באקה א-שרקייה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
באקה א־שרקייה
باقه الشرقية
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה טולכרם
ראש העיר מואיד עבד אלרחמן חוסיין
שטח 4.2 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 4,101 (2007)
אזור זמן UTC +2

באקה א־שרקייהערבית: باقه الشرقية) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון. 9 ק"מ צפון־מזרחית לטולכרם. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (PCBS), בשנת 2007 היו בכפר 4,101 תושבים[1]. פליטים פלסטיניים היוו 20.4% מהאוכלוסייה ביישוב בשנת 1997[2].

כ־3 קילומטרים למערב, בצד השני של הקו הירוק, שוכנת באקה אל־ע'רביה (מילולית "זר הפרחים המערבי") הנמצאת בתחום השיפוט הישראלי. שני היישובים הוקמו במאה ה-17 כשני כפרים נפרדים. עם קביעת הקו הירוק לאחר מלחמת העצמאות, הפריד הגבול בין שני היישובים: באקה אל-גרבייה בצד הישראלי של הגבול ובאקה א-שרקייה בצד הירדני של הגבול.

לאחר מלחמת ששת הימים נוצרו מחדש קשרים בין שתי ה"באקות", המזרחית והמערבית, אולם אלו התערערו עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, כיוון שתושבי באקה א-שרקייה השתתפו באינתיפאדה, בשעה שתושבי באקה אל-גרבייה, שהם אזרחים ישראלים, נמנעו מכך. לאחר חתימת הסכמי אוסלו הוכפפה באקה א-שרקייה לרשות הפלסטינית. כיום מפרידה גדר ההפרדה בין שתי ה"באקות", ולפיכך שוב נוצר ביניהן מחסום פיזי, לראשונה מאז יוני 1967.

לפני האינתיפאדה השנייה שטחה של באקה א־שרקייה היה כ-4,000 דונמים; ישראל הפקיעה כ־2,000 דונם כדי לבנות את גדר ההפרדה[3].

היסטוריה

במהלך שלטון האימפריה העות'מאנית, בשנת 1596, הייתה באקה א־שרקייה ממוקמת בנפת קאקון, אשר בסנג'ק שכם.

באקה א־שרקייה שוכנת באתר עתיק. על היישוב מסופר בספר "The Survey of Western Palestine" כך:

כפר קטן מאד על קרקע גבוהה, עם זיתים. יש באר בדרומה ומוקאם (קבר מוסלמי) בצפונה, מוקף בזיתים, ויש גם שניים או שלושה דקלים בסביבה.״ אבן עם כתובות בערבית הנמצאות בכניסה למסגד ישן עשויות להיות ההתחלה של הענקת טקסט וקף[4][5].

על פי הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות נכללה באקה א־ע'רביה בשטח שהועבר עם ואדי ערה לידי ישראל, בעוד באקה א-שרקייה נותרה תחת שלטון ממלכת ירדן. על אף שהיישובים נפרדים, יש ביניהם קשרים מסחריים ומשפחתיים, למרות גדר ההפרדה שחוצצת ביניהם.

לקריאה נוספת

  • Sharon, Moshe (1999). Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae, Vol. II, B-C. BRILL. ISBN 90-04-11083-6.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0