אקרוטירי ודקליה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דקליה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזורי הבסיס הריבוניים של אקרוטירי ודקליה
Sovereign Base Areas of Akrotiri and Dhekelia
דגלסמל
Cyprus SBAsInRed.png
המנון לאומי אלקים נצור את המלכה
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש מדינה מלך
שפה רשמית אנגלית, יוונית
עיר בירה אפיסקופי קנטונמנט 34°40′0″N 32°51′0″E / 34.66667°N 32.85000°E / 34.66667; 32.85000
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אירואסיה
שטח יבשתי[1] 253.80 קמ"ר (217 בעולם)
אזור זמן UTC +2
היסטוריה
הקמה 1960
כלכלה
מטבע אירו‏ (EUR)
שונות
קידומת בין־לאומית 357
מפת אקרוטירי (השטח המערבי)
מפת דקליה (השטח המזרחי)

אקרוטירי (אנגלית: Akrotiri; יוונית: Ακρωτήρι; טורקית: Agrotur) ודקליה (אנגלית: Dhekelia; יוונית: Δεκέλεια; טורקית: Dikelya) הם שני בסיסים של הצבא הבריטי בקפריסין, המהווים שטח בסיס ריבוני של הממלכה המאוחדת.

הבסיסים, המצויים באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לחופי הים התיכון, הושארו כשטחים בריטיים בעת שהפכה קפריסין ממושבה בריטית למדינה עצמאית באוגוסט 1960.

היסטוריה

באמצע שנות ה-50, אל מול התרופפות האחיזה של הממלכה המאוחדת באזור תעלת סואץ, הוחל בהקמת מספר מחנות צבא בקפריסין. אלו כללו את דקליה ואת בסיס אקרוטירי[3], שהיה שדה התעופה הגדול ביותר במזרח התיכון בשנות ה-50[4]. הבסיסים היו ממוקמים באתרים בעלי חשיבות אסטרטגית - במזרח הים התיכון, בקרבת תעלת סואץ.

בחוזה האחריות (Treaty of Guarantee) משנת 1960, שנקבע בעת מתן העצמאות למושבה הבריטית קפריסין, נקבעו אזור הבסיסים כבסיסים בריטיים ריבוניים[5], לאור חשיבותם האסטרטגית.

בשנים שבין 1960 - 1964 שילמו הבריטים דמי חכירה בגין השימוש בשטח, אולם בשל המחלוקת הקפריסאית של שנת 1964 הפסיקו הבריטים לשלם את דמי החכירה, וממשלת קפריסין ממשיכה לטעון שהם מגיעים לה. באוקטובר 1964 קיימו קפריסאים יוונים מהשמאל הפגנות נגד קיום הבסיסים באי[6]. בשנת 1968 השתתפו מטוסים מאקרוטירי בחיפוש אחרי הצוללת אח"י דקר[7]. הבסיס גם שימש את מטוסי ארצות הברית במעקב אחר המצב בתעלת סואץ[8] ובסיני[9].

ביולי 1974 קיבל מקאריוס השלישי, הנשיא שהודח בהפיכה, מקלט מדיני בשטח הבסיסים[10]. בלחימה שפרצה לאחר מכן, מצאו אזרחים שברחו מהקרבות מפלט בבסיסים[11] ומהם הועברו לבריטניה במטוסים של חיל האוויר הבריטי[12].

פלישת טורקיה לקפריסין בשנת 1974 לא השפיעה על מעמדם של הבסיסים מאחר שבריטניה לא השתתפה בלחימה, והטורקים לא נכנסו לאזורים הבריטיים מחשש למלחמה עם בריטניה (בזכות זה נותרה איה נאפה בשליטה יוונית, מאחר שהבסיס ניצב בינה לבין הכוחות הטורקיים). בסוף 1974 צמצמה בריטניה את כוחותיה בבסיסים באי, אך הותירה במקום נשק גרעיני[13].

פוליטיקה

שטח הבסיסים מנוהל על ידי "המנהלן של שטחי הבסיסים הריבוניים" (the Administrator of the Sovereign Base Areas) שהוא מפקד הכוחות הבריטיים בקפריסין. המנהלן ממונה על ידי המונרך הבריטי בעצת שר ההגנה הבריטי. הוא מהווה הן את הרשות המחוקקת והן את הרשות המבצעת, ומשמש למעשה כמושל השטח.

משפט

בבסיסים פועלת מערכת משפטית עצמאית הנפרדת מזו הקפריסאית וחלים בה חוקי מושבת קפריסין נכון לאוגוסט 1960 (בשינויים הנדרשים). בשטחים מצויה הן מערכת בתי משפט אזרחיים והן מערכת בתי משפט צבאיים.

גאוגרפיה

אקרוטירי ודקליה מהווים 3% משטחי היבשה של קפריסין (254 קמ"ר) מהם 122 קמ"ר באקרוטירי ו-132 קמ"ר בדקליה. 60% מהשטחים מצויים בבעלות פרטית (בין של אזרחים קפריסאים ובין של אזרחים בריטיים) ויתרת השטח מהווה שטח צבאי המצוי בחזקת הכתר הבריטי.

אקרוטירי ממוקמת בדרום מערב האי, בקרבת העיר לימסול. דקליה ממוקמת בדרום מזרח האי, בקרבת לרנקה. אקרוטירי גובלת בשטחי רפובליקת קפריסין ודקליה גובלת הן בשטחי רפובליקת קפריסין והן בשטחי האו"ם המפרידים בין רפובליקת קפריסין לבין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.

הכפרים קסילוטימוו ואורמידליה הם מובלעות קפריסאיות בשטח בסיס דקליה.

דמוגרפיה

בעת שהוקם השטח העצמאי של הבסיסים נקבעו גבולות השטחים במטרה שמספר מועט של אזרחים יהיו בשטח. כיום כ-14,000 תושבים מתגוררים בשטחים מהם כ-7,000 אזרחי קפריסין וכ-7,000 חיילים ובני משפחותיהם. כל אזרח קפריסאי המתגורר בשטח זכאי לקבל אזרחות של מושבה בריטית (British Overseas Territories citizenship), אולם קפריסאים אלו אינם זכאים לאזרחות בריטית מלאה.

כלכלה

כלכלתם של התושבים המקומיים מתבססת על סיפוק צורכי הבסיסים הצבאיים ועל חקלאות.

ראו גם

  • מפרץ גואנטנמו - מובלעת של ארצות הברית באי קובה, בה שוכן בסיס צבאי
  • גיברלטר - מובלעת של בריטניה בחצי האי האיברי, בה שוכן יישוב עתיק וכן בסיס צבאי

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקרוטירי ודקליה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  3. ^ תולדות הסכם סואץ, חרות, 21 באוקטובר 1954
    ג'ראלד פיי, יציאה מאזור התעלה - כניסה לקפריסין, על המשמר, 26 באוגוסט 1955
  4. ^ ת. לויטה, מטוס ארקיע נחת באונס, מעריב, 10 ביולי 1957
  5. ^ הוגשה הצעת חוק על הכרזת עצמאות קפריסין, חרות, 8 ביולי 1960
  6. ^ היוונים בקפריסין הפגינו נגד נאט"ו ולמען רוסיה, חרות, 12 באוקטובר 1964
  7. ^ אין מקום לפסימיות קיצונית, דבר, 28 בינואר 1968
    הכתם שלא נבדק, דבר, 2 במאי 1969
  8. ^ ארצות הברית ממשיכה לצלם התעלה באמצעות לוויני התצפית, מעריב, 2 בדצמבר 1970
  9. ^ המראות הביון של ארצות הברית מעל כוחות הערבים וישראל - מקפריסין, דבר, 28 בפברואר 1975
  10. ^ תורכיה מרכזת כוחות גדולים, מעריב, 17 ביולי 1974
  11. ^ השיירה הישראלית הקטנה נורתה בדרך מלימסול, מעריב, 23 ביולי 1974
  12. ^ אבישי אמיר, בבטן נושאת המסוקים הבריטית ציפו לפליטים ארוחה חמה ושתייה, מעריב, 25 ביולי 1974
  13. ^ נשק גרעיני בריטי יישאר בקפריסין, דבר, 6 בדצמבר 1974