פסוטה
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | فسّوطه | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | אדגאר דכואר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 567 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2025 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 3,411 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם, תושבי ישראל | 3,402 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 244 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +0.8% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 308 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 201 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 11,080 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 126 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   פסוטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
7 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 93 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3819 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 176 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל פסוטה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פַסוּטָה (בערבית: فسّوطه) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. הכפר שוכן בגליל העליון, בגובה של 600 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1965.
פסוטה מזוהה עם "מפשטה" היישוב העברי הקדום מימי המשנה והתלמוד. לאחר המרד הגדול ברומאים וחורבן הבית השני שימשה "מפשטה" מושב למשפחת הכהנים חרים מכ"ד משמרות הכהונה הנזכרת בקינה של רבי אלעזר הקליר. בחצר הכנסייה נתגלו שרידים של בית כנסת.
פסוטה ומעיליא הם שני הכפרים הערביים היחידים בישראל שרוב מוחלט של תושביהם (למעלה מ-99%) הם ערבים-נוצרים.
היסטוריה
חוקר ארץ ישראל הצרפתי-קתולי ויקטור גרן ביקר בפסוטה בשנת 1870, וכתב כי בכפר מתגוררות כ-20 משפחות נוצריות מהזרם היווני אוניאטי. הוא מצא בכפר שרידים עתיקים ובהם כתריסר גתות כמעט שלמות, שעתה היו נטושות, כך שהתושבים מסתפקים באכילת הענבים הבשלים. בנוסף, בכנסייה של הכפר, הוא הבחין בכותרת עמוד אותה תיארך לתקופה הביזנטית, ומשקוף עם תבליט מעוטר. הוא הציע כי זהו הכפר Fascoe מתקופת מסעי הצלב, ועל בסיס הממצאים שגילה במקום, גרס כי הוא נבנה על שרידיה של עיירה קדומה.[4]
בשנת 1948 היה אמור הכפר להיות מפונה ביחד עם הכפרים איקרית ובירעם אולם מפקד הפלמ"ח שהיה אמור לבצע את הפינוי סירב.
בדצמבר 1949 הוכנה תוכנית לגירוש אנשי הכפר, יחד עם יישובים ערביים נוספים, אך היא לא יצאה לפועל עקב התנגדותם של משה שרת ואליעזר קפלן.[5]
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2025 (אומדן), מתגוררים בפסוטה 3,411 תושבים, מתוכם 3,402 תושבי ישראל (מקום 244 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +0.8% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 68.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,147 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[6]
נכון לסוף שנת 2021, כ-99% מכלל תושבי הכפר הם ערבים-נוצרים מהזרם המלכיתי-יווני-קתולי.
אישי ציבור מן הכפר
- הסופר אנטון שמאס נולד בכפר וגדל בו עד גיל 12 כשעבר עם משפחתו לחיפה.
- עורך הדין ואיש אש"ף, סברי ג'ריס, נולד בכפר וגדל בו.
- המשוררת נידאא ח'ורי נולדה בכפר בשנת 1959.
- הצייר-אמן מיכאל חלאק נולד בכפר בשנת 1975.
- עורך הדין מטאנס שאער נולד בכפר בשנת 1954.
- בשנת 1960, במסגרת הכשרתו כמרגל, נשלח אלי כהן לתקופה של מספר שבועות לכפר, ולן אצל בעלת בית ממוצא סורי. שם למד אורחות חיים ופולקלור, תרבות ובישול. הוא הופיע בכפר בסיפור כיסוי של פליט ממצרים בשם הבדוי פתחי נאסר וכונה על ידי אנשי הכפר שבאו במגע איתו בשם פתחי אל מאסרי (פתחי המצרי).
לקריאה נוספת
- רבקה שפק ליסק, הכפר הערבי פסוטה היה בעבר כפר יהודי, אתר e-mago
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פסוטה
- פרופיל פסוטה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
- אמנון גופר, פסוטה: מקום בקצה הדרך ובלב הגליל, באתר ynet, 21 באפריל 2013
- מידע על אתר 7450 פסוטה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- מידע על פסוטה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ ויקטור גרן, כרך ז': הגליל (ב), תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 36
- ↑ חורפיש הייתה בתכנית המגורשים מישראל, באתר "פורטל הכרמל והצפון", 9 באוקטובר 2017
- ↑ פרופיל פסוטה באתר הלמ"ס
| ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
|---|---|---|
| תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש | |
| ארבע ערים משבט בנימין | גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן | |
| כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח) | |
פסוטה37971191Q2917294