הרב אריה בינה
 | |
| הרב אריה בינה, עורך חופה וקידושין | |
| לידה |
1913 תרע"ג סלונים, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
26 באוקטובר 1994 (בגיל 81 בערך) כ"א בחשוון תשנ"ה ישראל  |
| תפקידים נוספים | מייסד וראש ישיבת נתיב מאיר |
| צאצאים | אהרון בינה |
הרב אריה בינה (ה'תרע"ג, 1913 – כ"א בחשוון ה'תשנ"ה, 26 באוקטובר 1994) היה מייסד וראש ישיבת נתיב מאיר.
תולדות חייו
אריה בינה (בינוסובסקי) נולד בשנת ה'תרע"ג בסלונים שבאימפריה הרוסית (בתחומי בלארוס של ימינו). אביו הרב אהרן היה ר"מ השיעור הגבוה בישיבה הקטנה המקומית של הרב שבתי יגל[1]. למד אצל אביו, ומגיל 12 החל ללמוד בישיבת מיר שבפולין, שם התקרב מאוד לרב ירוחם ליבוביץ[2], ולמד בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ כ-8 שנים[3]. חברו הטוב ביותר במיר היה הרב זלמן רוטברג[4]. הוא דיבר והתכתב עם הרוגוטשובר בדברי תורה, וכן למד עם הרב חנוך אייגש שנתן לו את ספרו במתנה. כבר בבחרותו, באב ה'תר"ץ, פרסם מאמר בחוברת הראשונה של הירחון התורני כנסת ישראל, ששימש במה לחידושי תורה של גדולי תורה בולטים, וזכה לתגובה מהעורך הרב משה קרליץ[5]. בה'תרצ"ב פרסם גם בהפרדס[6].
בשנת 1933 עלה לארץ כדי להימנע מגיוס לצבא ועבד כפועל בניין בתל אביב. ב-1935 הצטרף למושב כפר הרא"ה שבעמק חפר (שאז נקרא "ארגון ב'"). בד בבד עם העבודה החקלאית, הקדיש זמן לפעילות "ההגנה" באזור, וכן לימד בישיבה אותה הקים הרב משה צבי נריה. והתכתב עם גדולי התקופה, כהרבנים עוזיאל, פרנק, כץ ואחרים[7]. הממונה עליו ב"הגנה" היה דן אפשטיין. בהשפעתו התגייס בראשית מלחמת העולם השנייה ליחידה הטכנית של חיל האוויר המלכותי.
הוא עבר את אימוני הטירונות במחנה צריפין ונשלח לשרת במצרים. מטעם "ההגנה" הוטל עליו להשיג פריטי נשק ולהעבירם ארצה. הוא הצטרף לפלוגת תפעול הנמלים של חיל ההנדסה המלכותי שבנמל טוברוק שבלוב. בראש היחידה עמדו שמעון הכהן ויוסף קורנבלום, לימים יוסף אלמוגי, ראש עיריית חיפה. היחידה נשלחה ליוון כדי לסייע לחיל המשלוח הבריטי בפריקת אספקה מאוניות. כאשר הגיעו ליוון הסתבר כי הצבא הבריטי בנסיגה, כאשר היחידות הגרמניות מזנבות בו תוך הפצצות כבדות. בתחילת קיץ 1941 נפלה יוון בידי הגרמנים. הרב בינה, עם חיילים יהודיים נוספים מארץ ישראל, נפל בשבי הגרמני, שבו שהה כארבע שנים, עד תום המלחמה. ב-1941, מחשש שמותו קרב, כתב צואה לאשתו ובנו יעקב ובה ביקש בין היתר מבנו לעמול בתורה ולהדפיס מחידושי תורתו.[8]
בהיותו בשבי, כשעבד במכרות בשלזיה, הצליח לשחד עובד פולני שהשיג לו גמרא מסכת יבמות, עבור חפיסת סיגריות ושוקולד שקיבל מהצלב האדום, ושנשלחו לו מנתן גרדי שניהל מטעם הפועל המזרחי את "לשכת הקשר" עם החיילים הדתיים בבריגדה. סופר שחזר עליה שוב ושוב, כ-200 פעם[9].
עבודתו החינוכית
הרב בינה שב מן השבי הגרמני לכפר הרא"ה, והמשיך לפתח את המשק החקלאי שלו ואף השתלב בסגל ההוראה של ישיבת כפר הרואה. כר"מ הצטיין בפשטות הליכותיו ולפעמים בא לתת שיעור במגפי גומי ישר מעבודתו ברפת. חלק מתלמידיו סירבו לעזוב את שיעוריו על מנת לעלות לשיעור גבוה יותר.
בשנת 1953 הקים עם קבוצה מתלמידיו את ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר במבנה הנטוש של בית החולים סנט ג'ון בשכונת אבו תור בירושלים, מול העיר העתיקה[10]. לאחר כשנתיים עברה הישיבה לשכונת בית וגן, שם נדדה בין כמה מבנים עד שהתבססה ברחוב הפסגה. רעייתו, רחל, עזרה לידו הן במשק, הן בניהול הישיבה והן בחינוך, והתייחסה אל התלמידים כאל ילדיה. בבית וגן היה בקשרי ידידות ותורה עם הרב יחזקאל אברמסקי, והאדמו"ר מאמשינוב[11].
בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-108 של רשימת המפד"ל[12]. בשנת ה'תשמ"ו (1986), פרש הרב בינה מתפקידו והתמנה לנשיא הישיבה.
נפטר בכ"א בחשוון ה'תשנ"ה.
משפחתו וצאצאיו
אשתו, רחל אסתר בינה לבית אפלגרד, נפטרה בשושן פורים ה'תש"ס בירושלים. לבני הזוג שלושה ילדים. בנו הבכור יעקב היה מנהל סניף בנק וחבר הוועד המנהל של ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר, נפטר ב-2017. בתו יונה נשואה לרב יוסף צבי בן פורת ראש ישיבת "אשרי האיש". בנו, הרב אהרון בינה, הוא ראש ישיבת נתיב אריה, ואשתו מלכה בינה, היא מייסדת מדרשת מת"ן.
משנתו החינוכית
היה חבר בתנועת תורה ועבודה. לאחר מלחמת ששת הימים הקימו תלמידיו ביוזמתו כמה ישיבות הסדר: ישיבת הכותל, ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, ישיבת הגולן, וישיבת מעלות. בתשל"ד הוקמה גם ישיבה קצרת ימים בגדה המערבית של תעלת סואץ, במתחם שדה התעופה פאיד. בישיבות הודגש הצורך לסייע במשימות לאומיות כמו חינוך, קליטת עלייה, ביטחון והתיישבות. נהג לחזור על הסיסמה: "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל". לדעתו הברית בין היהדות הדתית לבין התנועה הציונית חרותה בסלע קיומנו.
על שמו נקרא רחוב בשכונת הר חומה בירושלים. בשנת 2003 הקים בנו הרב אהרון בינה את ישיבת נתיב אריה, על שם אביו.
ספרו
"אישון אריה - חידושים, שו"ת ומאמרים תורניים של הרב אריה בינה זצ"ל", בעריכת רועי תמיר וארי בינה, ה'תשפ"ב
לקריאה נוספת
- דב קנוהל, עורך ראשי, בהתנדב עם - מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה, הרב אריה בינה, סיפור מהשבי, ועוד רשימות בנושא איגוד החיילים המשוחררים בישראל, מורשת, הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב ה'תשמ"ט, עמוד 433
- נחום סטפנסקי: ממיר נתיב מאיר, פרקים ממשנתו של הרב אריה בינה
- אביעד הכהן, ארי בין העולמות - סיפור חייו ומשנתו של הרב אריה בינה, הוצאת ידיעות ספרים, ה'תשע"ט
- כשאריה בונה בנינים, עלילון (קומיקס),"ספור חייו ומפעליו של הרב אריה בינה", כתבה ואירה: עדי דוד, 2019
קישורים חיצוניים
- יואל יעקובי, נתיב בינה, באתר בשבע - ערוץ 7, 17 בנובמבר 2011
- ערוץ 7, סיפורו של הרב אריה בינה זצ"ל, באתר ערוץ 7, 23 בספטמבר 2018
- עמיחי גורדין, הרב מהציונות הדתית שלא תקראו עליו בעיתונים, באתר "סרוגים", 22 בנובמבר 2018
- אליעזר היון, אבי המצוינות הדתית: הרב שעיצב דורות של מנהיגים, באתר ynet, 3 בינואר 2019
- אלישיב רייכנר, קול בינה, בעיתון מקור ראשון, 24 בינואר 2019
- רא"ם הכהן, מופת להתמדה: מסכת יבמות בשבי הגרמני, בעיתון מקור ראשון, 8 בנובמבר 2020
הערות שוליים
- ^ "אישון אריה", עמ' 9
- ^ "אישון אריה", עמ' 9
- ^ "אישון אריה", עמ' 12, וראה שם בעמוד 11 הערה 7, על הקשר שלו לשידוך של הרב שמואלביץ עם בת ראש הישיבה
- ^ "אישון אריה", עמ' 13
- ^ החוברת והמאמר פה
- ^ חלק ו חוברת ג
- ^ המכתבים מובאים בספרו "אישון אריה", ובחלקם גם בכתבי הרבנים
- ^ נדפסה ב"אישון אריה", עמ' 1-6
- ^ "אישון אריה", עמ' 22-23. ושלא כמו שיש שסיפרו שביקש מסוהר להביא עבורו ספר מבית הכנסת, שיוכל ללמוד בו, ושלמד את המסכת עשרות פעמים (ראה ב"קישורים חיצוניים")
- ^ היום, לאחר שיפוצו, שוכן בבניין מלון הר ציון.
- ^ "אישון אריה", עמ' 12
- ^ רשימת המפד"ל לכנסת השישית, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- מתנדבי היישוב לצבא הבריטי
- מתנדבי היישוב שנשבו במלחמת העולם השנייה
- ראשי ישיבות תיכוניות
- רבני הציונות הדתית בישראל
- ציונות דתית: אנשי חינוך
- אנשי העלייה החמישית
- בית וגן: רבנים
- לוחמי ההגנה
- אישים שעל שמם ישיבות בישראל
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- בוגרי ישיבת סלונים (בלארוס)
- כפר הרא"ה: רבנים
- ישראלים שנולדו ב-1913
- ישראלים שנפטרו ב-1994
- מייסדי ישיבות