לבנה (עיר מקראית)
לִבְנָה הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת בתנ"ך.
העיר נזכרת תחילה בכיבושי יהושע בן נון, כעיר השוכנת בין מקדה ולכיש. כך, מובא בספר יהושע: ”וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה לִבְנָה וַיִּלָּחֶם עִם לִבְנָה וַיִּתֵּן ה' גַּם אוֹתָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְאֶת מַלְכָּהּ וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה”[1].
העיר נזכרת ברשימת 31 המלכים שהביס יהושע בן נון, לצד עדולם[2].
בהמשך ספר יהושע, העיר נזכרת ברשימת ערי השפלה שבנחלת שבט יהודה: ”לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן”[3], שניתנה ליהודה על פי הגורל שנערך במשכן שילה על ידי יהושע בן נון ואלעזר הכהן ונשיאי השבטים. העיר ומגרשיה עלו בין שלוש עשרה ערי הכהנים שניתנו מאת בני יהודה[4], ובכך שימשה גם כעיר מקלט[5].
עם עלייתו לשלטון של יורם (מלך יהודה), מרדה בו אדום, באותה עת גם העיר לבנה מרדה במלכותו: ”בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. [...] וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא”[6].
מאוחר יותר, נזכרה כאחת מערי שפלת יהודה עליהן צר סנחריב מלך אשור[7].
נזכר כי אמו של המלך יהואחז הייתה "חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה"[8].
אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת האלף החמישי), ציין כי בימיו היה כפר בשם "ליבנה" באזור בית גוברין[9].
כיום מקובל לזהות את העיר הקדומה עם תל בורנה ("תל ברנאט" במקור), צפונית מערבית לבית גוברין[10].
הערות שוליים
- ^ יהושע, י', כ"ט-ל"א.
- ^ יהושע, י"ב, ט"ו.
- ^ יהושע, ט"ו, מ"ב.
- ^ יהושע, כ"א, י"ג; דברי הימים א', ו', מ"ב.
- ^ עיין תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף י' עמוד א'.
- ^ מלכים ב', ח', כ'-כ"ב.
- ^ מלכים ב', י"ט, ח'; ישעיהו, ל"ז, ח'.
- ^ מלכים ב', כ"ג, ל"א; שם כ"ד, י"ח; ירמיהו, נ"ב, א'.
- ^ אונומסטיקון, 120, 25.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 421-423; דו"ח חפירות מתל בורנה: http://www.ariel.ac.il/allresearches/tel-burna-full.
| ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
|---|---|---|
| תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש | |
| ארבע ערים משבט בנימין | גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן | |
| כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח) | |
