הפיגוע בבית הדסה
| חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
|---|---|
| תאריך | 2 במאי 1980 |
| מקום | חברון |
| סוג | מארב |
| הרוגים | 3 אזרחים ישראלים, 2 אזרחים אמריקנים, ואזרח קנדי |
| פצועים | 20 אזרחים ישראלים ואמריקנים |
| מבצע |
 פת"ח |
הפיגוע בבית הדסה היה פיגוע טרור פלסטיני שהתרחש ב-2 במאי 1980, סמוך לבית הדסה בחברון. בפיגוע נרצחו 3 אזרחים ישראלים, 2 אזרחים אמריקאים, ואזרח קנדי, ונפצעו 20 אזרחים ישראלים ואמריקנים.
הפיגוע
בליל שבת, 2 במאי 1980 בשעה 7:30 בערב, יהודים חזרו למעונותיהם מתפילת ליל שבת במערת המכפלה, ובדרך עברו ליד בית הדסה כדי לברך את הנשים שהתבצרו בו[1]. המחבלים שארבו למתפללים החלו לירות בהם כאשר עברו בסמטה הצרה, ולזרוק עליהם רימונים מהגגות שמעל לסמטה.[2] בפיגוע נרצחו שישה אנשים, ועוד 17 נפצעו.
- רב"ט גרשון קליין מבני ברק
- יעקב צימרמן מבני ברק
- שמואל מרמלשטיין ממונטריאול
- צבי גלאט מניו יורק
- אלי הזאב
לאחר יומיים מת אחד הפצועים[5]:
- טוראי חנן קרויטהיימר מבני ברק
זו הייתה מתקפת הטרור הקטלנית ביותר באזור יהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים.[6]
בתגובה לפיגוע פוצץ צה"ל שני מבנים מוארכים של חנויות מול בית הדסה, פינה ארבעה מבנים מתושביהם והשתלט עליהם, וכן השתלט על בית רומנו. באותו לילה גם גורשו שלושה מנהיגים פלשתינאים מהר חברון[7].
תגובות
בימין קראו לחיזוק ההתיישבות היהודית בחברון. פנחס שינמן אמר בהלווית שמואל מרמלשטיין[8]:
- "נקמת הדם הגדולה ביותר היא להמשיך ביתר שאת ליישב ולגאול את חברון וסביבתה, לשמור על המדינה ולעשות למען פיתוהה והרחבתה"
בקרב השמאל טענו שהנוכחות היהודית בחברון הייתה חסרת אחריות והביאה את הפיגוע. חיים בר לב אמר בכנסת שאילו היהודים לא התיישבו בחברון לא היה מתבצע הרצח נגדם[9].
אבא אבן ציטט מעיתון יהודי בלונדון[10]:
- "לשתול יהודים בטבורה של חברון מרכז ידוע של עוינות ערבית תוססת — פירושו להעמיד את המתנחלים בסכנה שישמשו מטרה להתקפה טרוריסטית. גוש אמונים אינו רשאי להתחמק מחלקו באשמה על הצורה המטורפת בה מצאו אנשים אלה את מותם! היה זה משום חוסר אחדיות בלתי נסלחת לנסות לקיים את חסדר בעיר ערבית גדולה כחברון באופן רצוף כדי להבטיח קיומה של נוכחות יהודית סמלית. אלה בממשלה שלא תבעו את הוצאת האנשים שהתיישבו בחברון חייבים לתת דין וחשבון ליד קברם של האנשים הצעירים שהקריבו את חייהם בצורה כה מיותרת".
הנצחה
היישוב בית חגי (חג"י = ראשי תיבות שמם של שלושה מהנרצחים: חנן, גרשון ויעקב), בדרום הר חברון על כביש 60, הוקם לזכרם. כמו כן, במקום הרצח, צמוד לבית הדסה מצד אחד ובית שניאורסון מצד שני הוקם בית מגורים לזכרם, "בית השישה".
מבצעי הפיגוע
ב-17 בספטמבר 1980 פורסם על לכידת חוליה של ארבעה מחבלים חברי ארגון הפת"ח[11] שבצעו את הפיגוע בבית הדסה. הם נלכדו בעת שניסו לחצות את הגבול לירדן. חברי החוליה היו[12]:
- יאסר חוסין מחמוד זיידאת, מפקד החוליה, בן 30, מהכפר בני נעים
- אדמין ג'אבר, בן 30, סגן מפקד החוליה, תושב תיאסיר בנפת ג'נין
- תייסיר אבו סנינה, בן 28, מורה למתמטיקה בחברון, בוגר אוניברסיטה בעמאן. בשנת 2017 הוא נבחר לראשות עיריית חברון, מטעם תנועת הפת"ח.[13]
- מוחמד שובקי, בן 32.
על פי החקירה, הפיגוע הוצא לפועל בהוראתו של אבו ג'יהאד[14].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ אסף גבור, ראש עיריית חברון לא מתחרט על הטבח בהדסה, באתר מקור ראשון
- ^ Torgerson, Dial (6 במאי 1980). "Arab Attack on Hebron Signals Shift of Terrorist Tactics". Los Angeles Times. נבדק ב-17 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ דני רובינשטיין, ההרוגים, דבר, 4 במאי 1980
- ^ אלה הרוגי הטבח, 2 חיילי הסדר, 2 תלמידי ישיבה מחו"ל ואלי הזאב, ההרוגים, מעריב, 4 במאי 1980
- ^ מת חנן קרויטהיימר מפצועי הטבח בחברון, מעריב, 5 במאי 1980
- ^ Claiborne, William (17 בנובמבר 1980). "PLO Terrorist Recalls His Training, Mission: Terrorist: Soviets Gave PLO Training". Newsday. נבדק ב-17 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ דני רובינשטיין, הרצח בכניסה לבנין הדסה, דבר, 4 במאי 1980
- ^ דרכו האחרונה של אלי הזאב, מעריב, 6 במאי 1980
- ^ זעם וסיפוק בעבודה מדברי בר לב, מעריב, 6 במאי 1980
- ^ אבא אבן, אשמת חברון, מעריב, 16 במאי 1980
- ^ Claiborne, William (17 בספטמבר 1980). "Israel Charges 10 Palestinians in Hebron Ambush". Washington Post. נבדק ב-17 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ יונה שמשי, רוצחי מתפללי הדסה והזוג ברק נלכדו בדרכם לירדן, דבר, 17 בספטמבר 1980
- ^ איציק וולף, רוצח בחורי הישיבה נבחר לראש עיריית חברון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 במאי 2017
- ^ יונה שמשי, רוצחי מתפללי הדסה והזוג ברק נלכדו בדרכם לירדן, דבר, 17 בספטמבר 1980
