המכלול:מיזמים/פרקי הש"ס/האשה נקנית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. עריכה - שיחה


שגיאות פרמטריות בתבנית:פרק

סוג לא תואם [ מספר ]

האשה נקנית
מסכת קידושין
סדר נשים
נושא עיקרי קידושין, קנינים ועוד
מספר הפרק במסכת ראשון
מספר משניות 10
דפים בתלמוד בבלי דף ב' עמוד א' - דף מ"א עמוד א'
מספר דפים בתלמוד בבלי 40

האשה נקנית הוא הפרק הראשון במסכת קידושין, העוסק בתחילתו בדיני קנייני קידושין, ולאחר מכן בדרך אגב לקנייני עבדים, שאר קניינים ועוד נושאים. בפרק יש כ-40 דפים והוא הפרק הארוך ביותר בש"ס.

נושאי הפרק

קידושין

ערך מורחב – קידושין

במשנה הראשונה בפרק, דנה בדרכי קנין של אשה, על ידי שבעלה קונה אותה, ועל ידי שקונה את עצמה ממנו. בעלה קונה אותה בשלושה דרכים, כסף, שטר וביאה. וקונה את עצמה בשני דרכים, בגט ומיתת הבעל. אגב דין זה מביאה המשנה דרכי קנית יבמה ודרכים שקונה את עצמה.

בגמרא דנים על מקורות סוגי הקידושין, ודיניהם. רבים מסוגיות אלו נלמדות בישיבות בעיון, כגון סוגית מקדש במלוה[1], סוגיה שתופסת מקום של משמעות בעולם הישיבות, ועוד סוגיות.

בהמשך דנה הגמרא אודות דינים שונים בקידושין, מבין סוגיות אלו בולטת סוגית שוה פרוטה במדי, דהיינו שאם איש קידש אשה בדבר שאינו שווה פרוטה, צריכה גט מספק, שמא במקום אחר הדבר שווה פרוטה[2]

אגב סוגיות אלו שזורים בחלק זה של הפרק חלקים רבים מסוגית קנין כסף[3], אשר עיקרה במסכת בבא מציעא בפרק הזהב.

עבד עברי

ערכים מורחבים – עבד עברי, אמה עבריה
אגב דיני קניני האשה, במשנה הבאה[4] דן התנא אודות דרכי קנין עבד עברי ואמה עבריה, והדרכים בהם קונים את עצמם.

בגמרא דנים על מקורות ודיני קנייני העבד, דהיינו כסף ושטר, והדרכים בהם קונה את עצמו, שנים[5], יובל וגרעון כסף, ואמה עבריה אף בסימנים, דהיינו מעת שהביאה שתי שערות.

כמו כן הגמרא[6] דנה אודות ההבדלים בין עבד שמכר את עצמו, לבין עבד שמכרוהו בית דין בגניבתו, בהבדלים אלו נחלקו תנא קמא ורבי אלעזר.

כמו כן דנים במשנה ובגמרא אודות עבד נרצע; כיצד נרצע, מתי יכול להרצע, וכיצד עבר נרצע משתחרר.

אגב דיני קנין העבד, בסוגיות אלו בגמרא נידון אודות מצוות הענקה לעבד עברי בשחרורו. מתי חייב האדון להעניק, וכמה חייב האדון להעניק[7].

בהמשך דנה הגמרא אודות ירושת עבד עברי[8].

אגב דינים אלו, דנה הגמרא[9] בדיני אב שקידש את בתו או מכרה לאמה, האם רשאי לאחר מכן למוכרה או לקדשה שוב.

סוגיה נוספת כלולה בדפים אלו, סוגית ייעוד[10], בה האדון או בנו מתחתנים עם האמה העבריה, ונחלקו התנאים במהות קידושין אלו, דעת חכמים שמקדשה בזמן הנותר לה לעבדו, ודעת רבי יוסי ברבי יהודה שמתקדשת לו במעות הראשונות שנתן לו אביה במכרו אותה. כמו כן דנה הגמרא האם יכול למכרה לקרובים או פסולים, דהיינו שלא יוכלו לייעד אותה[11].

דינים נוספים מובאים בגמרא אודות חובות האדון לעבדו[12].

אשת יפת תואר[13]

ערך מורחב – אשת יפת תואר

עבד כנעני

ערך מורחב – עבד כנעני

בהמשך הפרק[14] דנה המשנה באופני קנייני עבד כנעני ושפחה כנענית, דהיינו כסף, שטר, וחזקה; ואופני הקניינים בהם קונה את עצמו, דהיינו כסף ושטר. הגמרא מביאה קניינים נוספים בהם נקנה וקונה את עצמו. בגמרא נמצאת מעט מסוגית יד עבד כיד רבו.

כמו כן בגמרא ישנה סוגיה נרחבת אודות יציאת שן ועין וראשי איברים.

קניינים

ערך מורחב – קניינים
בהמשך דנה המשנה והגמרא[15] בנושא קנייני בהמה גסה, בהמה דקה, קרקע, ומטלטלין, כמו כן בסוגיות אלו דנה הגמרא בדיני קניין אגב.

מצוות הבן על האב

בהמשך הפרק[16] מונה המשנה את ההבדלים בין איש לאשה במצוות, המשנה מתחילה בחובות המוטלות על האב לעשות לבנו[17]; דהיינו למולו, לפדותו, ללמדו תורה, ללמדו אומנות, להשיאו אשה, ויש אומרים אף להשיטו במים. המשנה מציינת שמצוות אלו מוטלות על האב בלבד ולא עם האם. כמו כן במשנה מובאים דינים נוספים במצוות שאשה חייבת ופטורה.

הגמרא דנה בכל פרט ופרט מנין שהאב חייב, ומנין שהאשה פטורה.

אגב כלול בדפים אלו חלק מדיני פדיון הבן.

תלמוד תורה

ערך מורחב – תלמוד תורה

אגב סוגית מצוות האב על הבן בה מוזכר שחייב האב ללמד את בנו התורה, מרחיבה הגמרא בסוגית תלמוד תורה[18], בעיקר באגדה, בדרך אגב כלול בסוגיה זו מעט מאמרי חז"ל אודות מעלת הנישואין בגיל מוקדם.

בסוגיה זו כלולים מאמרי חז"ל מפוסמים אודות תלמוד תורה, ומלחמת היצר הרע. בין מאמרים אלו ישנם את מאמרו של רבי ישמעאל: ”בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע אם אבן הוא נימוח שנאמר (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים ואומר (איוב יד, יט) אבנים שחקו מים:” [19]

מאמר מפורסם נוסף מופיע בסוגיה זו: ”ושמתם סם תם נמשלה תורה כסם חיים משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו ואמר לו בני כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי כך הקב"ה אמר להם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר (בראשית ד, ז) הלא אם תטיב שאת ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו שנא' לפתח חטאת רובץ ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך שנאמר ואליך תשוקתו ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר ואתה תמשל בו”[20].

כיבוד הורים

ערך מורחב – כיבוד אב ואם
סוגיה זו[21] מובאת אגב הנאמר במשנה[22] "ומצוות האב על הבן (היינו כיבוד הורים) אחד אנשים ואחד נשים חייבים". בסוגיה זו דנה הגמרא אודות כיבוד אב ואם בהלכה ובאגדה, בתוך סוגיה זו מובאים המעשים המפורסמים אודות דמא בן נתינה על כיבוד אביו ואמו, וכן המעשה על רבי טרפון בכיבוד אמו.

והדרת פני זקן

ערך מורחב – והדרת פני זקן
אבג סוגית כיבוד הורים, דנה הגמרא בסוגיות והדרת פני זקן וכבוד רבו.

פטור נשים במצוות עשה שהזמן גרמן

ערך מורחב – מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות התלויות בארץ

ערך מורחב – מצוות התלויות בארץ

סוגיות בולטות

הערות שוליים

  1. למרות שעיקר הסוגיה נמצאת בפרק האיש מקדש בדף מ"ז, בישיבות נהוג ללמוד את הסוגיא בפרק זה
  2. דף י"ב עמוד א'
  3. ביניהם חלק מזערי מסוגית חליפין (דף ג' עמוד א')
  4. דף י"ד עמוד ב'
  5. דהיינו לאחר שש שנים ממכירתו, ובגמרא נחלקו התנאים בברייתא האם גם המוכר את עצמו יוצא בשנים, או שמא רק מכרוהו בית דין.
  6. דף י"ד עמוד ב'
  7. דף י"ז
  8. דף י"ז עמוד ב'
  9. דף י"ח עמוד א'
  10. דף י"ט עמוד א'
  11. דף י"ט עמוד ב'
  12. דף כ' עמוד א'
  13. דף כ"א עמוד ב'
  14. דף כ"ב עמוד ב'
  15. דף כ"ה עמוד ב'
  16. דף כ"ט עמוד א'
  17. הראשונים התקשו מדוע שנתה המשנה דינים אלו דווקא כאן, הריטב"א תירץ שכיון שבין חובות האב לבנו יש את דין להשיאו אשה, לכן שנה התנא דינים אלו כאן. התוספות רי"ד תירץ, שכיון ששנתה המשנה לעיל את החילוקים בין גבוה להדיוט, שנה התנא את החילוקים בין מצוות האיש לאשה.
  18. דף כ"ט עמוד ב'
  19. דף ל' עמוד ב'
  20. שם
  21. דף ל' עמוד ב'
  22. דף כ"ט עמוד א'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.