א-לובן אל-ע'רבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א-לובן אל-ע'רבי
اللبّن الغربيّ
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
ראש העיר רסאן סאלם
שטח 9.7 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,476 (2006)
אזור זמן UTC +2

אַ-לֻּבַּן אלְ-עַ'רְבִּיערבית: اللبّن الغربيّ), או אַ-לֻּבַּן אלְ-עַ'רְבִּיַּה (اللبّن الغربيّة) הוא כפר פלסטיני במערב נפת רמאללה ואל-בירה, השוכן מזרחית לכפר רנתיס ומערבית לבית אריה, סמוך לגדר ההפרדה. השטח הבנוי של הכפר שוכן ב"שטח B", שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית, ואילו השטחים החקלאיים נמצאים ב"שטח C". בכפר כ-1,500 תושבים,

היסטוריה

נוטים לזהות את הכפר עם היישוב "בית לבן" מתקופת התלמוד. בית לבן התפרסמה ביינותיה. בתקופה הצלבנית נקרא היישוב במקום "לובן" או "אוליבן". החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1863 וגם הקרן לחקר ארץ ישראל מזכירה אותו בדו"ח משנת 1882. הכפר מוזכר כנראה גם בכתביו של בנימין מטודלה שהגיע לארץ ישראל בעת השלטון הצלבני וזיהה אותו, בטעות, עם עמק איילון התנ"כי.[1] במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה סללו הבריטים את מסילת הרכבת לכפר א-לובן, שהייתה שלוחת רכבת צבאית לתמיכה לוגיסטית בכוחותיהם בחזית שנמתחה לרוחבה של ארץ ישראל. בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי בשנת 1922 נמנו בכפר 221 תושבים, ובמפקד של 1931 298 תושבים ב-60 בתים. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-340 תושבים, והכפר השתרע על שטח של 9,854 דונמים.[2] אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה הערבית, לפי החלטת החלוקה. בעקבות מלחמת העצמאות סופח הכפר לירדן כמו שאר הגדה המערבית.

כיום

בלובן מסגד אחד, שני בתי ספר – אחד לבנות ואחד לבנים. בית הספר לבנים נבנה לפני שנים אחדות במימון ארגון הסיוע האמריקאי הבלתי-ממשלתי ANERA. חלק מתושבי לובן הם פקידים ברשות הפלסטינית, חלקם חקלאים, וחלקם עובדים כפועלים בבית אריה הסמוכה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא א-לובן אל-ע'רבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פראוור יהושוע, תיאורי מסע עבריים בארץ ישראל בתקופה הצלבנית., לימור, ריינר, עלייה לרגל: יהודים, נוצרים ומוסלמים. אסופת מאמרים, יד בן צבי, 2005, עמ' 392
  2. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.