גרביל החוף
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מחיקת מקורות כפולים, מכלולזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מחיקת מקורות כפולים, מכלולזציה. |
 גרביל החוף
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| משפחה: | עכבריים |
| תת־משפחה: | גרביליים |
| סוג: | גרביל |
| מין: | גרביל החוף |
גרביל החוף או גֶּרְבִּיל אָלֶנְבִּי[1] (שם מדעי: Gerbillus andersoni; בעבר נקרא: Gerbillus allenbyi) הוא מין מכרסם לילי קטן ממשפחת העכבריים. תפוצתו משתרעת מתוניסיה עד ישראל, בה הוא מוגדר כחיית בר מוגנת. היות שהוא חי בחולות, בישראל הוא נפוץ באזורים החוליים של מישור החוף.[2][3][4]
מאפיינים
משקלו של גרביל החוף כ-24 גרם בממוצע. הוא חי בחולות, ומעדיף חול מיוצב למחצה המכוסה בצמחייה מעטה. צמחייה כזו מספקת לו הן מחסה הן חלק ממזונו. כפות רגליו מכוסות שערות המונעות ממנו לשקוע, כדי שיוכל לנוע היטב מעל החול. על גבו פרווה זהובה וקצרה, ואילו על גחונו פרווה לבנה. בשולי אוזניו פרווה כהה. זנבו ארוך, ובקצהו פרווה לבנה,[2][3].[4] הגרביל בעל חוש ריח מפותח המסייע לו לאתר זרעים הקבורים בחול, ועיניו הגדולות מסייעות לו למצוא את דרכו בחשכה. שפמו הארוך עוזר לו לנווט בצמחייה, ושמיעתו החדה מאפשרת לו להבחין בהתקרבותם של טורפים, כמו שועלים ותנשמות.[4][3]
גרביל החוף פעיל בשעות הלילה המאוחרות, שעות שבהן הוא מחפש את מזונו[2] חייו קצרים, כשבעה חודשים בממוצע, ובמהלכם הוא נאלץ להתחרות עם גרביל החולות על מקום מחיה ועל מזון. גרבילי החוף חיים ביחידות.[4][3]
הזנה
גרביל החוף ניזון בעיקר מזרעים, חרקים וצמחים ירוקים. את הזרעים הוא שומר במחילה לעת הצורך.[4][3][2]
בעונת הרבייה חל מפגש קצר בין הזכר לנקבה של גרביל החוף. בדומה לשאר היונקים, הנקבה בוחרת לה זכר המוצא חן בעיניה ומזדווגת עמו.[4][3][2] לאחר מכן עוזב הזכר את הנקבה, והטיפול בגורים נותר באחריותה הבלעדית[3][2]
לאחר הריון קצר בן שלושה שבועות ממליטה הנקבה ארבעה עד חמישה גורים ללא פרווה[4] הגורים גדלים במחילה ויונקים מחלב אמם במשך שבועות ספורים בטרם יוצאים לחפש מזון בעצמם.[4][3][2]
תפוצה
בישראל נפוץ גרביל החוץ מסיני ועד קיסריה, ובחולות הנגב המערבי. פיתוח מואץ, שימוש מוגבר בחופים והתייצבות החולות דחקו את גרביל החוף דרומה, וכתוצאה מכך ממעטים למצוא אותו צפונית לקיסריה. התרבותו מאוימת גם מפיתוח תשתיות וכבישים, המקטינים את שטחי המחיה שלו ומפרידים בין אוכלוסיות באזורים שונים.[4][3][2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מילון בעלי חיים א"י (תשכ"ג), 1963, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 "גרביל החוף". FXP. נבדק ב-2018-05-07.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 3.8 החברה להגנת הטבע - גרביל החוף, באתר www.teva.org.il
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 4.8 "גרביל חוף". הגן הזואולוגי. נבדק ב-2018-05-07.
.jpg)
