כהן, אקויטל מנסה לעקוף את חוק הריכוזיות באמצעות רישום בנאסד"ק, באתר גלובס, 18 בינואר 2017
- ^ החזקות ב"ע/נ.משרה ליום 31.12.16 - פרטי הודעה - מאיה - מערכת אינטרנט
