דביר (עיר קדומה)
דְּבִיר (נקראה גם קריית ספר או קריית סַנָּה) הייתה עיר כנענית חשובה ביותר מדרום לחברון, במעמד דומה לזה של חברון ולכיש. העיר נכבשה על ידי יהושע בן נון ובני ישראל במהלך כיבוש הארץ, והייתה עיר חשובה בנחלת שבט יהודה שניתנה לכהנים.
דביר במקרא
דביר היא אחת הערים הבודדות שקיימות בידנו עדויות מפורטות במקרא לגבי נסיבות כיבושה[1].
בנוסף, דביר מוזכרת בספר יהושע כאחת מ-31 הערים אשר כבש יהושע בן נון: ”וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ דְּבִרָה וַיִּלָּחֶם עָלֶיהָ. וַיִּלְכְּדָה...וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד...”[2]. לעומת זאת, בהמשך הספר[3], וכן בספר שופטים[4], נאמר שעתניאל בן קנז כבש את העיר. מפרשי המקרא נחלקו בביאור הסתירה. יש מהם הסוברים כי הכוונה לאותו כיבוש שנעשה בידי עתניאל, אלא שבמהלך המלחמה מיוחס הכיבוש ליהושע שניהל את הכיבושים[5], ויש מהם הסוברים כי יהושע כבש את העיר עצמה, ועתניאל כבש את "שדותיה וחצריה" (ערים שאינן מוקפות חומה, וממוקמות סביב עיר גדולה המוקפת חומה)[6], או שמדובר בשתי ערים נפרדות הנושאות את אותו השם[7].
העיר נודעה גם בשם קריית ספר או קִרְיַת-סַנָּה, כפי שמצוין בספר יהושע: ”וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר, וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר”[8]. בתקופת התנחלות השבטים, נכללה העיר בתחומו של שבט יהודה[9] ”וְקִרְיַת-סַנָּה, הִיא דְבִר”.
היא מוזכרת גם כאחת מ"ערי הענקים אשר בהר"[10].
כמו כן דביר הייתה אחת משלוש עשרה ערי הכהנים שניתנו מאת בני יהודה[11], ובכך שימשה גם כעיר מקלט[12].
זיהוי התל
במחצית הראשונה של שנות הת"ר זיהה הארכאולוג קלוד קונדר את דביר המקראית עם הכפר דאהרייה, בהר חברון[13].
זיהוי זה עמד בעינו עד שנת ה'תרפ"ד, בה הציע ויליאם פוקסוול אולברייט לזהות את תל בית מירסים עם דביר המקראית[14]. הזיהוי של אולברייט התקבל בזמנו על דעת כל החוקרים בהיותו תל כנעני מובהק שהושמד בשריפה גדולה בסביבות שנות כיבוש יהושע (ב'תפ"ח-ב'תצ"ה). במשך השנים הועלו ספקות ביחס לתיארוך של אולברייט.
בשנת ה'תשכ"ח החלה משלחת ארכאולוגית בראשותו של משה כוכבי לבצע סקר ארכאולוגי בדרום הר חברון. גולת הכותרת של הסקר הייתה זיהוי דביר המקראית בח'רבת רבוד (נ"צ 1515/0933). העולם הארכאולוגי מעדיף, ככלל, את זיהויו של משה כוכבי שנראה מתאים יותר מבחינות שונות. אולם אין תמימות דעים בקרב החוקרים ביחס למיקומה האמיתי של דביר המקראית.
הממצא הארכאולוגי ב"תל דביר" (ח'רבת רבוד) ופירושו
תל דביר הינו תל קדום השוכן על אפיקו של נחל חברון, כ-8 ק"מ צפון-מערבית לכפר הפלסטיני א-סמוע וכ-3 ק"מ מערבית לעתניאל בדרום בהר חברון. התל מזוהה על ידי החוקרים עם העיר המקראית דְּבִיר.
הישוב במקום התקיים ברציפות מתקופת הברונזה העתיקה (על כך מעידים שלל ממצאים ארכאולוגיים, ובעיקר בית קברות מהתקופה שנחשף מזרחית לתל בשנת ה'תשכ"ח-ה'תשכ"ט על ידי המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב), למעט תקופה קצרה של חורבן בתחילת האלף הרביעי, ועד לחורבן הבית הראשון (ג'של"ח).
בתקופת ממלכת יהודה, במאה התשיעית לאלף השלישי בוצרה העיר באופן משמעותי, על כך מעידים שרידי החומה העבה שנחשפה על גבי התל. החומה הקיפה שטח בגודל של כ- 50 דונם, המעיד על גודלה של העיר באותה תקופה. אך כאמור תקופה קצרה אחר כך חרבה דביר, במסגרת מסע המלחמה שערך סנחריב מלך אשור, בממלכת יהודה בשנת ג'רי"ג.
דביר נושבה מחדש במאה השלישית לאלף הרביעי, בוצרה על ידי חומה חדשה ואף התפשטה אל מעבר לתחום חומותיה, כפי שניתן לראות עד היום, בשרידי הרובע מצפון - מערב לתל.
בשנת ג'של"ח חרבה דביר בשנית, הפעם בידי נבוכדנצאר מלך בבל, בדומה לשאר ערי יהודה. העיר נושבה לפרק זמן קצר, בתקופת שיבת ציון, אולם היישוב במקום היה דליל בהשוואה לקודמו ולא האריך ימים.
לקריאה נוספת
- משה כוכבי, חרבת רבוד היא דביר, בתוך יוחנן אהרוני (עורך), חפירות ומחקרים מוגשים לפרופ' שמואל ייבין, תל אביב, 1973
- ספר יהושע, פרקים י',ט"ו.
- איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב - בית הוצאה לאור, 2003.
קישורים חיצוניים
- תל דביר מתוך האתר עידן התנ"ך.
- תצלום של תל דביר מתוך האתר עידן התנ"ך.
הערות שוליים
- ^ יהושע, ט"ו, ט"ו-י"ט, ושם י', ל"ח-ל"ט, ובשופטים, א', י"א-ט"ו.
- ^ יהושע, י', ל"ח-ל"ט.
- ^ ט"ו, ט"ו-י"ט.
- ^ א', י"א-ט"ו.
- ^ רד"ק, יהושע, יא, כא.
- ^ מלבי"ם, יהושע, י, לז.
- ^ רלב"ג, שופטים, א, יא.
- ^ יהושע, ט"ו, ט"ו.
- ^ יהושע, ט"ו, מ"ט.
- ^ יהושע, י"א, כ"א.
- ^ יהושע, כ"א, ט"ו; דברי הימים א', ו', מ"ג.
- ^ עיין מסכת מכות, דף י עמוד א.
- ^ Conder, C.R., The Royal Cnaanite and Levitical City of Debir, PEFQ 1875 pp.48-56
- ^ William F. Albright, The Excavations of Tell Beit Mirsim II, The Bronze Age, AASOR 17 (1938)
| ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
|---|---|---|
| תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש | |
| ארבע ערים משבט בנימין | גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן | |
| כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח) | |
