ברק (מושב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברק
10.11.20 14 Barak.JPG
בית העם במושב ברק
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגלבוע
גובה ממוצע[1] ‎72 מטר
תאריך ייסוד 1956
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 396 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.3% בשנה
32°32′34″N 35°15′54″E / 32.5428424206693°N 35.264911275338°E / 32.5428424206693; 35.264911275338
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
בית הכנסת במושב ברק

בָּרָק הוא מושב באזור הצפון בחבל תענך, הנמצא בצידו המזרחי של עמק יזרעאל. המושב משתייך למועצה אזורית הגלבוע, בגוש ששמו "חֶבֶר" הכולל את המושבים ברק, דבורה ואדירים.

גוש חבר, ובתוכו ברק, הוקמו בשנת 1956 על ידי עולים ממרוקו, כחלק ממבצע יישוב חבל תענך.

בני מושב ברק ודבורה מוצאם ממרקש וקזבלנקה. בני מושב אדירים מוצאם מאזור איית בולי שבהרי האטלס- מהכפרים, אסמר, איית איברהים, טיזניט וטריסל.

בני המושבים אכלסו אותם עם הגעתם לחיפה ביום ט' בשבט תשט"ז – 22.1.55 והובאו ישר מאוניה אל המקום.

שם המושב

כלל מושבי תענך מתייחסים לשירת דבורה. מושב ברק מתעד את דמותו של ברק בן אבינועם בשירה זו.

ההתארגנות והעלייה

באתר המתייחס למושב ברק [http://www.tmoshavim.org.il/index.aspx?id=4456&itemID=5288] נמצא עדות על התארגנות העולים במרוקו, במשך כשנה וחצי במסגרת התנועה הציונית "הבונים". כאשר רוב חברי הגרעין הם מהעיר קזבלנקה ומעוטם מהעיר פורט-ליוטה. בתקופה ההכשרה בחו"ל קבלו המועמדים לעלייה סוע משני שליחים מטעם תנועת המושבים בארגון, בהקניית עקרונות המושב ובמגעים עם הסוכנות היהודית. הגיבוש נעשה במועדון חברים בו נפגשנו לדיונים, להרצאות, לפעילות חברתית ולאירועים חגיגיים והחלו בעבודה מעשית בחקלאות בחווה של יהודי כחלק מההכשרה לעליה. לאחר שהיה בת כחודשיים במחנה עליה בקזבלנקה (בתנאים של מחנאות) ושבוע בצרפת הפליגו העולים לחיפה באוגוסט 1956 ועלו על הקרקע במושב היישר מהאוניה, ללא תחנת מעבר.

חינוך

במרכז גוש חבר עומד בית ספר יסודי ששמו "יד לחמישה"[3] על שם חיילים שנהרגו במקום במלחמת ששת המים. בית הספר עצמו הוא מוסד חינוכי חשוב בכך שהוא מהווה כיום מרכז חינוכי לא רק למושבי הגוש עצמו אלא הוא הפך למרכז חינוכי שמתחנכים בו ילדי מושבים וותיקים כמו מושב היוגב כפר יחזקאל רם-און ותל עדשים.

ראשיתו של בית הספר הוא בצורך לספק מוסד חינוכי לבני ברק ודבורה שעניינם היה במערכת החינוך הממלכתי. מרבית המורים היו מבני המושבים ברק ודבורה, עולי מרוקו שהתמחו בחינוך. הצלחת בית הספר, התאקלמות גוש חבר בחקלאות וביסוסם הכלכלי הביאו לפריחה ולאמון גם במערכת החינוך מצד מושבי האזור. הצלחה זו בולטת על רקע קשיים חברתיים וכלכליים, שהתגלו אצל עולי מרוקו שהופנו לפריפריה וחוו ניכור ואנטגוניזם כלפי החברה הישראלית.

חקלאות

בשנת 1957 קבלו המתיישבים את החלקה הראשונה בת 7 דונם שצוינה בתור "חלקה א'". עם השנים קיבל כל מתיישב חלקות נוספות- ב', ג', ד' ובסה"כ 40 דונם שלחין. בשנות ה-60 ניטע פרדס משותף על שטח של 300 דונם. ניתנה לתושבים מכסת עופות של 100 מטילות כל אחד שהלכה והורחבה. התושבים קבלו הדרכה צמודה של מדריכים חקלאיים וחברתיים מטעם הסוכנות היהודית ותנועת המושבים.

בשיא הפעילות החקלאית- עד שנות השמונים- במושב ברק גודלו: כ-1000 דונם כותנה, 330 דונם הדרים, כ-200 דונם כרם זיתים, 150 דונם כרם לענבי יין, כ-300 דונם בצל, 30 דונם חממות ורדים וכמה מאות דונם גידולי בעל. (מקור הכנסה נוסף היה מעבודות חוץ, בייחוד של הנשים).

בסוף שנות ה-80 הלך ופחת מספר החברים המתפרנסים מחקלאות.

מוקדי פרנסה אחרים מתפתחים - בתחום החינוך, התעשייה, הביטחון. רבים מהדור הצעיר פנו ללימודים אקדמאים.

מושב ברק בספרות

בספר השירה "[סילן טהור]" של המשורר יוסף עוזר, בן מושב ברק, מופיעה אידליה בשם "במושב ברק". הספר יצא לאור בספרית פועלים בשנת 1981 וזכה בפרס קרן רון אדלר. האידיליה משרטטת אירועי ילדות בשדות המושב ובגרות על רקע מלחמת יום הכיפורים:

האידיליה פותחת בילדים הרודפים אחר עופר בואדי-

בַּכֻּתְנָה הַלְּבָנָה כְּיַלְדוּת עֲנָנִית
תַּחַת שְׁמֵי תְּכֶלֶת בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל
רָצִים אֶל הַוָּאדִי לִתְפֹּס אֵיזֶה עֹפֶר

גם בספרו "עמק יזרעאל ירושלים" [הוצאת אפיק, 2013] מופיעים מראות המושב -בשיר אָבִי עוֹלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל :

וַיִיפֶן מוֹשַׁב בָּרָק וְיַאֲהִיב תּוֹרָה עַל גְּלוּיֵי הָרֹאשׁ
וַיֹאהַב עֵץ וְשִׂיחַ וַיְשָׂמַח אֶת עֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כִּי זָרַע בָּהּ זֶרַע, סִקֵּל אֶבֶן וּמְעַט אָרָה, מְעַט קָצָר, מְעַט קָטַף

מושב ברק ובמיוחד בית הספר יד לחמישה בשנותיו הראשונות, תועדו בסרט של סטיבן ספילברג.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ אתר בית הספר יד לחמישה

חלקה של יהדות מרוקו ותרומתה להתיישבות ולבניין הארץ- http://img2.tapuz.co.il/forums/1_92564243.doc