טייבה (בגליל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א-טייבה א-זועביה
2010.11.06 07M Taibe.jpg
טייבה
שם בערבית الطيبة الزعبية
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגלבוע
גובה ממוצע[1] ‎95 מטר
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,010 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
32°36′15″N 35°26′42″E / 32.6040344228854°N 35.4448829237101°E / 32.6040344228854; 35.4448829237101
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
2 מתוך 10

א-טייבה א-זועביהערבית: الطيبة الزعبية), הידוע בקיצור כ"טייבה", הוא כפר ערבי-ישראלי ברמת יששכר שבדרום-מזרח הגליל התחתון, השייך למועצה אזורית הגלבוע.

היסטוריה

היישוב הוקם בשנת 1920 על ידי ערבים מוסלמים בני משפחת זועבי שהובאו על ידי הטורקים לארץ ישראל מירדן.[דרוש מקור] בני הכפר טוענים שהם גרים במקום כבר 250 שנה[3].

תרגום שמו של הכפר הוא 'הטובה'. הערבים נהגו להמיר שמות יישובים קדומים שכללו את השורש ע.פ.ר. ( "عفريت", שמשמעותו בערבית "שד"), לשם "טייבה" (שמשמעותו "מקום טוב"). יש המזהים כפר זה עם עפרה הקדומה, עירו של גדעון בן יואש שנלחם במדיינים בעמק יזרעאל.[4]

הכפר כיום

הכפר מונה 240 משפחות ויש בו מרפאה, מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי וכן מתקני ספורט ושעשועים. כן פועלת ביישוב ספרייה שהיא סניף של ה"ספרייה האזורית הגלבוע"[5].

ראש הוועד המקומי נכון לינואר 2009, הוא הישאם זועבי.

תושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות, בניין ועבודה במפעלי האזור.

היחסים עם מדינת ישראל

לבני חמולת זועביה היו יחסים טובים עם שכניהם היהודים ובמלחמת העצמאות נשארו רוב בני החמולה בכפריהם שהפכו לחלק ממדינת ישראל, בניגוד לרוב הכפרים באזור שהתפנו מיושביהם לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב במאי 1948[6].

כיום, בכפר א-טייבה שומרים על מערכת יחסים טובה עם המדינה. במעריב פורסם כי בחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל לא החרימו תושבי הכפר את האירועים כמו רוב הציבור הערבי וכי במחווה יוצאת דופן צבעו מחדש את המסגד בצבעיו של דגל הלאום (כחול ולבן)[7] המסגד אמנם היה צבוע בצבעים אלו מזה שנים, אך הוא נצבע מחדש לכבוד יום העצמאות. אנשי הכפר הכחישו את הפרסום במעריב וטענו כי הכיפה של המסגד נבנתה בשנת 1999 בלי קשר לצבעי הדגל (כאשר הכחול מסמל את השמיים והלבן את לב המאמינים) וכי תושבי הכפר הם פלסטינים מוסלמים ולא חגגו או יחגגו את עצמאות המדינה[דרוש מקור].

מדינת ישראל הגדירה את הכפר כאזור עדיפות לאומית א'[8]. במסגרת הסדרת התכנון והבנייה בישראל, אושרו לכפר תוכניות אב, ותוכניות המתאר נמצאות בתהליך של אישור[9].

כפר טייבה בעמק
מסגד בכפר

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ מירב ארלוזורוב, בכפר טייבה מתנערים מהתדמית שיצרה חנין זועבי: "רוצים להיות ישראלים במלוא מובן המילה", אתר דה מרקר, 10 בינואר 2011
  4. ^ חנן אשל, ‏לזיהויה של עפרה - עיר גדעון, קתדרה 22, ינואר 1982, עמ' 8-3, הערות: צבי גל, ‏לזיהוי מקומה של עפרה אבי העזרי, קתדרה 24, יולי 1982, עמ' 182-181
  5. ^ ספריית טייבה בעמק, מרכז ההדרכה לספריות בישראל
  6. ^ עזריה אלון, מי גורש איך ולמה, דבר, 10 במרץ 1978
  7. ^ דודו בזק, מזדהים עם המדינה, אתר nrg, ‏ 7 באפריל 2008
  8. ^ סיווג רשימת היישובים ואזורי התעשייה לפי אזורי עדיפות לאומית, אתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
  9. ^ תוכניות ליישובים בתהליכי הכנה ואישור, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת